גלובל פאוור פרסמה תשקיף: תנסה לגייס כ-60 מיליון שקל

לאחר הנפקתה המוצלחת של חברת המלונות פתאל החזקות, וטיוטות התשקיף שפרסמו חברת האופנה עדיקה וחברת מרכזי הקניות צים סנטרס, פרסמה אמש גם חברת האנרגיה והתשתיות גלובל פאוור של ניסן כספי (מנכ"ל) ואהוד בן ש"ך (יו"ר) טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בבורסה. כוונת החברה להנפיק נחשפה ב"גלובס" בשבוע שעבר.

גלובל פאוור, מבעלות השליטה בתחנת הכוח הפרטית IPM הצפויה לקום בבאר טוביה (23.4% מההון), מתכננת לגייס כ-60 מיליון שקל בהנפקת רבע ממניותיה לציבור, לפי שווי חברה של כ-190 מיליון שקל "לפני הכסף". גיוס ההון הראשוני (IPO) המתוכנן, צפוי על פי ההערכות להתבצע עד סוף חודש מרץ, וזאת לאחר שלפני שבועות ספורים נחתם הסכם מימון נרחב, בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, להקמתה של תחנת IPM באמצעות קונסורציום של מלווים, בראשות דויטשה בנק הגרמני ובנק הפועלים.

את ההנפקה יובילו פועלים אי.בי.אי ומשרד עו"ד שבלת ושות', שהתמזג לאחרונה עם משרד ראב"ד-מגריזו-בנקל. ב-11 למרץ צפויה הנהלת החברה להתחיל בסבב מצגות למשקיעים מוסדיים ("רוד שואו") מתוך כוונה להשלים את ההנפקה עד לסוף החודש.

מיקוד באנרגיות מתחדשות ומבוזרות

מטיוטת התשקיף עולה כי את המחצית הראשונה של 2017 סיימה החברה עם הכנסות בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל ובהפסד של כ-4.3 מיליון שקל. הונה העצמי עמד בסוף יוני אשתקד על כ-10 מיליון שקל ובקופתה היו מזומנים בהיקף של 190 אלף שקל בלבד. עלות שכרו של היו"ר בן ש"ך הסתכמה בכ-1.7 מיליון שקל בחצי הראשון של 2017 ואילו כספי זכה לשכר בעלות של 390 אלף שקל בתקופה זו. בשנת 2016 כולה קיבל בן ש"ך שכר בעלות של כ-3 מיליון שקל וכספי כ-800 אלף שקל.

כאמור תחנת הכוח IPM היא הפרויקט המרכזי של גלובל פאוור (בן ש"ך משמש כיו"ר IPM), ומלבדו מתרכזת פעילותה בהקמת תחנות כוח קטנות לייצור חשמל על גז טבעי, במפעלים, בקיבוצים ובאזורי תעשייה, בהיקף של כ-5-16 מגוואט לכל תחנה. לחברה קרוב ל-30 תחנות בשלבים שונים, ועלות ההקמה הממוצעת היא כ-15 מיליון דולר לתחנה. כך, צפויה גלובל להידרש להשקעות בהיקף כולל של כ-400 מיליון דולר ב-4-5 השנים הקרובות, שעליהן צפויים להתפרס תהליכי ההקמה.

גלובל פאוור, שהוקמה בשנת 1999, שותפה כאמור לשליטה ב-IPM יחד עם קרן נוי ולאומי פרטנרס. יתר המחזיקים בה כוללים את מוטי בן משה, יצחק מירילשווילי (באמצעות קרן יסודות); מוטי פרידמן, לשעבר יו"ר חברת החשמל; משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ני"ע; וקבוצת המייסדים - שמלבד גלובל פאוור כוללת את הח"כ לשעבר חגי מרום, יואב סרנה, מוריס סבג ומשקיעים פרטיים מארה"ב.

הרעיון להקמת תחנת הכוח החל להתגלגל כבר בשנת 2005, כשגלובל פאוור חברה לקבוצת היזמים הפרטיים, ושנים ספורות לאחר מכן הצטרפה לפרויקט קבוצת שיכון ובינוי (שו"ב) של שרי אריסון. שו"ב הפכה לבעלת מניות דומיננטית בפרויקט, אולם החליטה ב-2011 למכור את חלקה בפרויקט, ומאז הוא התגלגל לכמה ידיים, שבסופו של דבר מהוות את בעלי המניות הנוכחיים.

באתר החברה מציינת גלובל פאוור כי היא "רואה בתחום התשתיות את אחד הענפים בעלי פוטנציאל הצמיחה המשמעותיים ביותר בשנים הקרובות בעולם בכלל ובישראל בפרט", ומסבירה כי השקעותיה "ממוקדות בפרויקטים בתחום האנרגיה המבוזרת (distributed power), בעלי נצילות אנרגטית גבוהה ובאנרגיות מתחדשות בתחומי האנרגיה הסולארית, ביומסה והאגירה השאובה.

עלות הקמת תחנת הכוח בבאר טוביה, שתוקם ותופעל על-ידי חברת סימנס הגרמנית, מוערכת בכ-2 מיליארד שקל, והיא צפויה לייצר 440-450 מגוואט ולספק כ-2.5% מצריכת החשמל בישראל. ב-IPM מעריכים כי תחילת ההקמה של התחנה צפויה במהלך הרבעון השני השנה והיא צפויה להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2020.

התחנה צפויה לפעול על בסיס גז שיירכש ממאגרי לוויתן ותמר, ובהתאם לרגולציה הקיימת במשק החשמל. כ-85% מהייצור שלה מתוכנן להירכש על-ידי חברת חשמל, והיתרה (15%) תימכר בשוק הפרטי.

ברנמילר גייסה; המניה צנחה

הנפקת הבזק של ברנמילר אנרג'י אתמול הסתיימה בהצלחה, כשהחברה גייסה כ-20 מיליון שקל בהנפקת מניות (במחיר של 17 שקל למניה) ואופציות ללא תמורה.

החברה מייעדת את תמורת ההנפקה למטרות שונות בהתאם לצרכיה ובכלל זה למימון הפעילויות המרכזיות הצפויות בדגש על הון עצמי למיזמים למכירת אנרגיה (כגון תחנת הכוח רותם 1), פעילות שיווק ומכירות, פעילות למציאת שיתופי פעולה אסטרטגיים ומימון הפעילות השוטפת של החברה והחברות המוחזקות על-ידה.

מניית ברנמילר הגיבה להודעה על הגיוס המתוכנן בירידה של 3.7% אתמול והיום צנחה בעוד 7% למחיר של 15 שקל, נמוך בכ-12% ממחיר המניה בהנפקה (המחיר האפקטיבי של המניה, כולל האופציה, עומד על 13.65 שקל) . מאז החלה להיסחר רשמה המניה ירידה של כ-10% ושוויה של החברה בבורסה הגיע לכ-175 מיליון שקל.

ברנמילר אנרג'י הוקמה לפני כחמש וחצי שנים על-ידי המנכ"ל, אבי ברנמילר, ועסקה בתחילת דרכה בפיתוח ובהקמה של שדות תרמו-סולאריים. המודל העסקי שלה התבסס על הקמה של שדות כאלה עבור יצרניות חשמל. לאחר כמה שנות פעילות החליטו בחברה להתמקד במערכת לאגירת אנרגיית חום.

ההתקן של החברה מסוגל לקלוט אנרגיה ממגוון מקורות, כמו תחנות רוח, פאנלים סולאריים, רשת חשמל, מים ועוד - לאגור אותה, ולספק חשמל באמצעות קיטור. התחרות בתחום מגיעה מפתרונות אחרים לאגירת אנרגיה, כמו אגירה שאובה או אגירה במלח מותך, לצד טכנולוגיות אחרות (כמו אגירה על בסיס בטון) הנמצאות בפיתוח.

החברה נכנסה לבורסה באוגוסט אשתקד לאחר שגייסה כ-45 מיליון שקל, לפי שווי של כ-150 מיליון שקל "לפני הכסף".

נכון להיום, אין לחברה הכנסות - ואלה אמורות להגיע רק אחרי שנת 2018, שבה תתחיל הקמתם של שני פרויקטים לבניית תחנות כוח, שאותם החברה מקדמת במישור רותם ליד דימונה - רותם 1 ורותם 2. מרבית כספי ההנפקות, הראשונית והנוכחית, מיועדים להקמת הפרויקטים האלה.

במתקן רותם 1, בהיקף של 1.5 מגוואט חשמל, צפויה החברה להשקיע כ-47 מיליון שקל והוא אמור להתחיל לפעול במהלך 2019 למשך כ-20 שנה. ההכנסה השנתית מהמתקן צפויה לעמוד על כ-6.4 מיליון שקל.

רותם 2, מתקן בהיקף של 10 מגוואט, צפוי להתחיל לפעול ב-2020 וברנמילר תשקיע בהקמתו כ-115 מיליון שקל. המתקן צפוי לספק הכנסה שנתית של כ-20 מיליון שקל למשך 20 שנה.