שטראוס מצמצמת את יבוא הפירות לישראל ותעבור לרכוש סחורה מחקלאים מקומיים: מחלבות שטראוס תעבור לרכוש פירות מחקלאים ישראלים במקום פירות מיובאים בהיקף כולל של 35 מיליון שקל - כך נודע ל"גלובס".
עוד נודע כי החל מעוד 3 חודשים יחלו להימכר יוגורטים שמכילים תות של מגדלים מקומיים. מדובר בהחלטה אסטרטגית, כאשר עד כה הרוב המוחלט של הפירות ששולבו במוצרי המחלבה של שטראוס ומחלבות גדולות אחרות בארץ, הגיעו מחו"ל.
המהלך יבוצע באופן הדרגתי ותקף לפירות שניתן לגדל בארץ, כאשר לפי ההערכה מדובר על כ-1,000 טון פירות בשנה. "ההחלטה לרכוש פירות מחקלאים ישראלים וללוות ולפקח על תהליך הגידול של הפרי, היא חלק מתוכנית תלת שנתית שמטרתה להפוך את מוצרי המחלבה לטבעיים יותר, כאלה המבוססים על חומרי גלם שנוצרו קרוב לבית", מסביר מנכ"ל המחלבות, אלי איצקין, שמוביל את המהלך יחד עם מיכל בנישתי, הגסטרונומית של המחלבה.
רכישת הפירות הטריים עבור מחלבות שטראוס, המוערכת בהיקף של כ-1,000 טון בשנה ובשווי של 35 מיליון שקל, היא בעלת משמעות כלכלית וטכנולוגית, שכן כיום אין בישראל שרשרת ערך מלאה מהחקלאי ועד המחלבה בתחום הפרי. "צריך למצוא פתרונות טכנולוגיים שיכולים להפוך את הפירות שנרכוש לרכז".
חלק מהתהליך יתבצע במחלבה של שטראוס, ואם וכאשר המהלך יורחב, בשטראוס בוחנים שיתוף-פעולה עם כמה מפעלי רכז חיצוניים לחברה.
"הרעיון הוא לבחון יכולות שלא קיימות כיום בארץ. האתגר הוא ליצור שרשרת ערך כזו שתאפשר לשטראוס לאתר את מגדלי הפירות המתאימים, למצוא ולפתח זנים המתאימים ביותר לשילוב הפירות במוצרי דנונה - ובכך להבטיח גם מוצרים איכותיים המבוססים על פירות מקומיים וגם להמעיט בשימוש בחומרי טעם וריח בזכות התהליך הקצר", מוסיפה בנישתי. מנכ"ל המחלבות מעריך כי בשלב הראשון המחלבה תרכוש פירות בהיקף של 30 עד 40 טון.
"אין היום כמעט שימוש בפירות ישראלים בתעשייה. כנראה כי קל וזול יותר לייבא מחו"ל", אומר איצקין. המהלך לא יכלול את כל הפירות, שכן עדיין יש פירות שאין בהם היקפים משמעותיים של גידול בישראל כמו אננס ופירות יער.
בנישתי מוסיפה: "עד לאחרונה, תפיסת רכש הפירות בשטראוס הייתה לקנות מהספקים העולמיים של דנונה. במהלך הזה ההסתכלות העונתית מגיעה לתעשיית המזון. כשאתה קרוב לשדות, אתה נמצא שם. כשאתה קונה פרי מחו"ל, אתה פחות שולט בגידול שלו. כמו בחלב שהגדלנו את המעורבות ברפת ואת היחס לפרות, גם עם הפירות זה ככה. החדשנות כאן היא להסתכל אחורה מאיפה הגיעו המוצרים שאנחנו צורכים. אם אתה יודע מאיפה זה מגיע, אתה יכול לשלוט על זה יותר".
כאמור, המוצרים הראשונים עם הגידול המקומי יצאו לשוק בקרוב בתוך כ-3 חודשים, שבהמשך גם יצוין עליהם שם המגדל ומאיזה אזור בארץ הוא מגיע, והם גם ילוו בהתאמה עונתית, שתכלול גם את סוג הפרי, כלומר איזה זן של תות מכיל היוגורט. כך, יוגורטים בטעמים של פירות שגדלים בחורף יימכרו בחודשי החורף, ובקיץ יימכרו יוגורטים עם פירות של קיץ.
מהלך זה מצטרף למהלך קודם שביצע איצקין בכהונתו כמנכ"ל חטיבת המזון הטרי, אז העביר את רכישת גרגרי החומוס מגרגרים מיובאים לחקלאות מקומית. כך, עד 2010 רכשה חברת שטראוס מזון טרי חומוס מרוסיה וממזרח אירופה. ב-2011 החברה ביצעה מעבר היסטורי לרכישת חומוס מקומי בהסכמים ארוכי-טווח, מחקלאים המלווים על-ידי אגרונום של שטראוס.
"לחומוס לקח שנים עד שהחברה עברה באופן מלא לחומוס ישראלי, אבל למדנו שאפשר להביא חומוס ממקומות בהם אנחנו מעורבים בגידול. אנחנו מקווים לעשות תהליך דומה בפירות". לדברי החברה, כיום 100% מהחומוס של המותג אחלה גדל בישראל.
מחלבת שטראוס יושבת באחיהוד ומייצרת את מוצרי החלב של שטראוס, והיא נמצאת בבעלות משותפת בין חברת דנונה העולמית, כאשר שטראוס מחזיקה ב-80%, וה-20% הנותרים בידי דנונה. במחלבה מועסקים כיום כ-200 עובדים.
לפי החברה, עבור מפעל סלטי החומוס והירקות נרכשים בממוצע בשנים האחרונות כ-6,000 טון מחקלאים בעלות של 25 שקל בשנה, מתוכם כ-3,000 טון של חומוס בעלות שנתית של כ-15 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
