הביצועים המפתיעים של קרנות הנאמנות שמשקיעות בחו"ל

בהמשך למאמרים הקודמים שפרסמנו, הפעם נבחן את ביצועי מנהלי הקרנות אל מול ביצועי מדד הייחוס שלהן. במאמר האחרון הראינו שהקרנות המתמחות במניות בישראל מכות, ובגדול, את מדדי הבנצ'מרק. הפעם נתמקד בקרנות המתמחות במניות בחו"ל.

הקטגוריה אותה נבדוק היא זו שמתמחה במניות בעולם, בלי להגביל למדינה או יבשת מסוימת. בקטגוריות אחרות של אלה המתמחות במניות בארה"ב או באירופה, יש מספר מועט של קרנות אקטיביות, מה שלא מאפשר בחינה איכותית וממצה של הנתונים. מדד הייחוס הרלוונטי לבחינה שלנו הוא מדד MSCI World.

בקבוצה של הקרנות המתמחות במניות בחו"ל יש שתי קבוצות משנה: אלה שחשופות למטבע (כלומר, לפיחות או לתיסוף של השקל) ואלה שמוגנות מטבע (כלומר, מנטרלות את הסיכון המטבעי).

הבדיקה בוצעה על-פני 3 תקופות:

1. שנה: 31.12.2017-31.12.2016

2. 3 שנים: 31.12.2017-31.12.2014

3. 5 שנים: 31.12.2017-31.12.2012

בתקופה של 5 שנים, נמצאה רק קרן אחת מוגנת מט"ח, ולכן לא ביצענו בדיקה לגביה.

5 שנים, חשופות מט"ח

בתקופה שבין 2013 ל-2017 (כולל) השיגו 12 הקרנות מקבוצת מניות חו"ל כללי חשופות המטבע, תשואה ממוצעת בשיעור של 53.6% במונחים שקליים, נמוך ב-12.7% ממדד הייחוס שעלה באותה תקופה ב-66.3%. בהתחשב בעובדה שדמי הניהול הממוצעים לקרנות אלו בתקופה הנ"ל בשיעור שנתי נעו סביב 1.8%, אזי באופן מצרפי, אם היינו מנטרלים את דמי הניהול, עדיין נזקף להן פער שלילי של הביצועים מול מדד הבנצ'מרק. סטיית התקן הממוצעת של הקרנות הייתה גבוהה יותר מסטיית התקן של מדד הייחוס ועמדה על 12.6 לעומת 10.2. בהתאם, ציון השארפ הממוצע שניתן לקבוצת הקרנות היה 4.1, ואילו זה של מדד הייחוס היה הרבה יותר גבוה: 6.9.

הקרן הטובה בקבוצה עלתה ב-79.6% והצליחה להכות את הבנצ'מרק, יחד עם עוד שתי קרנות מתוך 12. הקרן עם התשואה הנמוכה ביותר עלתה ב-35.4% בלבד.

3 שנים, חשופות מט"ח

בתקופה בת 3 השנים בה נבחנו ביצועי הקרנות, נמצא כי התשואה הממוצעת, במונחים שקליים, של אלה שהיו חשופות מט"ח, הייתה 10.1%. בדומה לתקופה של 5 השנים שנבדקה באותה קטגוריה, גם הפעם, מדד הבנצ'מרק הניב תשואה גבוהה הרבה יותר של 19.6%, גבוהה ב- 9.5% מאשר השיגו הקרנות.

השפעת החשיפה המט"חית, שהתבטאה בהיחלשות הדולר מול השקל בשיעור של 10.9%, מגולמת גם בתשואת מדד הייחוס לעיל, כך שההשוואה היא "נקייה". הקרן הטובה בקבוצה במונחי תשואה עלתה ב-23.9%, בעוד שהמפגרת בתשואות ירדה ב-3.5%. 2 מתוך 21 הקרנות שפעלו בתקופה זו השיגו תשואה גבוהה מזו של מדד הייחוס.

סטיית התקן של קבוצת הקרנות הייתה גבוהה באופן ניכר מזו של מדד הייחוס, כשעמדה על 13.6 מול 10.8 של הבנצ'מרק, וכפועל יוצא מכך, ציון השארפ של מדד הבנצ'מרק גבוה בהרבה: 2.8 מול 0.8 בלבד של הקרנות. דמי הניהול השנתיים הממוצעים היו 1.75%, כך שגם בניכוי עלויות אלו, נותר הפיגור של הקרנות ביחס לבנצ'מרק ברמה של 4.25%.

3 שנים, מוגנות מט"ח

קבוצת הקרנות שנסחרו לאורך 3 השנים כללה 3 קרנות בלבד. לפיכך, המשמעות מהנתונים מוגבלת ומאפשרת הצצה מדגמית בלבד, לאבחנה האם ההגנה מהחשיפה המט"חית תרמה לביצועי הקרנות, אם לאו. תשואתן הממוצעת של אותן קרנות עמדה על 17.3%, בעוד שמדד הייחוס עלה בשיעור גדול בהרבה והגיע ל-30.5%, כשאף לא קרן אחת הצליחה להניב תשואה גבוהה יותר.

בהשוואה של קבוצת הקרנות מוגנת המט"ח לזו החשופה, ידן של המוגנות על העליונה, גם כאשר בוחנים את מדדי הסיכון. כאמור, הקרנות חשופות המט"ח נסחרו בסטיות תקן של 13.6 וקיבלו ציון שארפ של 0.8, בעוד שהקרנות מוגנות המט"ח שנסחרו בסטיות תקן מעט נמוכות יותר,13.2, השיגו ציון שארפ מוצלח יותר: 1.3, שכן תשואותיהן לא נפגעו מהתחזקות השקל.

שנה אחת, חשופות מט"ח

30 הקרנות מקטגוריית מניות חו"ל כללי חשופות המט"ח עלו בשנת 2017 בשיעור ממוצע של 10.3%. לעומתן, מדד הייחוס עלה ב-12.6%, בשקלול הפיחות שחל בשער הדולר/שקל בשיעור של 9.8%. כלומר, ביצועי הקרנות היו נמוכים ב-2.3% מאלו של המדד. סטיית הקרן הממוצעת של קבוצת הקרנות הגיעה ל-8.5, גבוהה באופן משמעותי מזו של מדד הייחוס שנקבעה על 5.6 בלבד לאותו פרק זמן.

באופן מתבקש, ציון השארפ של הקרנות עמד על 1.3, בעוד שזה של מדד הייחוס הגיע ל-4. בכל זאת, 13 קרנות הצליחו להכות את מדד הייחוס, כשהטובה שבהן עלתה ב-21.7% והמפגרת בתשואות ירדה ב-13%.

שנה אחת, מוגנות מט"ח

בדומה למה שראינו בבדיקה של התקופה בת 3 השנים, כך גם לגבי שנת 2017, הקרנות מוגנות המט"ח השיגו ביצועים עודפים על-פני אלו של חשופות המט"ח, כיוון שגם בתקופה זו חל פיחות בשער הדולר כלפי השקל, שהיה המשמעותי ביותר בכל התקופות שבדקנו.

בעוד שקבוצת הקרנות עלתה ב-14.5% בממוצע, מדד הייחוס עלה ב-22.4%, פער של 7.9%. עם זאת, ביצועי הקרנות היו גבוהים ב-4.2% מאלה של הקרנות החשופות תודות להיעדר חלקי או מלא של חשיפה לדולר, אף כי סיטואציה זו כרוכה בעלויות גידור.

סטיית התקן של הקרנות עמדה על 6.3 מול 5.6 של מדד הייחוס ו-8.5 שמיוחסת לקבוצת הקרנות החשופות. ציון השארפ, גם הוא מבטא היטב את הצלחת מנהלי הקרנות המוגנות כשנקבע על 2.3, מול זה של החשופות: 1.3.

אף לא אחת מתוך 6 הקרנות שנכללו בקבוצה הצליחה לעלות יותר מאשר עלה מדד הייחוס. הטובה ביותר עלתה ב-17.3%, והאחרונה שבהן עלתה ב-13% בלבד.

לסיכום, שני ממצאים עיקריים עולים מהבדיקה שערכנו. האחד, באופן טבעי ומתבקש, התיסוף של השקל מול הדולר בכל פרקי הזמן פגע קשה בקרנות שהן חשופות מט"ח, והן השיגו פחות מן הקרנות שהגנו על עצמן מפני החשיפה המטבעית, אף שבחלק מן התקופות, ההגנה הזו הייתה כרוכה בעלויות.

השני, אלה גם אלה לא הצליחו להכות את מדד הבנצ'מרק, ולהוציא כמה חריגים, הפערים היו גדולים ונבעו, בעיקר מדמי הניהול הגבוהים. בבדיקה קודמת שערכנו ושממצאיה פורסמו במדור זה ב-18 בפברואר 2018, מצאנו, כאמור, כי הקרנות המתמחות במניות בישראל הצליחו ככלל להכות את מדד הייחוס.

הפער הזה בין שתי הקבוצות הגדולות של הקרנות מוסבר, קודם כל, בכך שהשוק הישראלי הרבה פחות משוכלל משוק המניות האמריקאי שבו מרוכזות רוב ההשקעות של הקרנות המתמחות במניות בחו"ל.

ואכן, ציבור היועצים, שמכיר את הפער הזה, מעדיף באופן ברור את הקרנות האקטיביות ככל שמדובר בהשקעה במניות בישראל, ואת הקרנות המחקות הפאסיביות כאשר מדובר בקרנות המתמחות במניות בחו"ל. המספרים מדברים בעד עצמם. למשל, ב-2017, כל הכסף שזרם לקרנות המתמחות במניות בישראל, נכנס לקרנות האקטיביות, סכום של 2.45 מיליארד שקל (ובקרנות המחקות נרשם פדיון של כ-105 מיליון שקל). לעומת זאת, בזירת הקרנות המתמחות במניות בחו"ל, נכנס סכום של 1.97 מיליארד שקל לקרנות המחקות, וכ-660 מיליון שקל לקרנות המנוהלות.

 5 שנים

■ הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.