חמישה בנקים זרים גדולים היו שותפים ל"קרטל בינלאומי", שביצע את "מניפולציית הליבור" בשנים 2005-2011, שבמסגרתה בנקים תיאמו את ציטוטי הליבור והיטו את הליבור, לצורך הגדלת רווחיהם מפוזיציות מסחריות - כך טוענת תנועת "הצלחה" במסגרת תביעה, ובקשה לאישורה כייצוגית, שהוגשה נגד חמשת הבנקים הזרים: UBS ,Deutsche Bank ,The Royal Bank of Scotland ,Barclays ו-Rabobank.
ליבור (London Interbank Offered Rate - LIBOR) היא ריבית שנקבעת אחת ליום, ומשקפת את עלותן של הלוואות בין-בנקאיות לטווחי זמן קצרים. הליבור מבוססת על הערכותיהם של בנקים מובחרים, החברים בפאנלים לקביעת הליבור, לשאלה - מהי הריבית שבה הם יכולים לגייס כסף בהלוואה קצרת-טווח מבנק מובחר אחר. ציטוטי הליבור אמורים להיות הערכה כנה, הוגנת ותמת-לב לריבית שבה הבנק המצטט מעריך שהוא יכול לקבל הלוואה מבנק אחר במטבע ולמועד הפירעון הרלוונטי.
בתביעה נטען, כי "מניפולציית הליבור העומדת בבסיס התביעה היא פרשייה עגומה שהתקיימה מתחילת 2005 ועד אמצע שנת 2011 לפחות, במסגרתה נפרצו כל החומות ונמוגו כל שומרי הסף. הבנקים שקובעים את הליבור, ובמיוחד חמשת הבנקים הנתבעים, תיאמו את ציטוטי הליבור והיטו את הליבור, בפרט לצורך הגדלת רווחיהם מפוזיציות מסחריות".
לפי התביעה - שהוגשה באמצעות עו"ד אורי ברעם - בתקופת התובענה היו חמשת הבנקים הנתבעים צד לאלפי תיאומים שנעשו ברמה יום יומית (לעיתים אף פעמיים ביום), בהם הגישו ציטוטים כוזבים ומתואמים לליבור-דולר, לליבור- שטרלינג, ל-יוריבור, לליבור-יין, TIBOR, לליבור-פרנק שווייצרי, למועדי הפירעון השונים. הנזק הנטען עומד על מאות מיליוני שקלים, אך לפי התביעה לא ניתן להעריך אותו במדויק בהיעדר נתונים.
"עד כמה שהאשמה זו היא חמורה וקשה להוכחה, במקרה שלנו היא טריוויאלית", נכתב בתביעה. "כל האמור בתביעה הוכח לפרטי פרטים ברמת וודאות של מעבר לכל ספק סביר, כנדרש להרשעה בפלילים. לא המצאנו ולא הוספנו דבר. לכל היותר החסרנו".
גלגול הנזק ללקוחות
לטענת תנועת "הצלחה", מטרת התביעה להיפרע מהבנקים הזרים הנתבעים רק בגין מכשירים פיננסיים מבוססי-ליבור שמכרו בנקים החברים בפאנלים של הליבור לגופים ולאנשים בישראל. התביעה מצטרפת לתביעות ייצוגיות שהוגשו באותו עניין בארה"ב, בגין נזקים שנגרפו לצדדים לעסקאות הלייבור לכאורה על ידי הבנקים. ואולם, אין הערכה של הנזקים שנגרמו בישראל. היקף הנזק הנתבע בתביעה מצומצם בהרבה מזה הנתבע בהליכים הייצוגיים בארה"ב, אך אינו ניתן לאמדן בהיעדר נתונים.
בתביעה נטען, כי בגלל המחזורים העצומים, הליבור מחושב עד לחמש ספרות אחרי הנקודה העשרונית, כשכל הטיה ולו של נקודת בסיס (נקודת בסיס היא מאית אחוז, כלומר 0.0001) בשער הליבור, הניבה לבנקים, בעלי העניין בסילוף, רווח של כ-2 מיליון דולר. "מניפולציית הליבור הקיפה אלפי הטיות של הליבור, חלקן של מספר נקודות בסיס", טוענת תנועת "הצלחה" בתביעה.
לטענת התנועה, הרווחים הלא-חוקיים שגרפו הבנקים בפאנלים של הליבור מאלפי המניפולציות של הליבור, נעשו על-חשבון הצדדים האחרים לעסקאות שערכן נגזר מהליבור. "הבנקים החברים בפאנלים של הליבור מכרו מכשירים פיננסיים מבוססי-ליבור לגופים ולאנשים בישראל. האחזקה של חלק מהנפגעים הישירים הייתה עבור עמיתים או לקוחות שלהם, כך שהנפגעים הישירים 'גלגלו' או העבירו את כל הנזק שנגרם להם על כתפי העמיתים או הלקוחות שלהם", נכתב בתביעה.
"הבנקים פעלו במחשכים"
בתביעה מצוין כי היה קושי רב לחשוף את המניפולציות שביצעו הבנקים הנתבעים. "הנתבעים פעלו במחשכים, הסתירו את מעלליהם והסוו אותם. מנהלים בכירים הורו לא לבצע את תיאומי הליבור באופן המותיר אחריו עקבות. מיטב רשויות התחרות בעולם, שאמונות על ציד קרטלים וחשיפת מעשי תרמית, לא גילו את דבר קיומה של מניפולציית הליבור במשך שנים ארוכות. רק לאחר חקירה חשאית, פורסמה ביוני 2012 עסקת הטיעון של בנק "Barclays"' ובה נחשפו לראשונה פרטי מניפולציית הליבור", צוין בתביעה.
לפי התביעה, לאחר שנחשפה מניפולציית הליבור ננקטו נגד הבנקים בפאנלים של הליבור, בעיקר נגד חמשת הבנקים הנתבעים, הליכים משפטיים פליליים, מינהליים ואזרחיים, שבעקבותיהם הם שילמו מיליארדי דולר קנסות ופיצויים, ונושאי משרה בהם נשלחו אל מאחורי סורג ובריח. כך, למשל, אחד מסוחרי הנגזרים מרצה עונש של 11 שנות מאסר על חלקו במניפולציית הליבור.
עוד צוין בתביעה, כי במסגרת ההסדרים עם התביעה הפלילית בארה"ב, התחייבו הבנקים הנתבעים לא להתכחש לחלקם במניפולציית הליבור בשום הליך, שאם לא כן הם צפויים לביטול הסדרי הטיעון שבגינם הופחתו משמעותית הקנסות שהוטלו עליהם.
הבנקים הנתבעים
בנק UBS
Deutsche Bank
בנק Barclays
The Royal Bank of Scotland
Rabobank
ריבית הליבור
הריבית הבין-בנקאית הממוצעת בין בנקים גדולים בלונדון על הלוואות קצרות-טווח
בתביעה מוקדש פרק שלם להסבר מהי ריבית הליבור וחשיבותה בעולם. ליבור (London Interbank Offered Rate) היא ריבית שנקבעת אחת ליום, ומשקפת את עלותן של הלוואות בין-בנקאיות לטווחי זמן קצרים. הליבור הוא אינדקס פיננסי סטנדרטי בשווקים הפיננסיים בעולם (benchmark), ובכלל זה במשק הישראלי. ריבית הליבור היא שיעור הריבית הבין-בנקאית הממוצעת בין כמה מהבנקים הגדולים ביותר בלונדון על הלוואות קצרות-טווח. היא קיימת ורלוונטית לשלל מטבעות חוץ, מצוטטת במספר רב של עיתונים ופרסומים כלכליים.
המונח ליבור מתייחס לכ-150 ריביות המחושבות למספר מטבעות (דולר, יין, פרנק שווייצרי, שטרלינג, יורו), ולמספר מועדי פירעון (מכונים גם periods, tenors או maturities) שנעים בין יום אחד לשנה בכל רגע נתון קיימים בעולם מוצרים פיננסיים מבוססי ליבור בסך של טריליוני דולר
הליבור אינו ריבית על הלוואה שניטלת בפועל. הליבור מבוסס על הערכותיהם של בנקים מובחרים, החברים בפאנלים לקביעת הליבור לשאלה, מהי הריבית שבה הם יכולים לגייס כסף בהלוואה קצרת-טווח מבנק מובחר אחר. ציטוטי הליבור אמורים להיות הערכה כנה, הוגנת ותמת-לב לריבית בה הבנק המצטט מעריך שהוא יכול לקבל הלוואה מבנק אחר במטבע ולמועד הפירעון הרלוונטי. בתקופה הרלוונטית לתובענה, מוסבר בתביעה, הליבור נקבע על ידי איגוד עסקי (BBA - British Bankers Association), ללא כל פיקוח או בקרה רגולטורים.
מגישים (submitters) בבנקים החברים בפאנלים של הליבור, היו אמורים להגיש מידי יום ציטוטי ליבור כנים והוגנים, המשקפים את השאלה שביסוד הליבור (מה הריבית בה ניתן לגייס כסף בהלוואה בין-בנקאית), ללא שום תלות וללא כל קשר לפוזיציה המסחרית בה נתון הבנק.
"בנק אשר ביום מסוים צריך לשלם תשלום נגזר ליבור בגין מכשירים פיננסיים מבוססי ליבור, יעדיף כמובן משיקולים מסחריים שער ליבור נמוך. באותו אופן, בנק שחשוף ביום מסוים לפוזיציה מסחרית על פיה הוא צריך לקבל תשלום שערכו נגזר מהליבור, יעדיף כמובן ליבור גבוה. חייבות להיות חומות סיניות בין ציטוטי הליבור לבין שיקולי רווח ושיקולים מסחריים של הבנק", נכתב בתביעה הייצוגית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
