לאחר עוד יום שבו דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בפרק התקשורת בחוק ההסדרים, כעת כבר ברור מעל לכל ספק כי הרפורמות המרכזיות שביקש משרד האוצר, בתיאום עם משרד התקשורת, להכניס לתוך החוק' יישארו בחוץ. כבר אתמול (א') היה ברור שאחד הסעיפים המרכזיים ביותר שרוצה להעביר האוצר - מהלך שיאפשר להוט ול-yes לבטל את חבילות הבסיס היקרות, שכוללות בתוכן כ-60 ערוצים - יתקשה מאוד לעבור בוועדה.
חברי הכנסת בוועדה, בהובלת היו"ר איתן כבל, טענו כי השינוי אינו ברור ואינו "אפוי", ושר התקשורת איוב קרא הוזעק לדיון כדי לנסות ולשכנע אותם. השר קרא טען כי הכוונה שלו היא "לקבוע חבילת יסוד שתכלול את ערוצי עידן פלוס ואולי עוד כמה ערוצים, במחיר של בין 70 ל-100 שקל", ואף התחייב כי אנשי משרדו יגישו למחרת לוועדה הצעת חוק ברוח הדברים, כשברקע לדבריו הבהירו אנשי הוט כי ממילא מחיר כזה אינו ריאלי.
היום, כצפוי, התברר כי אין בידי משרד התקשורת הצעה שיכולה להניח את דעת חברי הוועדה. "כשנתתי לך אור ירוק לבדוק, ידעתי מה תהייה התוצאה", אמר כבל למנכ"ל משרד התקשורת, "אנחנו מדברים כאן על אחד המקומות שבהם נדרשת מהפכה בסדר גודל של הסלולר, והיא חייבת לכלול גם את סלקום ופרטנר", שכזכור ההצעה שהביא האוצר אינה כוללת את הכנסתן לפיקוח כמו זה של yes והוט.
על רקע זאת החליט כבל לפצל את הפרק שעוסק בנושא מחוק ההסדרים, כשממילא לאור המשבר הפוליטי לא ברור אם תהיה לו משמעות, והוועדה תחזור לדון בנושא לאחר הפגרה, בהנחה שהכנסת לא תפוזר. "ההצעה שהובאה בפנינו, עליה נאמר 'כוונותיך רצויות, אך מעשיך אינם רצויים'", אמר כבל, שהוסיף: "אני לא מאלה שרוצים פלטפורמות חלשות, אם יצרנו מצב שמשמיד אותם לא עשינו כלום".
גם נושאים חשובים נוספים שהכניס האוצר לחוק, שנוגעים לצמצום כוחה של הרשות השנייה והפחתת הרגולציה על ערוצי הטלוויזיה, לא אושרו על-ידי חברי הוועדה. הצעת החוק, שאושרה כזכור על-ידי הממשלה, הציעה, למשל, להפסיק את ההתערבות של הרשות גם בכל הנוגע לזמני הפרסום (כיום הערוצים מוגבלים בדקות הפרסום שהם יכולים לשבץ בשעה נתונה), וגם בכל הנוגע לתכני הפרסומות.
יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, ויחד איתה גם חלק מחברי הכנסת התנגדו בתוקף ואף תקפו את רכזת תקשורת באגף התקציבים של האוצר, רעיה עדני, וכבל החליט שלא להצביע על הנושא.
נושא אחר שבו הוצע לשלול את סמכויות הרשות השנייה נוגע לאורך מהדורת החדשות המרכזית. כיום על שלושת ערוצי הברודקאסט נאסר לשדר מהדורה באורך של יותר משעה, כשבמקרים של אירועים חריגים הם יכולים לפנות לרשות ולבקש אישור מיוחד להאריך את המהדורה. כאן נוצר בדיון מצב מעניין, כשקשת ורשת - שמהדורת החדשות שלהם היא משותפת, וכל החלטה על הארכתה דורשת תיאום מורכב בין שני הערוצים שמשתפים פעולה בתחום החדשות אך מתחרים ביניהם בחריפות בשאר השעות - הביעו למעשה התנגדות לביטול הפיקוח עליהם, והעדיפו להשאיר את המצב הנוכחי על כנו.
עורכת הדין של חברת החדשות (לשעבר חדשות 2), דקלה בירן, נזכרה לפתע כי "לפיקוח יש יתרונות מסוימים מנקודת מבטו של הצופה", והיועצות המשפטיות של קשת ורשת הצטרפו באופן עקרוני לעמדתה, או הציעו כי הפיקוח על אורך המהדורה יופסק אך רק לאחר תקופת זמן שתוגדר מראש (כלומר, רק לאחר תום עידן החדשות המשותפות).
ערוץ 10, שיכול היה ליהנות מביטול הפיקוח בנושא, ולאחרונה אף נקלע לעימות עם הרשות השנייה סביב בקשה להאריך מהדורה שלא אושרה לו, נותר לבד בעמדתו, וחברי הכנסת החליטו לא לאשר גם את הסעיף הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.