ברבר-צדיק על ועדת הכנסת: "הבנק נוהג באשראי באופן מידתי"

ביום ראשון הבא תצא סוף-סוף לדרך ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים במשק. היום הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי הישיבה הראשונה תתקיים ביום ראשון הבא, ה-11 במארס, בבוקר. הישיבה הראשונה תתמקד בשמיעת עמדת בארגונים החברתיים, ועדיין לא תכלול הופעה של נציגים מהמערכת הבנקאית, שלה כולם ממתינים בכיליון עיניים.

היום פרסמו לאומי והבנק הבינלאומי את הדוחות הכספיים שלהם. המנכ"ליות של שני הבנקים התייחסו היום בשיחות עם עיתונאים לסוגיית ועדת החקירה, והבטיחו לשתף עימה פעולה ולהופיע בפניה. "אם יזמינו אותי להופיע כמובן שאגיע", אמרה ל"גלובס" מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח."אני לא מוטרדת מהופעה בפני הוועדה, מכיוון שהייתי זו ששינתה את מדיניות האשראי העסקי בבנק לאומי כבר בשנת 2006, ובנתה את מערכת נס"א (יחידה שתפקידה לתת חוות דעת עצמאית על סיכוני האשראי של לקוחות עסקיים - ע.א) שיושמה בהמשך בכל המערכת הבנקאית", היא הוסיפה.

מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק, אמרה היום כי "אם נתבקש להופיע, אז כמובן שנופיע. בכל אופן, הבנק הבינלאומי נוהג באשראי באופן מידתי". באשר לחשש ממתקפה של הח"כים על הבנקים בדיוני הוועדה, אמרה ברבר-צדיק: "חברי הכנסת הם הנבחרים שלנו והם קובעים הרבה דברים מהותיים לגבי חיינו בישראל. אני יודעת ומקווה שהם יידעו לשמור על הליך תקין, במיוחד כשמדובר בוועדת חקירה פרלמנטרית שתהיה בה תשומת-לב ציבורית מלאה".

לא יעבירו מסמכים רגישים

הבנקאים אמנם מקפידים כעת להיות ממלכתיים ולהבטיח שיתוף-פעולה עם הוועדה. יחד עם זאת, לפי הערכות, החיכוך הראשון שצפוי בין חברי הוועדה לבנקים הוא בנושא העברת המידע. בוועדה מצפים לחקור לעומק את נושא ההלוואות ללווים גדולים וספציפיים ולא להסתפק במגמה ונתונים כלליים על האשראי העסקי. הבנקים מצידם לא מתכוונים להעביר מסמכים רגישים כמו פרוטוקולים של ועדות אשראי, הסכמי הלוואה או דוחות ביקורת, זאת בשל חובת הסודיות הבנקאית שהם כפופים לה (וגם כנראה כי היו מעדיפים שמסמכים שכאלה לא יתפרסמו, שכן חלקם עשויים לגרום למבוכה).

בהודעה שפורסמה היום מטעם הוועדה נכתב כי לאחר שהכנסת תשוב מפגרת חג הפסח ייערכו הישיבות מדי יום ראשון בשעות הבוקר במשך 3 שעות. בעבר פורסם כי כבל מתכוון לערוך את הישיבות במתכונת המזכירה שימוע בסנאט. "אני מאמין כי בעבודה מעמיקה ורצינית נצליח יחד לחקור את תהליכי קבלת ההחלטות שניתנו לאותם לווים, ואת הפעלת שיקול הדעת של בעלי התפקידים השונים בבנקים בהקצאת האשראי. וכן את הפיקוח של הרגולטורים על הבנקים, את היקפו ואמצעי האכיפה שהפעילו הרגולטורים, כלל שאכן הופעלו כאלה על-ידם", מסר היום כבל.

נציין, כי במקרה (או שלא) יום לאחר הדיון הראשון בוועדה יערוך בנק ישראל, שנמצא גם כן על הכוונת של הוועדה הפרלמנטרית, כנס בנושא אשראי: "מגמות וסיכונים בסביבה משתנה". בכנס ישתתף גם השופט איתן אורנשטיין שידבר על שינויים בהליכי חדלות פירעון.

נזכיר, כי הישיבה הראשונה של הוועדה תתקיים תשעה חודשים לאחר שהוחלט על הקמתה. המכשול המרכזי שעיכב את תחילת פעילות הוועדה היה תהליך בחירת היועצים. בסופו של דבר, בתום הליך של מכרז, נבחרו כיועצים: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם, לשעבר בכיר ביחידת להב 433. הוועדה אמורה לעסוק באשראי שנתנו הבנקים והמוסדיים ללווים הגדולים בשוק ההון, ולתהליך הסדרי חוב במקרים בהם האשראי נקלע לקשיים. הטריגר להקמת הוועדה היה תהליך פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, שחשף כי איש העסקים צבר חוב אדיר של מעל 4 מיליארד שקל.