ישיבת הדירקטוריון של בזק הערב, שבה צפוי להתקבל אישור למינוי דירקטורים חדשים מטעם בעלת השליטה בבזק, חברת ביקום (מקבוצת יורוקום), ובמקביל יצירת הרכב חדש עתידי לדירקטוריון שבו השליטה של ביקום לא מובטחת - הופכת לאירוע מכונן בשוק ההון בישראל.
מי היה מאמין שקרן השקעות אחת אקטיביסטית (אליוט) באה לישראל ונותנת שיעור מאלף כיצד אמור לעבוד ממשל תאגידי תקין בחברות ציבוריות, עד כדי שתקעקע לחלוטין את מושג השליטה כפי שהוא נתפס עד עכשיו.
יש להניח שהמוסדיים בארץ לומדים היטב את השיעור, אבל גם בעלי השליטה שחושבים שהם יכולים לשלוט באמצעות אחזקת מיעוט. כך שבסאגה סביב דירקטוריון בזק יש את כל המרכיבים לסדרת ריאליטי משובחת.
וכל זה עוד לפני שהוכרעה השליטה בבזק - בין קבוצת סיידוף וביקום מצד אחד (בראשות שלמה רודב) לבין קבוצת דירקטורים בראשות דוד גרנות.
בזק
1. נתחיל בדוד גרנות, היו"ר הזמני של בזק. גרנות רוצה את תפקיד היו"ר בבזק. אבל זה לא פשוט. הסיפור שלו מתחיל דווקא ביוני הורניק, מנהל הסניף המקומי של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן. מי שהביא את גרנות לבזק הוא הורניק. הוא זה שחיבר בינו לבין שאול אלוביץ. הורניק ליווה את אלוביץ בכל העסקאות המהותיות שלו. הורניק וג'יי פי מורגן היו גם אלה שליוו את יורוקום בעסקאות בעלי העניין הנחקרות בבזק ובחלל - נשוא חקירת רשות לניירות ערך. על חלקם בחוות הדעת על הערכת שוויה של yes עוד לא נאמרה המלה האחרונה. איך בנק השקעות כה מכובד מוכן לתת יד להערכות שווי מופרכות כל כך, ומסתמך על תוכניות עסקיות משוללות כל יסוד, את זה רק הורניק בעצמו יכול להסביר.
אבל במועדון החברים של אלוביץ, להורניק היה מעמד מיוחד - ואם הוא המליץ על גרנות, אז בשביל שאול אלוביץ זה כנראה מספיק.
2. גרנות מתהפך על שאול. גרנות מכהן זמן קצר יחסית בדירקטוריון בזק. למען הדיוק כחודש לפני שהחלה החקירה הגלויה של רשות לניירות ערך. גרנות התבקש על ידי אלוביץ לקחת את התפקיד באופן זמני עד שהוא יחזור לעניינים. אלוביץ' כנראה חשב שהחקירה היא עניין פעוט. הדבר האחרון שבעל השליטה בבזק ציפה לו הוא שגרנות יתהפך. גרנות לאט לאט הבין שהוא לא יכול להמשיך ולהגן על אלוביץ לנוכח מה שהתברר בחקירה. החובה הציבורית שלו כלפי בעלי המניות גברה והוא נאלץ להפנות עורף למשפחת אלוביץ. זה התחיל כאשר הוא נאלץ לקצץ להם בדמי הניהול, והמשיך כאשר נאלץ לדרוש מהם להשיב תשלומים שבזק שילמה ליורוקום בגין תשלומים מותנים בעסקת בזק-yes - תשלומים שהתברר בחקירות ששולמו במרמה.
3. גרנות מתחיל להתאהב בתפקיד. גרנות מקפיד עד היום לומר שהוא לא רוצה להיות יו"ר קבוע של דירקטוריון בזק, עד שתכונס אסיפת בעלי המניות, אבל כל מעשיו מכוונים ההיפך. הוא כנראה מאד רוצה להיות יו"ר דירקטוריון בזק, ובשביל זה הוא משחק את המשחק בצורה מאוד מתוחכמת. ראשית, הברית שיצר עם חבר הדירקטוריון זאב וומברנד, חברו הטוב, מתבררת כקלף מנצח. בתמיכה שקטה מצדו הוא תרם לכך שבית ההשקעות פסגות ימנה את וומברנד כדירקטור. בדירקטוריון של 9 חברים הוא כבר יצר בסיס כוח. האם ישנו דיל ביניהם לפיו גרנות ימונה ליו"ר קבוע וזאב וומברנד ימונה למנכ"ל בזק? בבזק יש כמה גורמים שצופים שזה הדיל. נדגיש כי לדיל כזה אין סיכוי מכיוון שמשפטית אסור לדירקטור להתמנות לבעל תפקיד בחברה שבה הוא משמש כדירקטור במשך שנתיים. שניהם ביחד חברו לדירקטורים החיצוניים טלי סימון ומודי קרת והזמינו אותם לפגישה בפסגות, שבה שכנעו אותם לתמוך במועמדות גרנות לתפקיד היו"ר הקבוע.
4. הפליק-פלאק המושלם. מה בעצם המשמעות של הברית הזאת? סימון וקרת היו השותפים המרכזיים בדירקטוריון שאפשרו את עסקאות בעלי העניין. הם למעשה פעלו בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי ושירתו את אלוביץ בצורה חסרת תקדים בכל העסקאות הבעייתיות. ליאור סגל, המבקר הפנימי של בזק, אמר שקרת מנע ממנו לערוך ביקורת פנימית על עסקאות בעלי העניין. המעורבות של שניהם בעסקאות הייתה אדירה מתוקף היותם חברי הוועדה המיוחדת שדנה בעסקאות. בשלב מסוים דובר על כך שטלי סימון תמונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים בבזק. טלי סימון הכחישה שהייתה אופציה כזו. גם היא כמו וומברנד לא יכולה להתמנות לתפקיד בחברה שבה היא משמשת כדירקטורית, אלא רק לאחר שנתיים מסיום תפקידה. כזכור דודו מזרחי ואלון רווה התפטרו מתפקידיהם על רקע החשד שהעסקאות הללו מושחתות. קרת נשאל בחקירות הרשות לניירות ערך האם ניסה להשפיע על מריל לינץ' לגבי הערכת השווי שקבעה ל-yes סכום של 250 מיליון שקל בלבד. עכשיו, שני אלה שעבדו בשביל אלוביץ, מתהפכים עליו וחוברים לגרנות שרוצה להיות יו"ר. ממש בוליבוד. גרנות בעצמו אמר שהדירקטורים בבזק צריכים להתחלף. אז איך עכשיו גרנות שמקפיד לצייר את עצמו כנקי וענייני, וכמי שמשרת רק את טובתה של בזק, עושה בעצמו פליק-פלאק ולשם הבטחת כהונתו הוא מוכן לכרות ברית עם סימון וקרת? הרי לפני שנייה יצאת נגדם בשל המעורבות שלהם לטו בת אלוביץ?
5. הסיידופים לא מבינים לאן נכנסו. קבוצת סיידוף מגלה שעשיית עסקים בישראל שונה, בלשון המעטה, מאשר בארה"ב. תוך שנייה היא מוצאת את עצמה במצב שהעסקה שחשבה כסגורה מתהפכת עליה. אם יש בעיה לקבוצת סיידוף, היא בחוסר ההבנה שלהם לאן הם נכנסים בעולם הרגולטורי של בזק. התחושה היא שהם חושבים שבמשרד התקשורת יושבים פקידים שמחכים להוראות מהם. ובכן, מוטב שייקחו בחשבון שהמציאות הרבה יותר מורכבת. אם הם בונים על הקלות מוטב שיתכוננו לייסורים, כי אם משרד התקשורת יחליט ללכת על הפחתת תעריפי הטלפוניה הסיטונאית, ספק אם לסיידוף יש מאיפה להחזיר את ההשקעה. ויש עוד כמה וכמה החלטות חשובות שממתינות על השולחן במשרד התקשורת ולא בטוח שבקבוצה מבינים את המשמעות המלאה שלהן. בינתיים הם מגלים שגרנות, וומברנד ופסגות עושים להם הפיכת חצר והם לא מבינים מאיפה זה בא להם בכלל.
6. אז מי ישלוט?
אין צורך להכביר מלים אחרי כל מה שנחשפנו אליו בחקירות המשטרה ורשות לניירות ערך. המוסדיים מרימים ראש ובצדק. הם דורשים למנות דירקטורים ראויים לדירקטוריון, והיום הם העלו שמותיהם של שישה שמתוכם מעוניינים שייבחרו שלושה לתפקיד דירקטורים חיצוניים. הרשימה שהציעו על פניה נראית מרשימה. מנכ"לים של חברות תקשורת בעבר, אנשי כספים וכו'. אי אפשר להגיד שכל אחד מהאנשים שם לא ראוי לשבת בדירקטוריון בזק. חלק מהם הצליח יותר וחלק פחות, זה לא מה שחשוב - העניין הוא שברשימה אין אנשים עם התמחויות בתחומים מוגדרים. זה שכולם מבינים תקשורת או פיננסים זה בסדר גמור, אבל מי מהם מבין בעולמות הדיגיטל? מי מבין בעולמות התוכן והטלוויזיה? אפשר היה לגוון את הרשימה עם שמות של בכירים מעולמות ההיי-טק.
דבר אחד בטוח: ביום שאחרי האסיפות הכלליות, בין אם יתקיימו לבקשת המוסדיים או לאחר אישור הדוחות הכספיים של בזק בעוד חודשיים - הדירקטוריון לא ייראה אותו דבר. ספק גם אם העסקה של סיידוף, בעקבות השינוי בהרכב הדירקטוריון, תמומש. הסיידופים יצטרכו להחליט אם הם לוקחים את הסיכון ומעבירים לידיהם את השליטה, למרות שהיא לא תהיה מוחלטת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.