חוק שכר הבכירים, שנכנס אשתקד לתוקפו, גרם ללא מעט טלטלות ברשימות מקבלי השכר הגבוה בבנקים. נזכיר כי חוק זה מגביל את עלות השכר השנתית במערכת הפיננסית לעד 2.5 מיליון שקל או לעד פי 35 מהשכר הנמוך באותו גוף. מנגד, החוק אינו חל על מקבלי השכר בחברה בת.
התוצאה היא שבעוד המנכ"לים והיו"רים של הבנקים זוכים לשכר הקרוב ל-2.5 מיליון שקל, מנהלי החברות הבנות, ולעתים גם הסמנכ"לים של אותן חברות, מקבלים שכר משמעותית גבוה יותר.
הדבר בולט במיוחד בבנק לאומי: עלות שכרם השנתי של מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק-עמינח, והיו"ר, דוד ברודט, עמד ב-2017 על כ-2.9 מיליון שקל כל אחד - פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. לעומת זאת, אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב, נהנה משכר בעלות של כמעט 8 מיליון שקל אשתקד, מתוכם 3.8 מיליון שקל במענקים.
מנדלסון, לשעבר העוזר האישי וראש המטה של מנכ"לית לאומי המיתולוגית גליה מאור, מונה לנהל את פעילות הבנק בארה"ב לפני חמש שנים. בדוח של לאומי צוין כי שכרו תואם את רמות השכר של מנהלי בנקים באותו סדר הגודל בארה"ב.
מקבלי השכר הגבוה בלאומי ובבינלאומי
עוד בולט בין מקבלי השכר הגבוה בלאומי - ירון בלוך, מנכ"ל זרוע ההשקעות לאומי פרטנרס, המכהן גם כיו"ר חברת כרטיסי האשראי של הבנק, לאומי קארד. בלוך נהנה משנה חיובית ומשכר בעלות של 4.31 מיליון שקל. עוד ברשימת מקבלי השכר הגבוה בלאומי: גיל קרני, מנכ"ל לאומי בריטניה, שנהנה משכר של 4.2 מיליון שקל.
לעומת זאת, בבנק הבינלאומי, שאין לו כמעט חברות בנות שאינן בנקאיות, הטבלה "משעממת" יותר. עלות שכר מנכ"לית הבנק, סמדר ברבר-צדיק, עמדה אשתקד על 2.84 מיליון שקל, ואילו יו"ר הבנק, אירית איזקסון, נהנתה משכר בעלות של 2.64 מיליון שקל. חברי הנהלה נוספים שהופיעו בטבלאות השכר של הבנק הבינלאומי, קיבלו שכר בעלות של פחות מ-2 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
