רוסיה, איראן, סין, בריטניה ואפילו בנק ישראל הם רק חלק קטן מהבנקים המרכזיים בעולם שבוחנים אפשרות להנפקת מטבע וירטואלי משלהם דמוי ביטקוין. למעשה במחקר מקיף של אוניברסיטת קיימברידג' שנערך בשנה שעבר, מצאו החוקרים שיותר מ-80% מהבנקים המרכזיים בעולם מתכננים מטבע כזה משלהם. מטבע וירטואלי הוא לא דבר חדש בחיינו, הרי כבר מזה עשרות שנים רק אחוז קטן מהעסקאות בכלכלה מבוצעות בכסף ממשי - המזומן. הרוב המוחלט של הכלכלה מנוהל דרך מספרים דיגיטליים שמיוצרים במחשבי הבנקים בצורת אשראי. אם כך, מה השתנה עכשיו?
התשובה הראשונה היא הטכנולוגיה. ביטקוין העלה לראש סדר השיח הכלכלי בעולם, טכנולוגיה מהפכנית פורצת דרך. הטכנולוגיה הזו, שקרויה בלוקצ'יין, מאפשרת לבצע פעולות פיננסיות ישירות בין אדם לאדם או בין אדם לארגון ללא צורך בגורם מתווך. מערכת כזו מאפשרת להוריד את התלות המוחלטת של הבנק המרכזי והאזרח במערכת הבנקאית המסחרית. בעולם כזה כל אזרח יוכל לפתוח חשבון ישירות בבנק המרכזי דרך המחשב או הסמארטפון, ולבצע דרכו פעולות בנקאיות בצורה זולה ובטוחה. המערכת הזו תהווה למעשה אלטרנטיבה למנגנוני התשלום המסורתיים שמנוהלים כיום על ידי הבנקים.
סיבה נוספת להתעניינות הגדולה במטבע הווירטואלי טמונה במקור הכסף, כלומר בגוף שמייצר אותו. למעשה תחת המטבע הווירטואלי של הבנק המרכזי יווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשנייה, כאשר כל אחת תייצר כסף משלה. מצד אחד יהיו אלה הבנקים המסחריים שייצרו כסף בצורת אשראי נושא ריבית, כפי שמיוצר רוב הכסף היום. מצד שני הבנק המרכזי ייצר את המטבע הווירטואלי החדש שלו עם עמלות מינימליות, ולא בהכרח יגבה עליו ריבית. האזרח יחליט היכן הוא מפקיד את כספו - בחשבון שלו בבנק המרכזי או בחשבון בבנק המסחרי.
חוקרי הבנק המרכזי האנגלי, מייקל קומהוף וג'ון בארדיר, ערכו ב-2016 סימולציה שבה בדקו מה היה קורה אם שליש מהכלכלה (מהתמ"ג) היה מתנהל באמצעות כסף דיגיטלי שיוצר על ידי הבנק המרכזי, בעוד שני שליש הנותרים ממשיך להתנהל עם הכסף הקיים היום. הם גילו שתחת התנאים האלו התמ"ג יגדל בשיעור של כ-3% עקב הפחתת הריבית הריאלית וצמצום בעמלות ועלויות ביצוע עסקאות כספיות. לפי קומהוף ובארדיר, שליטה ישירה בהיצע הכסף דרך המטבע החדש, עשויה לשפר באופן משמעותי את יכולתו של הבנק המרכזי לייצב את מחזור העסקים והכלכלה. חוקרי הבנק מזהירים כי תקופת המעבר עלולה להיות מסוכנת ולכן יש לנהל אותה בזהירות ובהקפדה רבה.
הבנקים מודעים לסכנה מצד המטבעות הווירטואליים של הבנקים המרכזיים ונערכים להוביל את המהפכה הדיגיטלית. לפי דו"ח של חברת המחקר CB Insights, מאז 2012 כבר ביצעו 10 הבנקים הגדולים בארה"ב מעל 81 עסקאות והשקיעו 4.1 מיליארד דולר במיזמים שקשורים לתעשיית הפינטק (טכנולוגיה פיננסית).
למרות ההערכות המעודדות שמגיעות מבריטניה, יש בנקים מרכזיים שמתעניינים במטבע החדש מסיבות אחרות. הממשל הרוסי מתכנן להשיק עד סוף העשור מטבע דיגיטלי חדש בשם "קריפטו-רובל". לפי מספר דיווחים בתקשורת הרוסית, כל מי שירצה להמיר את הקריפטו-רובל לרובל הקיים, יהיה חייב להצהיר על מקור הכסף. במידה ולא ירצה לעשות זאת הוא עדיין יוכל לבצע המרה אבל אז יאלץ לשלם מס של 13% למדינה מכלל סכום ההמרה.
לפיכך הקריפטו-רובל, אם יצא לפועל במתכונת זו, יעשיר את הרוסים בכספים שמקורם בפעילות פלילית, יאפשר לה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ויהפוך אותה למדינת מקלט לכסף שחור מהאיחוד האירופי וארה"ב. גם ונצואלה, שתנפיק לציבור הרחב את מטבע "הפטרו" שלה בחודש הבא, וגם איראן, שבוחנת הנפקת מטבע כזה משלה, מתכוונות להשתמש בו בעיקר כדי לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליהן.
אין ספק שהניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה של המערכת המוניטרית יצא לדרך. גם אם יתעכב, כבר אי אפשר יהיה לעצור אותו או כפי שראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטיאן לגארד, אמרה לפני כחצי שנה: כל זה עומד להציב סימן שאלה על מודל הבנקאות השברירי שאנו מכירים היום.
■ הכותב הוא עיתונאי עצמאי ועורך "הכלכלה האמיתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.