"לצרכנים אין מושג מה הם קונים בסופר. הכול מעורבב"

זמן קצר לפני שעליתי לירושלים בתחילת פברואר, נדחה שוב הדיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא חומרי הדברה בירקות ובפירות. "בכל פעם יש נושאים שהוחלט שהם יותר דחופים", הסבירו בדוברות הכנסת את הדחייה, זו הפעם השלישית, והוסיפו שטרם נקבע מועד חדש.

קשה להבין את ההסברים על "חוסר דחיפות" נוכח הממצאים שעלו בדוח מבקר המדינה בקיץ שעבר. המסקנה שעולה ממנו נוקבת וזוהרת כזרחן אורגני: מדינת ישראל מפגרת מאחורי מדינות המערב בכל הקשור למדיניות ההדברה בפירות ובירקות. זה לא רק המבקר: גם המדינה הרגישה צורך להתקדם למאה ה-21 בכל הקשור לחומרי הדברה, וכך עשתה בהחלטת ממשלה כבר לפני 15 שנים (החלטה 246). אבל כל מי שמכיר את ההיסטוריה של החלטות ממשלה יודע כמה זמן, אם בכלל, לוקח עד שהן מגיעות לכדי יישום.

הקלף החדש בשרוול של המדינה מגיע בדמות יוזמה של משרד החקלאות: תיקון לתקנות הגנת הצומח שפורסם להערות ולהתנגדויות הציבור (עד ל-15 במארס). אבל הירוקים סקפטיים. "אין במסמך תיקון התקנות שום בשורה", אומרת שרית כספי-אורון, ראש תחום מים, כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין", העוסקת בנושא בשיתוף הקרן לבריאות הסביבה. "למעשה, כל מה שאין במסמך הזה הוא מה שבאמת חשוב".

מה למשל?

"משרד החקלאות אומנם מרחיב את הפיקוח גם לשימוש ולא רק ברישוי מכירה וייבוא, אבל הם מתעלמים מסוגיה חשובה שמכונה 'חומרים לשימוש מוגבל'. יש סוגים של חומרי הדברה שנחשבים למסוכנים ביותר אבל הם חייבים להיות בשימוש במקרים מסוימים כי אין להם תחליף בחקלאות. בארצות-הברית ובאירופה יש מגבלות חמורות על השימוש בהם, וגם בישראל חייבים שהמיישם יעבור הכשרה מתאימה. אבל כיום אין שום הכשרה, הכול פתוח והחקלאים רוכשים חומרי הדברה ישירות מיצרנים או בחנויות לציוד חקלאי".

כמה חומרים כאלה נמצאים על המדף?

"יש שורה ארוכה של חומרים שמשתמשים בהם לחיטוי קרקע, שהופכים לגזים והורגים כל אורגניזם בקרקע, הם מסוכנים אבל לטענת החקלאים הם הכרחיים. לכן, רבים מהם מותרים לשימוש בחו"ל אבל בהגבלה. בארצות-הברית, למשל, כדי לעשות חיטוי קרקע, צריך הכשרה מיוחדת ולהגיש לממונה תוכנית פעולה שמפרטת את כמויות החומר, שטף הזרימה ונתונים נוספים, כדי לקבל אישור ליישום. אנחנו חושבים שהנושא של חומרים מוגבלים חסר היום בתקנות ואם אינני טועה גם משרד הבריאות מסכים איתנו". (שאלנו את נציגת משרד הבריאות, והיא אכן הביעה דעה דומה - התגובה המלאה בהמשך).

 הנתונים נכונים ל-2015, משרד החקלאות / איורים: שאטרסטוק

"האישור מתחדש אוטומטית"

רגע של תיאום ציפיות: כן, יש אינספור סיפורי אימה על חומרי הדברה שנמצאים בשימוש בישראל, אבל הכתבה הזו עוסקת במנגנון הבעייתי (לטענת חלק מהמרואיינים) שמביא אותם אל הצלחת שלנו. כן חשוב מאוד להזכיר שלחומרי הדברה כימיים (כאלה שנספגים ברקמות ולא מתפנים) יש פוטנציאל לפגיעה בבריאות וכי ישנם מחקרים הקושרים בין חומרי הדברה בחקלאות לסרטן, לפגיעה בפוריות, לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים, לפגיעה בבריאותן של נשים הרות ובעובריהן ועוד רעות חולות.

בחזרה למדיניות הפיקוח על חומרי ההדברה: תכירו את המילה "רביזיה". במשמעות המילונית: שינוי כולל. במשמעות הפקידותית-פוליטית: מילה גדולה עם הרבה כוונות טובות וככל הנראה מעט מעשים. במשמעות לתחום חומרי ההדברה, המילה "רביזיה" מייצגת שינוי מערכתי בכל הקשור לחומרים הכימיים הפעילים שנעשה בהם שימוש בתכשירי הדברה בישראל - שינויים הנדרשים כדי לעמוד בקצב המחקרים.

מי שאמונים על יישום העיקרון הזה הם חברי הוועדה הבין-משרדית שעוסקת באישור לייבוא ומכירת תכשירי הדברה בישראל, וכוללת נציגים ממשרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה ונציגי ציבור.

"כשהוועדה הזו נותנת אישור לתכשיר הדברה, הוא מתחדש אוטומטית פעם בשלוש שנים וזה יכול להמשיך כך לנצח", טוענת כספי-אורון מ"אדם טבע ודין". "אנחנו טוענים שצריך לעשות רביזיה בישראל כל 15 שנים באופן קבוע, כפי שזה נעשה באירופה, אבל במסמך ריענון התקנות של משרד החקלאות הם לא מציעים להוסיף רביזיה ומתעלמים מהנושא" (התייחסות של משרד החקלאות - בהמשך).

על-פי כספי-אורון, יש מספר חומרים שטעונים רביזיה דחופה בישראל: "מתאם סודיום, למשל, צריך להיות חומר לשימוש מוגבל מאוד וצריך לאסור עליו אם יודעים שלא משתמשים בו שימוש בטוח או בניגוד להנחיות התווית שלו. ישנם חומרים כמו Linuron ו-Iprodione, ויש חומר שהוא אסור לשימוש באירופה ואיננו מנוטר כלל בישראל בשם Guazatine. חומר אחר הוא Paraquat, שזה קוטל עשבים עם רעילות גבוהה. אני יודעת שבמשרד הבריאות מעוניינים שהוא ייצא משימוש, אבל שהייתה לכך התנגדות מצד משרד החקלאות".

כאמור, תשובות נציגי המשרדים יופיעו בהמשך, אבל אפילו ברמה הזו מסתמן מכשול: במסמך התיקון שפרסם משרד החקלאות, ישנו ריענון העוסק בזהות יו"ר הוועדה הבינמשרדית. באופן מסורתי, ראשות הוועדה שמורה לנציג ממשרד הבריאות, אלא שמשרד החקלאות רוצה לשנות זאת ולמנות יו"ר קבוע מטעמו. "אנחנו מתנגדים נחרצות", אומרת כספי-אורון. "ממילא היום למשרד הבריאות אין מספיק משקל, מה גם שזאת רק ועדה מייעצת. לכן העובדה שיו"ר הוועדה הוא ממשרד הבריאות נותן להם יותר כוח לקבוע סדר יום. לשים יו"ר ממשרד החקלאות, גם אם הוא בעל ידע מקצועי, משמעו לקדם אינטרס שאיננו בריאות הציבור".

תגובה משרד החקלאות לנושא ראשות הוועדה: "הוועדה המשרדית המדוברת עוסקת בתכשירי הדברה המיועדים לשימוש חקלאי ולא תברואתי. על כן, משרד החקלאות רואה חשיבות רבה להתאים את מבנה הוועדה לצרכים החקלאיים. בתוך כך, המשרד מבקש למנות יו"ר מטעם משרד החקלאות אשר יעדכן את התקנות שאינן אקטואליות עוד, וישפר תהליכי עבודה".

תגובת נציגת משרד הבריאות לנושא ראשות הוועדה: "יש חשיבות לכך שיו"ר הועדה הוא ממשרד הבריאות וזה צריך להישאר כך".

 הנתונים נכונים ל-2015, משרד החקלאות / איורים: שאטרסטוק

"פושעים יש בכל מקום"

מי שמניע כיום את גיבוש מדיניות ההדברה במשרד החקלאות הוא פרופ' עבדאללה (עבד) גרה, שמונה לתפקיד מנהל השירותים להגנת הצומח בשנת 2015, לאחר שנים במחקר במכון וולקני. גרה הוא זה שיזם בספטמבר כנס מיוחד במכון וולקני, "לקראת גיבוש מדיניות הדברה בישראל" (ההרצאות שהתקיימו בכנס זמינות בווידאו באתר משרד החקלאות). בזה אחר זה עלו לפודיום העץ החורק דוברים מכלל משרדי הממשלה וחוקרים מהאקדמיה, שהציגו את המידע שיש ברשותם על הדברה בתוצרת חקלאית. הדוברים דיברו מהר ובלהט, הנוכחות הייתה מרשימה, לעיתים נשמעו קריאות מהקהל ולאחר מכן התכנסו הנוכחים סביב חמישה שולחנות עגולים שכללו את נציגי ארגוני הסביבה, חברות הכימיקלים וחקלאים. "שם היה אפילו יותר מעניין", אומר בכיר במשרד החקלאות, "חבל שהדיונים האלה לא צולמו". גרה, בעצמו חקלאי ובן למשפחה שעסקה בחקלאות, טוען שמדובר "באירוע מכונן, שבו לראשונה כל הצדדים דיברו בצורה שקופה ותרבותית על הדברה. וזה חשוב, כי כשהגעתי לתפקיד נחשפתי לפערים שנמצאים בתחום בישראל לעומת חו"ל ולהפקרות במדיניות השימוש בחומרי הדברה".

איך תטפל בהפקרות הזו?

"אחד מהיעדים המרכזיים של משרד החקלאות זה הפחתת שימוש בתכשירי הדברה כימיים באמצעות הדברה בשיטות אלטרנטיביות עם חומרים רכים או הדברה ביולוגית. מעבר לכך, התחלנו להיערך בשנה האחרונה במהלך משולב להוצאת כל החומרים שאסורים לשימוש באירופה. מצד שני, אנחנו לא יכולים להשאיר את החקלאים חשופים למזיקים ולמחלות ולכן נתחיל במהלך רישום ורישוי של תכשירי הדברה כימיים שכן משמשים את החקלאים באירופה. במקביל, אנחנו עוסקים במיזמי הדברה אזוריים שיכולים להפחית את הריסוס של חומרי הדברה כימיים ממטוסים".

ומה עם הבדיקות בשטח, יש חקלאים שמשרד החקלאות מעולם לא דרך בחלקות שלהם, הניטורים מעטים מדי ולא אפקטיביים. ככה נראית רגולציה שעוסקת בבריאות הציבור?

"משרד החקלאות דוגם תוצרת חקלאית במהלך הגידול. כשמתגלה בבדיקות המעבדה שיש חריגה בתוצרת חקלאית לפני הקטיף, המגדל מקבל התראה להפסיק את הקטיף של התוצרת והוא מנוע מלשווק אותה. זה נכון לתוצרת שמייצרים בארץ או שמייבאים מהרשות הפלסטינית, למשל, שמטופלת באותם סטנדרטים. אבל יש אנומליה: לפי החוק, משרד הבריאות אחראי על התוצרת שנמצאת בשווקים ומשרד החקלאות על השדה. לכן, הסקר שלנו הוא בשדות ובבתי האריזה והסקר של משרד הבריאות נעשה בנקודות המכירה".

בדיוק על זה נמתחה ביקורת בדוח המבקר.

"תראי, כשנכנסתי לתפקיד עשו 500 בדיקות בשנה, בשנת 2017 עשינו 750 בדיקות והיעד שלי לשנת 2018 זה לעשות 1,500 בדיקות בשטח. יש לנו היום מיפוי של כלל חלקות הגידול ואנחנו מחליטים, בהתייעצות עם מומחים ולפי תובנות משנים קודמות, באיזה תוצרת להתמקד. המפקח, כמו שוטר, נכנס לחלקת גידול מציג תעודה, מתחקר ולוקח דגימות שבאותו יום נשלחות למעבדה. אם יש חריגה אותו מפקח מגיע שוב למגדל ונותן לו צו להפסיק את הפעילות וקנס".

בין האידיאל של הקנס לבין האכיפה בפועל, לפחות לפי דוח המבקר, יש מרחק לא קטן. לפי הדוח, מתוך 98 מקרים של דגימות עם ממצאים חריגים שנמצאו במדגם של המשרד בשנת 2014, רק במקרה אחד הוטל קנס מינהלי על חקלאי. בשנת 2015 היו אלה 11 חקלאים שקיבלו קנס על חריגות.

תראה את המספרים, תראה את גובה הקנס, 2,500 שקל, זה רציני?

"תמיד יש מקום לשיפור. הקנס בעיניי הוא נמוך וגם הוא יעבור שינוי במסגרת התיקון ובמסגרת חוק הסטנדרטים (שנחקק בשנת 2011 ועוסק בפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו אך טרם הותקנו תקנות בעניינו צ' ק' ה'). המדיניות של המשרד היא לעשות מהלך של גמילה מחומרי הדברה כימיים ואנחנו רוצים שהחקלאים ירגישו שותפים במיזמי הגמילה האלה. תביני, אנחנו עובדים היום על שינוי תקנות שנכתבו בשנות החמישים, חלקם בחתימה של בן-גוריון. אז הדברים נעשים בימים אלה, יש הדברות בין משרדי ממשלה, יש הבנה ושיתופי פעולה. ברור שאני לא נח על זרי הדפנה אבל מצפוני שקט. אני סומך על המגדלים הישראלים ונותן להם את הקרדיט שהם לא עושים שימוש מופרז בתכשירי הדברה. רובם אנשים הוגנים שעובדים לפי חוק התווית ולפי ההוראות ליישום התכשיר, פושעים יש בכל מקום".

 אבי גולדשטיין, דור חמישי לחקלאים מבנימינה / צילום: איל יצהר

"לחצים קיימים כל הזמן"

השאלה הראשונה שעולה מול ד"ר זיוה חממא, מהיחידה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, שמשתתפת בוועדות הרלוונטיות בנושא חומרי הדברה - היא "איפה את קונה את הפירות והירקות שלך". ועל כך היא משיבה בפשטות: "כמו כולם, בסופר. עם כל הידע והמידע שיש לי לגבי ההשלכות הבריאותיות האפשריות מחשיפה לחומרי הדברה, אני יודעת גם כמה אנחנו עושים בכדי שלצרכן הישראלי יהיה מגוון של פירות וירקות במחירים סבירים".

איך מתמודדים עם לחצים של חברות חומרי ההדברה הכימיות הגדולות?

"אנחנו עובדי ציבור ולחצים קיימים כל הזמן מכל מיני גורמים. אנחנו יודעים להתמודד איתם. בוועדה אין נגיעה, אין כניסה ואין מקום לחברות מסחריות. זאת ועדה מקצועית ששומרת על האינטרס הציבורי - של החקלאים ושל הצרכנים".

מגיעות אליכם הרבה בקשות לאישור תכשירים וחומרים חדשים? יש ביניהם גם בקשות לאישור תכשירי הדברה ידידותיים?

"אנחנו כל הזמן מקבלים תיקים חדשים. עיקר התכשירים שמאושרים כיום בשוק בישראל הם כימיים, אבל בשנים האחרונות יש תהליך בארץ ובעולם של יותר בקשות לאישורים של תכשירים המבוססים על חומרים טבעיים או על כימיקלים פחות רעילים. אנחנו מעודדים את התכשירים הללו, ואמרנו שהוועדה תיתן עדיפות לתכשירי הדברה פחות רעילים".

האם אתם בטוחים שהמסר עבר? על פי דוח המבקר, היקף התקציב להסברה ולעידוד חקלאים לעבור לחומרי הדברה פחות רעילים הוא כמעט אפסי ביחס לפעילות בענף: על פי משרד החקלאות מדובר על 1.5 מיליון שקל בלבד לטובת מיזם לעידוד מעבר חקלאים להדברה ידידותית.

"אני מסכימה לחלוטין שהנושא לא יכול להתחיל ולהסתכם בתקנות או בחוקים ושחייבים להוריד את זה לשטח דרך פיקוח ואכיפה, אבל גם דרך הסברה והדרכה. אני יוצאת מנקודת הנחה שאף חקלאי לא רוצה להיות עבריין".

קרה בעבר שמצאת חריגות בבדיקות הניטור בשווקים ועשית ריקול לפירות או ירקות?

"זה לא קורה לעיתים קרובות. מבחינת ניהול סיכונים, משהו שיצדיק ריקול צריך להיות במקרה של חריגה גדולה שעלולה לפגוע בבריאות הציבור גם בצריכה חד-פעמית. ואז עולה השאלה אם המוצר בכלל נמצא על המדף - הרי חיי המדף של התוצרת הטרייה הם קצרים. אם הוא כבר לא על המדף בזמן שידוע לי על החריגה, אז אין לי סיבה לעשות ריקול ולהכניס את הציבור לפאניקה".

אולי אם פעם אחת תעשי ריקול למלפפונים עם חריגה של שאריות חומרי הדברה כימיים, הציבור יתחיל לדרוש תוצרת איכותית יותר, זה חלק בלתי נפרד מההסברה.

"אני חושבת שלמודעות הציבורית וללחץ הציבורי יש השלכות חשובות ולכן אנחנו חושפים את הציבור לנושא בכל הזדמנות. גם מאחורי הקלעים, אם אנחנו רואים חריגה אני מעבירה את הנתונים למשרד החקלאות ומבקשת מהם שיבדקו את החקלאי. אבל יש נקודה בעייתית נוספת שכדאי להכיר אותה: חלק הארי של התוצרת הטרייה נמכר בתפזורת ואני לא תמיד יכולה להגיע לחקלאי, גם אם מצאנו בתוצרת שלו חריגה, כי בדרך כלל אין סימון ועקיבות של התוצרת.

"לכן אני מדריכה את המפקחים לאסוף כמה שיותר נתונים, לא רק לגשת למדף, לאסוף עגבניות ולשלוח בשקית למעבדה, אלא לבדוק מול המשווק האם הוא, אף על-פי שהחוק לא מחייב אותו בכך, מנהל רישום ועקביות כדי לקבל מקסימום פרטים על המקור. יומן מגדל זה אחד הכלים שיכול לאפשר עקיבות, פיקוח, אכיפה וגם הסברה פרטנית יותר למגדלים. זה לא מחויב על פי חוק כיום ואנחנו פועלים רבות ונמרצות מול משרד החקלאות כדי שעם שינוי חוק הסטנדרטים המתוכנן תיכנס גם חובת סימון ועקיבות".

במשרד הבריאות מחבבים סימונים על מוצרים, מה דעתך על סימון חומרי ההדברה שעשו בהם שימוש בתוצרת טרייה?

"צריך לחשוב אם הסימון הזה יתרום לצרכן. לתווית יש חשיבות עצומה והלוואי שהצרכנים היו קוראים אותה. נכון להיום, רשומים בישראל כמה מאות חומרים פעילים להדברה, ובכל תכשיר יכולים להיות כמה חומרים ואם נסמן נצטרך לפרט את כולם. כרגע אני לא רואה את הערך המוסף אבל כקונספט קצת יותר רחב, נתונים על חומרי הדברה יכולים לעזור לצרכן לכלכל בתבונה את הקניות".

"שיעשו בדיקות בסופר"

איך הדברים נראים בשטח? תשאלו את אבי גולדשטיין, 50, דור חמישי לחקלאים מבנימינה. גולדשטיין מגדל זה 30 שנה אפרסקים, אנונה, ענבים ליין ואבוקדו. התגובה הראשונה שלו לפניית G הייתה חשש: "שלא תוציאו שם רע לחקלאים", הוא אומר, "למעלה מ-90% מהתוצרת בישראל בטוחה ואיכותית".

אבל באותה נשימה הוא מודה שיש בעיה: "הדברה מעסיקה אותנו, החקלאים, כל הזמן. ברור שאנחנו לא צריכים לאכול רעל ולא צריך לייצר פירות שמרעילים את הסביבה, על זה אין ויכוח. חקלאי לא נהנה לרסס ועבורו זאת הוצאה כספית כבדה. אני משתמש בטכניקות מאוד ידידותיות ומשלם על זה מחיר. בחמש השנים האחרונות יצאו משימוש בישראל זרחנים אורגניים והם כבר לא קיימים במדף. זה כמובן הכניס אותנו לבעיות קשות ומשרד החקלאות לא נותן עליהם מספיק גיבוי ותמיכה של פיתוח אמצעים חליפיים".

לאיזה גיבוי היית מצפה?

"לנהל פרקטיקה. כיום נושא ההדברה המשולבת (כלומר: כימית וירוקה, להרחבה ראו מסגרת) מתוקצב במשרד החקלאות בכסף קטן. יש מיזם ארצי נגד מזיק שנקרא זבוב ים תיכון שמתוקצב בכ-25 מיליון שקל, והנה היום קיבלתי הודעה ממשרד החקלאות שהתקציב למיזם באזור שלנו יקוצץ ב-15%. תביני, מדובר במזיק שמסוגל לגרום לאובדן של 100% מהיבול אם הוא מתפרץ בשטח. במקום שיגדילו את התקציבים הם מקצצים".

אז איך אתם מתמודדים עם זבוב ים תיכון?

"בעבר הצלחנו באמצעות חומרים רעילים לתת מדי פעם נוק-אאוט לאוכלוסייה של מזיקים. היו לנו חומרים שהם קוטלי כל, היית מרסס והמטע היה נקי. היום החומרים האלה לא נמצאים ומבינים שאי אפשר להשתמש בהם. החומרים שכן נמצאים בהישג יד לא נותנים פתרון של מאה אחוז ולכן אנחנו צריכים לעבור לפרקטיקה של ניהול אוכלוסיות של מזיקים וניהול סיכונים".

תסביר.

"בעבר התפיסה הייתה שאנחנו מגדלים מאה אחוז ואנחנו רוצים לשווק מאה אחוז, אבל היום אנחנו צריכים להפנים שלהפסיד חצי אחוז מהגידול זה בסדר וזה עלול לקרות במעבר לשיטת הדברה משולבת. לכן, אנחנו צריכים לנהל את האוכלוסיות של המזיקים, להשקיע כסף במחקר ובפיתוח, כי יש לנו מזיקים שהם ייחודיים רק לישראל וחברות ההדברה הגדולות לא מעוניינות לתת לנו פתרון כי אנחנו שוק קטן.

"הפרוטוקולים והבקרה באירופה ראויים להערצה, אבל צריך לזכור שאנחנו, כמדינה חמה, מתמודדים עם מזיקים ומחלות בצורה יותר קשה מהמדינות הקרות. אירופאים יכולים להרשות לעצמם להוריד את ספי השאריות של חומרי הדברה לאפס מוחלט. אנחנו - לא תמיד".

פעם הגיעו אליך או לעמיתים שלך פקחים של משרד החקלאות לבדיקת פתע של שאריות חומרי הדברה?

"לא, למה הם צריכים לבוא אליי לשטח? שילכו לעשות בדיקות בסופר. הדגימות צריכות להיות בשווקים, במדף של הסופר, וקודם כל שיבדקו את הפירות שהם מביאים מחו"ל. הם הולכים להטיל עלינו מגבלות דרמטיות בנושא של בטיחות המזון בייצור ונצטרך לעמוד בהן, אבל כשאני מבקש בסופר שישמרו על הזהות של התוצרת שלי, כי התאמצתי לעשות פרי מובחר טוב וטעים עם הדברה ידידותית - אין לי אפשרות. לצרכנים אין מושג מה הם קונה בסופר. כל התוצרת מעורבבת".

אתה מדבר על סימון ועקיבות. במשרד הבריאות מסכימים איתך שזה חשוב מאוד.

"ומי מטרפד את זה? רשתות השיווק, כי הן צריכות להתחיל לנהל את המדף שלהן אחרת. הרי לא יכול להיות שצרכן ישראלי קונה אוכל הביתה בשנת 2020 בלי שהוא יודע מי היצרן. את לא יודעת איזה זן עגבנייה קנית ומה פרוטוקול ההדברה שלה. הם מערבבים את כל האגסים וכותבים מבצע ב-5 שקלים. כשאת נכנסת לסופר באירופה את רואה בדיוק מי היצרן של האגס ואם יש בעיה יודעים להגיע אל המגדל".

למה היוזמה לא מגיעה מבית, למה החקלאים מנווטים על-ידי הרגולציה ותלויים באכיפה, למה אתם לא עושים את המעבר המקצועי הנדרש לחומרי הדברה ידידותיים יותר?

"תשמעי, לשנות מנטליות של חקלאי זה קשה. החקלאים שלנו מבוגרים, חלקם מבוגרים מאוד, ולהגיד להם רבותיי מה שעשיתם עד היום לא כל כך טוב, בואו נשתפר - לא בטוח יעבוד. זה דורש סיוע. אם אנחנו נגיש לחקלאים את הכלים לפיקוח מזיקים צמוד, כך שיתחילו להבין את התועלת בכך שהם מרססים מתי שצריך ולא כי ככה ריססו בשנה שעברה, יהיה שינוי תרבותי, אבל לכך צריך תמריצים".

כסף.

"זה לא כזה כסף גדול והוא יכול להשפיע על תרבות שלמה. נכון שכולם מנסים עכשיו לצאת בסדר מול הדוח של מבקר המדינה אבל הם לא באמת פותרים בעיות. אנחנו מסוגלים להיות המדינה עם החקלאות הכי ידידותית בעולם אבל זה לא קורה בגלל מדיניות וקיצוץ תקציבים. הנושא עכשיו ער כי כולם צריכים לתת דיווח אבל עוד כמה דוחות של מבקר המדינה מונחים על השולחן ולא נעשה בהם שום דבר".

הדברה "ירוקה": רק 10% מהשוק בישראל

אחד הפתרונות המידיים להפחתת שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות הוא מעבר לשיטת הדברה משולבת, או בקיצור: IPM (Integrated Pest Management). היום, שיעור השימוש בחומרי הדברה שמכונים "ירוקים" בישראל עומד על 10% מהשוק של תכשירי ההדברה; אולם המודל המשולב מאפשר הפחתה בחומרי הדברה כימיים תוך שילוב חומרי הדברה ביולוגיים ובקרת מזיקים.

"אנחנו לוקחים את החומרים האלה ומשלבים אותם עם מוצרים ביולוגיים וכך מורידים לאט-לאט את חומרי ההדברה", אומר גיא אליצור, מנכ"ל חברת STK , שמייצרת חומרי הדברה ממיצוי צמחים. "הטכנולוגיה מתבססת על מולקולות שמגנות על הצמח והן הופכות לחומר הדברה מרוסס ממקור טבעי שלא מזיק לאדם. חברות אחרות מפתחות חומרי הדברה ביולוגיים מעולם הפטריות והווירוסים שמיועדים להתמודד מול חרקים מסוימים או מול מחלות של הצמח. הקבוצה השלישית שעליה שומעים הרבה בארץ מבוססת על הורמונים ופרומונים של חרקים לצרכי מלכודות למזיקים".

אליצור טוען ש-STK פועלת ב-25 מדינות ברחבי העולם - מארצות-הברית ועד אסיה - אבל פחות מאחוז מתוך פעילות החברה מתבצע כאן בישראל: "הרגולציה פה מפגרת בכמה שנים אחרי העולם הראשון", הוא אומר. "בישראל אין תעדוף של חומרים, אין אכיפה ואין חינוך להדברה משולבת. איפה רואים תכנית ריסוס משולבות בארץ? אצל חקלאים שמייצאים בצפון הארץ תפוחי עץ ובדרום פלפלים והם מחויבים לעמוד בסטנדרטים של אירופה. רוב הישראלים אוכלים פירות וירקות שמבוססים על תוכניות הדברה קונבנציונאליות. אף על פי שבמשרד החקלאות רוצים להתאים את עצמם לחקיקה אירופאית, אני חושב שהחקלאים בישראל חוששים שהמדינה תוציא משימוש חומרים כימיים בזמן שהם לא מודעים לאילו חומרים כן אפשר להכניס לפרוטוקול ההדברה. בעיקר יש צורך בהסברה ובהדרכה".

הטענה היא שקשה יותר לגדל עם חומרי הדברה ביולוגיים. הכי קל לחטא את האדמה עם חומר כימי, להיפטר מפטריות ומזיקים ולא לדאוג מהם כל העונה. גם כך החקלאים בישראל במצוקה, אולי ירוק הוא פתרון יקר יותר ולא אפקטיבי מספיק?

"אנחנו לא מציעים להוציא את כל הריסוס הכימי בבת אחת - זה תלוי בכל כך הרבה פרמטרים כמו אקלים ועוד - אבל זה אפשרי, והנה, במקסיקו הצלחנו להוריד אצל חקלאי עגבניות שמייצאים לארצות-הברית בין 30% ל-40% מסך החומרים הכימיים שהם עשו בהם שימוש, והעולם לא מתמוטט. להפך, יש ערך מוסף לחקלאים".

כמו מה?

"בסין השקנו בתחילת 2017 את הפעילות שלנו ופנינו לחקלאי הענבים, שהכניסו חומרי הדברה ביולוגיים לצד הכימיים, הם ראו שהבציר הגיע מוקדם יותר בעונה ואיכות הענבים יותר טובה מבחינת צבע ופרמטרים אחרים לייצור יין או לצריכה ישירה. הם הצליחו לבצור ולמכור במחיר פרימיום בגלל שני התנאים האלו. ההדברה המשולבת הביאה למצב שהם מרוויחים יותר על אותה חלקת אדמה, וזה קורה כי המוצרים הביולוגיים פחות מאיימים על הצמח ולכן חלק גדול ממנו מתמודד פחות עם הכימיה המרוססת ועושה הרבה יותר פוטוסינתזה".