בעתיד, כולנו נצטרך להתרגל לעבוד עם מכונות באופן יומיומי

כמעט בכל שיחה על עתיד העבודה עולה השאלה אם הטכנולוגיה תחליף אותנו, בעוד שהשאלה הנכונה צריכה להיות מה עלינו לעשות כדי להישאר רלוונטיים. הסכנה, במישור האישי, הארגוני והמשקי, היא שהתהליך הזה מחמם מסביבנו את המים לאט לאט ואנחנו, כמו הצפרדע, נרדמים בתוכו. אף רובוט לא ייכנס מחר וימלא את המשרה שלנו במלואה, אבל יום אחד כל הפיתוחים שמסביב יתחברו ויגלו לנו שהערך שלנו נעלם.

דוח של חברת הייעוץ מקינזי, שיצא בינואר 2017 תחת הכותרת A Future That Works, העריך את פוטנציאל המיכון בתעשיות השונות. כותבי הדוח בחנו כ-2,000 פעולות עבודה ב-800 עיסוקים וב-45 מדינות המייצגות כ-80% מעולם העבודה הגלובלי ומצאו 18 יכולות בחמש קבוצות: תפיסה חושית, יכולות קוגניטיביות, עיבוד שפה, יכולות חברתיות ויכולות רגשיות. הדוח העריך את רמת הכישורים הנדרשת בכל אחת מהיכולות ואז השווה אותה לרמה הנדרשת כאשר הפעולות מבוצעות בעזרת טכנולוגיה. לפי הדוח, כבר היום, כמחצית מהפעולות הן בעלות פוטנציאל מחשוב. במחצית משעות העבודה שלנו אנחנו מבצעים פעולות ש-60%-80% ניתנות למיכון. כלומר, 2.7 טריליוני דולרים בשכר ניתן להחליף בטכנולוגיה.

הענפים שסומנו כבעלי פוטנציאל המיכון הגבוה ביותר (יותר מ-50% מהפעולות) הם שירותי הדיור והמזון, תעשיות הייצור, החקלאות, התחבורה והקמעונאות. במונחים גלובליים, מדובר באוטומציה שנוגעת ליותר ממיליארד עובדים. מחציתם בסין, בהודו, ביפן ובארה"ב.

פעולות פשוטות ואנושיות

ארבעה חוקרים מבית הספר לכלכלה של שטוקהולם לקחו את המחקר של מקינזי שלב אחד נוסף ובדקו מהן הפעולות שנותרו לבני האדם. לפי המחקר שלהם, שהתפרסם בינואר 2018 תחת הכותרת The Substitution of Labor, אין לנו סיבה לדאגה. אמנם הטכנולוגיה מהירה מאיתנו בפעולות כמו איסוף ועיבוד מידע, אבל היא עדיין מתקשה לייצר תובנות חדשות מהמידע הזה - דבר שנותן ליצירתיות האנושית יתרון. היכולת האנושית לעשות חיבורים חדשים ו"הגיוניים" מרעיונות מוכרים מחייבת הבנת הקשרים, זיהוי של ניואנסים, להבין הבדלים בין תרבויות ותקופות, לדוגמה. מכונות יתקשו, לדוגמה, להעלות טיעונים בתהליך של מו"מ או בייעוץ פיננסי שמביא בחשבון סביבה משתנה.

מכונות גם מתקשות בתפיסה חושית: למשל, לזהות כמה כוח להפעיל באחיזה של חפץ או היכן הוא ממוקם בדיוק, במיוחד אם הוא מחוץ לטווח הראייה של המצלמה, ולהבחין בין קולות שונים. קחו לדוגמה פעולה יומיומית של איש צוות בבית חולים כמו ליווי של חולה ממקום למקום. לשם כך עלינו לעזור לחולה לצאת מהמיטה ולתקשר עמו באופן שמתחשב במצבו הפיזי והנפשי. אנחנו גם נדרשים לזהות מהי עוצמת האחיזה הנכונה בחולה כדי לעזור לו לקום מהמיטה וללוות אותו בהליכה. אלה פעולות פשוטות יחסית לאדם, אבל הן מחייבות אוסף שלם של יכולות רגשיות ותפיסתיות אנושיות, שמכונות רחוקות מאוד מלהיות מסוגלות לעשות.

אף שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, יש כמה גורמים שמכתיבים את קצב הכניסה שלה בפועל לעולם העבודה.הראשון הוא היכולת להמציא, לשלב ולהתאים את היכולות החדשות עם הפתרונות הנדרשים בשטח. למשל, אי-אפשר להחליף רק 48% מתהליך העבודה, ולכן גם אם ניתן למכן כבר היום אחוזים מסוימים מהעבודה, זה לא אומר שכדאי לתעשייה ליישם אותה ולבנות מחדש את התהליך סביב האחוזים האחרים. ראו לדוגמה את הכלים שמחליפים חלק מהפונקציות של מנהלי חשבונות או אנשי כספים. עד שלא תימצא דרך לתת מענה ל-100% מהעבודה, לקוחות לא יוכלו לוותר על שירותיהם. יש מי שרואה בכך הזדמנות לדחות את הקץ, אבל כדאי לזכור שיום יבוא ומישהו ימצא את הדרך לשלב את הטכנולוגיה ולהגדיר מחדש את התפקיד. אז העבודה כולה תתבצע לא רק בעלות נמוכה יותר אלא גם עם ערך מוסף.

הגורם השני הוא עלות הפיתוח והיישום של הפתרונות החדשים. לא מספיק שהטכנולוגיה תדע לבצע את העבודה, היא גם צריכה לעשות זאת בעלות שתצדיק את המעבר אליה. כאן אנחנו מגיעים גם למידת הגמישות בשוק העבודה, שכוללת משתנים כמו איכות (למשל סוגי יכולות), כמות (היצע, ביקוש) ועלות כוח העבודה שמהווה אלטרנטיבה לאוטומציה. אם יש, לדוגמה, המון מתמחים בעריכת דין, בעלויות נמוכות, משרד יכול להחליט שלא משתלם לו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ליצירת מסמכים משפטיים.

 רובוטים

השכר יעלה או יירד?

ככלל, אנחנו רואים אימוץ מואץ יותר של טכנולוגיות במדינות שבהן השכר גבוה, לעומת מדינות שבהן כוח העבודה הוא זול וזמין. בתהליך הזה עלולות להיווצר אנומליות - עובדים בשכר בינוני ועם מיומנויות בסיסיות בעבודות ייצור או משרד יוחלפו על ידי מכונות, וזה יוביל אותם לעבודות בשכר נמוך. כך ייווצר במשרות האלה היצע עובדים וכדאיות האוטומציה תפחת.

בכיוון ההפוך, כבר היום מרגישים בישראל, לדוגמה, פער במקצועות שהיו פעם מקצועות צווארון כחול עם שכר נמוך. כניסת המכונות יצרה דווקא דרישה ליכולות שלא נלמדו ואינן בנמצא, ובהעדר היצע אנחנו מגלים מחסור ועלייה בשכר של עובדים מיומנים שיודעים לעבוד עם ציוד מתקדם.

מהר או לאט, התהליך הזה ישפיע על המשק כולו. כולנו נצטרך להתרגל לעבוד באופן יומיומי עם מכונות. התהליך הזה צפוי להפוך את העבודה למורכבת יותר ומאורגנת פחות. הוא ידרוש מעובדים עצמאות גדולה יותר, וממנהלים פחות ניהול ויותר חניכה. בבואנו לקבל החלטות קריירה, עלינו להיות מודעים לפוטנציאל המיכון בעולם המקצועי שלנו ולמשמעות שיש למפגש הזה לגבי הצורך שלנו להישאר מעודכנים.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com