מנכ"לית דיסקונט בביקורת על חוק שכר הבכירים: "יוצר עיוות"

בדומה לתמונת שיאני השכר של בנק לאומי מאתמול, גם דוחות דיסקונט שפורסמו היום (ד') מגלים כי שיאני השכר בבנק הם מנהלי הפעילות בחו"ל. בדיסקונט מי שעמד אשתקד בראש המשתכרים היה אורי לוין, מנכ"ל אי.די.בי ניו-יורק, שקיבל 4.4 מיליון שקל. לוין כיהן עד לשנה שעברה כחבר הנהלה של בנק דיסקונט. מעברו לארה"ב שדרג משמעותית את שכרו, שכן כעת הוא אינו כפוף למגבלת חוק שכר הבכירים בפיננסים, כשם שהיה כפוף בתפקידו הקודם. זאת מכיוון שחוק זה אינו חל על החברות הבנות של הבנקים, מה שמוביל לפערי שכר לטובת מנהלי החברות הבנות לעומת מנהלי הבנק.

אחרי לוין ברשימה ניצבת ליסה באום, ראשת החטיבה העסקית של הפעילות בניו-יורק, שקיבלה 3.3 מיליון שקל, ודיוויד כהן, ראש החטיבה הפיננסית בניו-יורק, עם תגמולים דומים (3.2 מיליון שקל). מנכ"לית הבנק, לילך אשר-טופילסקי, הסתפקה ב-3.1 מיליון שקל, וסכום דומה קיבלה טל רובינשטיין, האחראית על פיתוח עסקי בדיסקונט קפיטל חיתום, בעוד שיו"ר הבנק, יוסי בכר, נהנה מתגמולים בהיקף של 2.8 מיליון שקל.

אשר-טופילסקי התייחסה היום במסיבת העיתונאים לתופעה שבה מנהלי החברות הבנות נהנים משכר גבוה משמעותית לעומת עלות שכרה. "לא אסתיר את דעתי שהחוק לא נכון ויוצר עיוות", היא אמרה. "אפשר לראות את העיוות גם מול תעשיות אחרות בישראל ומול הנהוג בעולם".

באשר לעלות השכר של מנהלי החברות בנות, ובמיוחד בדיסקונט ניו-יורק, אמרה אשר-טופילסקי: "אני חושבת שהם מרוויחים בצורה נכונה ומידתית". יו"ר הבנק יוסי בכר הוסיף: "בדירקטוריון הבנק הובע תסכול על כך שאנחנו לא מסוגלים לתגמל את מנכ"לית הבנק על ההישגים שאליהם הגיע הבנק".

בן שימול מצטרף לעשירייה הפותחת

ובינתיים, הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2017 ממשיכים להתפרסם, ועמם התגמולים המפנקים לבכירי החברות המדווחות. מאלה האחרונים בולט מעל כולם שמו של אשר בן שימול, מנכ"ל סניף מרכז בחברת אלמור חשמל, שהנפיקה את מניותיה אשתקד, עם עלות העסקה שהצטברה לסכום מרשים של 10 מיליון שקל, וממקמת אותו בעשיריית שיאני השכר בבורסה עד כה.

 שיאני השכר

מדוחותיה השנתיים הראשונים שמפרסמת אלמור חשמל כחברה ציבורית, שהצטרפה לבורסה רגע לפני סיומה של 2017, עולה כי עיקר עלות העסקתו של בן שימול אשתקד היא חבילת מניות בשווי של יותר מ-8 מיליון שקל שקיבל בקיץ האחרון, והיתר שכר (כ-1 מיליון שקל), מענק (כ-630 אלף שקל) ועוד.

אלמור, שגייסה בחודש דצמבר האחרון פחות מ-50 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-170 מיליון שקל, עוסקת בהקמת פרויקטים ואחזקת מתקני חשמל ואנרגיה, ונמצאת בשליטת חברת רפק של תנחום אורן. מאז ההנפקה התחזקה מנייתה בכ-10%, והיא משקפת לה כיום שווי של כ-220 מיליון שקל.

בן שימול מועסק כמנהל סניף מרכז של אלמור מתחילת 2009, ובמסגרת תפקידו זכאי לשכר חודשי ברוטו של 60 אלף שקל, הטבות נוספות ובונוס שנתי ללא תקרה, בתלות בתוצאות הסניף שאותו הוא מנהל. בחודש אוגוסט האחרון העניקה אלמור לבן שימול מניות חסומות בהיקף של 5% מהון המניות שלה, בשווי שהוערך בכ-8.3 מיליון שקל, שהופקדו בידי נאמן וישתחררו לידיו בשלוש מנות "החל מתום שלוש שנים ממועד ההענקה".

מנכ"ל אלמור, מאיר סרוסי, הסתפק בתגמולים של 2 מיליון שקל - כ-400 אלף שקל מתוכם כדמי שכירות עבור משרדים שהוא משכיר לחברה יחד עם חיים גרשון, מנהל טכני מיוחד באלמור, שקיבל אשתקד דמי שכירות דומים. סך עלות העסקת גרשון הגיעה ל-1.4 מיליון שקל, לצד עלות שכר של 1 מיליון שקל לבנו גיא גרשון, המכהן כמשנה למנכ"ל.

שנה מוצלחת גם לבכירים של כיל

עוד בין המשתכרים הבולטים: כמה שבועות לאחר שפרסמה יצרנית הדשנים כיל דוחות כספיים חיוביים ל-2017, הדוחות המורחבים שלה חושפים כי גם ראשיה נהנו משנה מוצלחת, וכי עלות העסקת חמשת המנהלים הבכירים שלה התקרבה אשתקד ל-8 מיליון דולר (כ-27 מיליון שקל).

בראש המשתכרים עמד המנכ"ל אשר גרינבאום, שבקרוב צפוי להיות מוחלף ברביב צולר, עם עלות העסקה של כ-6.5 מיליון שקל (1.85 מיליון דולר), וסגנו בטבלת השיאנים היה יוחנן לוקר היו"ר, עם תגמולים בהיקף של כ-6 מיליון שקל (כ-1.7 מיליון דולר) - סכומים שהפכו את השניים לחלק מ-20 שיאני השכר בבורסה ל-2017 עד כה.

מי שעוד הצליח להתברג לעשירייה השנייה מבין שיאני השכר בבורסה היו אלי גלזר, נשיא חברה בת של כיל, שקיבל יותר מ-5 מיליון שקל (1.55 מיליון דולר) ואילו עלות העסקת סמנכ"ל התפעול צ'רלס ויידהאס עמדה על כ-4.5 מיליון שקל (כ-1.3 מיליון דולר).

עוד לפי הדוחות, בסיומה של 2017 העסיקה כיל קצת יותר מ-12,600 עובדים, קרוב ל-4,700 מהם (כ-37%) בישראל. בסך הכול, תוך שנתיים צמצמה כיל את מספר העובדים אצלה בכ-10%, לאחר שבסוף 2015 העסיקה 14,050 עובדים, כ-4,800 מהם בישראל.

עוד בין המדווחות האחרונות, שיאן השכר בחברת מנרב פרויקטים ב-2017 היה המנכ"ל דרור קוזניצקי, שקיבל כ-2 מיליון שקל - כמחצית הסכום (1 מיליון שקל) מענק שחלקו הוגדר כמיוחד וחד-פעמי, וניתן לו בעקבות הנפקת מניות החברה בבורסה לפני כשנה. בעל השליטה במנרב פרויקטים, אברהם קוזניצקי, הסתפק בכ-900 אלף שקל בתפקידו כיו"ר החברה, וזאת נוסף על 4 מיליון שקל ששילמה מנרב פרויקטים לחברה האם מנרב אחזקות.

חברת הביומד קמהדע שילמה לחמשת בכיריה קרוב ל-2 מיליון דולר (כ-6.5 מיליון שקל), 525 אלף דולר מהסכום (כ-1.8 מיליון שקל) למנכ"ל עמיר לונדון.