השר אריאל דחף מינוי מקורבו לדירקטור בעמידר - ללא דיווח

בשאלה החוזרת ומתעוררת של גיבוש וקביעת הסדרים למניעת ניגודי עניינים של נבחרי ועובדי ציבור, צצה זווית שלא טופלה עד כה: האחריות של שרי הממשלה לתקינותם של הליכים אלה. ל"גלובס" נודע כי שר החקלאות, אורי אריאל, שלו כבר ניסיון בעייתי במינוי מנכ"ל למשרד השיכון (ראו הרחבה בהמשך), יש מידה לא מעטה של אחריות בפרשה חדשה שבה נמסר מצג לא אמיתי ולא שלם בהליך מינוי של מקורבו למשרת דירקטור בחברת עמידר, בתקופה שבה כיהן כשר הבינוי והשיכון הממונה על עמידר.

מינוי של דירקטור בחברה ממשלתית ובתאגיד ציבורי טעון אישור של ועדת המינויים. מסמך מפתח בהליך הוא שאלון שאותו ממלא המועמד, ובו, בין השאר, גילוי מלא של האינטרסים האישיים/משפחתיים שלו, קשריו עם החברה שבה הוא צפוי לקבל תפקיד בכיר, השתייכותו הפוליטית, קשריו עם שרים בממשלה ובעיקר עם השר הממנה. דינו של מסמך זה הוא כדין תצהיר בשבועה, ואי-גילוי נאות - ועל אחת כמה וכמה הסתרה מכוונת - עלול להיחשב כעבירה פלילית של תצהיר שקר. בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה נקבע ששרי הממשלה צריכים להגביל את עצמם במינוי מקורבים אישיים או פוליטיים, ואין צורך לנמק דרישה זו. עוד נאמר בהנחיות היועמ"ש, שהגורם המציע למנות אדם לתפקיד דירקטור לוקח על עצמו אחריות לאמיתות המידע שאותו דירקטור מציג בשאלון. אחריות זו מוגברת כאשר המציע הוא שר שלו אחריות ונאמנות כלפי הציבור. כך, השר צריך לוודא שהמידע אמין ומלא, ובמיוחד כאשר השר עצמו הוא הגורם הממליץ והקובע את המינוי.

אחריות אישית על נכונות המידע

ל"גלובס" נודע כי מבקר המדינה, יוסף שפירא, העיר לשר החקלאות, אורי אריאל, בנוגע למינוי של מקורבו ישי רובין לתפקיד דירקטור בחברת עמידר, עת כיהן אריאל כשר הבינוי והשיכון הממונה על החברה.

רובין הוא דמות מרכזית בגרעין התורני "אומץ" הפועל בעיר עכו במסגרת הגרעינים התורניים-חברתיים שבהם מעורב ותומך השר אריאל. מיד לאחר מינויו של אריאל לשר השיכון והבינוי, במארס 2013, התחילה פעילות אינטנסיבית להקצאת משאבים "לחיזוק ההתיישבות". כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה הקודם, מדובר בשימוש באמצעי חברת השיכון הציבורי עמידר כמערכת הטבות לגרעינים תורניים הקשורים לאריאל ולבית היהודי. אחד מספקי השירותים לעמידר היה גרעין "אומץ" של רובין, והוא עצמו פעל כיועץ בכיר לבכירים בעמידר בהקמת מרכזים קהילתיים במימון עמידר, באופן לא פורמלי, תוך עקיפת הדרג המקצועי.

אריאל ורובין הם מכרים ותיקים עוד במסגרת המפד"ל, ואף היו מועמדים יחד ב-2006 לכנסת ה-17 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל. בתחילת 2014, פנה אריאל לוועדת המינויים וביקש למנות את רובין כדירקטור בעמידר. בחודש יולי באותה שנה מונה רובין כדירקטור בחתימת אריאל ושר האוצר דאז, יאיר לפיד. בנוסף, בטקס שערך הגרעין התורני של רובין בספטמבר 2014 במרכז קהילתי בעכו, אורח הכבוד היה השר אריאל. שבועות אחדים לאחר מכן, מונה רובין לתפקיד נוסף - סגן מנהל מחוז גליל להתיישבות כפרית במשרד הבינוי והשיכון.

במסמך השאלון שמסר רובין לקראת הליכי המינוי לדירקטור בעמידר לא נמסר דיווח על השתייכותו המפלגתית, או על-כך שהוא ואריאל היו מועמדים יחד לכנסת ושהוא השתתף ביוזמה מפלגתית של הבית היהודי שאותה הוביל אריאל. רובין גם לא דיווח על הקשר האישי בינו לבין אריאל, ולא על מעורבותו מול צמרת עמידר בפרויקט המרכזים הקהילתיים במימונה, שנמסרו לניהול הגרעינים התורניים-עירוניים.

ל"גלובס" נודע כי מבקר המדינה שפירא העיר לאריאל על-כך שלמרות ההיכרות העמוקה בינו לבין רובין השר לא וידא כראוי כי המידע שהוגש לוועדת המינויים הוא אמיתי ונכון, כפי שנדרש בהנחיות היועמ"ש, ובכך נמנע מקבלת אחריות אישית על נכונות המידע שמסר. השר אריאל טען כי רובין איננו חבר אישי וכי המלצתו עליו הייתה לאור פעילותו החברתית של רובין. אריאל לא קיבל את הטענה שיש לו אחריות ו/או יכולת לוודא שהמידע שהמועמד מוסר הוא אמין ומלא.

רובין מסר בתגובה: "כהונתי כדירקטור בעמידר נעשתה על-פי הנהלים, מתוך שליחות ציבורית, והסתיימה כמקובל בתום שלוש שנים. את התייחסותי לטיוטת הדוח מסרתי כנדרש למוסד הביקורת". מלשכת שר החקלאות אריאל נמסר בתגובה: "עם פרסום הדוח תינתן תגובה כנדרש".

לא הפעם הראשונה: שני הסדרים שונים למנכ"ל שלמה בן אליהו

לשר אורי אריאל יש מעמד מיוחד בשאלה של שר ואחריותו על תקינות הסדר מניעת ניגוד העניינים של פקיד בכיר הכפוף לו. שני עניינים כאלה הגיעו אליו בכהונתו כשר השיכון והבינוי. האחד הוא הנוכחי, של ישי רובין, והשני, חמור לא פחות, הוא של מנכ"ל משרד השיכון בקדנציה של אריאל כשר, ומי שמכהן כיום כמנכ"ל משרד החקלאות - שלמה בן אליהו.

כאשר אריאל ובן אליהו נכנסו למשרד הבינוי והשיכון בתחילת 2013, בן אליהו הכין שני הסדרי מניעת ניגוד עניינים: האחד כמנכ"ל המשרד, והשני לצורך מינויו כחבר בכיר במועצת מקרקעי ישראל. בתחקיר "גלובס" ("מנכ"ל משרד הבינוי מציג: 2 הסדרים שונים למניעת ניגוד עניינים") נחשף שבן אליהו חיבר שני הסדרים שונים ובכל אחד מהם השמיט פרט עיקרי. מול משרד הבינוי השמיט אינטרס בדירות שהיו מיועדות לפינוי-בינוי, ומול מועצת המקרקעין השמיט שותפות במיזם סולארי על קרקע חקלאית.

בשני המקרים היה על בן אליהו להעביר לאריאל הסדר שאושר על-ידי היועצים המשפטיים של משרד הבינוי ושל רמ"י, ושאושר גם על-ידי נציבות שירות המדינה ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה. רק אז, יכול היה לקבל את אישור השר הממונה והממשלה למינויו כמנכ"ל וכחבר מועצת מקרקעי ישראל.

כשנשאל השר אריאל איך מתחת לידיו עברו שני הסדרים שונים של המנכ"ל שלו, לשכתו הגיבה בזעף: "השר אריאל מוסר כי לא היו דברים מעולם, בצורה חד-משמעית. הוא לא קיבל לידיו ולא ראה את הסדרי ניגודי העניינים כלל!!! מדובר בדברים שעסקה בהם הלשכה המשפטית בלבד. כל פרסום של דברים שירמזו אפילו בקצת כאילו השר ידע או קיבל לידיו, הם מבחינת השר עילה לתביעה מיידית בהוצאת דיבה".

פרקליט המדינה, שי ניצן, החליט שלא לנקוט בהליך פלילי בעניינו של בן אליהו, וניתב את הפרשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנציבות שירות המדינה. בן אליהו הורשע בתחילת 2017, לפי הודאתו, בעמידה במצב של חשש להיווצרות ניגודי עניינים, והוטל עליו גזר דין של נזיפה חמורה.