נתחיל בלבטל את יום האישה

יום האישה הבינלאומי ממשיך לעורר כמדי שנה, את הדיון על שוויון מגדרי בעולם העבודה וניהול הקריירה. בחירת מסלול השכלה, תנאי העסקה ואיוש משרות שנתפסות כמעוז הגבריות הן נקודות מרכזיות בדיון זה. יהיו מי שיאמרו, בצדק, שאם בעבר כלל לא דנו בנושא, צריך להכיר בעובדה ששיח זה מתעצם והולך בעשור האחרון וזהו היפוך מגמה מבורך. בעיני, השאלה האם מגמה זו אכן מעידה על התפתחות חיובית היא לגיטימית ומעניינת. מנקודת ראותי, עצם העיסוק בנושא, בין אם ביום מוגדר או בסתם יום חול, עדיין מקטלג אותנו הנשים כ-issue, נושא שההתפלמסות סביבו אקטואלית ורלוונטית, ופה מקור הבעיה.

מנקודת מבט אישית, מצאתי עצמי מתמודדת עם סוגיית "ההעצמה הנשית" בשני צמתים משמעותיים בחיי - במשירות הצבאי כקצינה בחיל האוויר ולאחר מכן בבואי לבחור את הנתיב המקצועי של חיי. לימים הסתבר לי, באינספור מצבים, שעלי להילחם על מה שבעיני נתפס כמובן מאליו, אך לא בעיני החברה שסבבה אותי.

מבחינת ההיבט הציבורי, מספרים ושפות תוכנה הם כידוע גורמי הרתעה משמעותיים עבור נשים רבות. זהו תהליך שנבנה כבר בגיל הרך. אם היינו מצליחים ברמת המדינה, להתגבר על התניה פאבלובית זו, הרי שנראה כי אין בסביבת העבודה הטכנולוגית ולו אתגר אחד שאישה אינה יכולה לו.

האתגר הגדול ביותר של כל ארגון טכנולוגי כיום, מעבר להשגת כוח-אדם איכותי, הוא לשמור על חדשנות, כדי לייצר יתרון בשוק תחרותי. בבסיסה של עבודת הפיתוח הטכנולוגית המתקדמת, נמצאת החשיבה החדשנית, זו שיודעת לקרוא תיגר על מוסכמות ולהאיר פינות חשוכות. חשיבה מתקדמת היא זו שמזהה צורך שעדיין לא קיים וכבר מתכננת את הפתרון הנדרש לו. לכך אוסיף את היכולת להתמודד עם משברים ולהתנהל בלו"ז מהיר ומשתנה, תוך ריבוי משימות מקבילות.

לנשים, תיאור זה של חדשנות, עשוי להישמע כמו עוד יום שגרתי בחייהן האישיים והמקצועיים. אולם, בתעשייה ובחברה הגלובלית, יכולות אלו עדיין משויכות לגברים, ואצלנו בתעשיית ההייטק - לגברים ששירתו ביחידות טכנולוגיות או קרביות או צברו ניסיון בארגוני הייטק ואחרים. מה שמתסכל במיוחד, זו העובדה שיותר נשים חושבות כך מאשר גברים.

בעולם התכנות עלה בעשור האחרון מספרן של הנשים, אבל צריך ואפשר לשאוף גבוה יותר, לאותן משרות בכירות בשרשרת הפיתוח, של ניהול משימות הנדסיות, התוויית אסטרטגיה מוצרית ועסקית וניהול של פרויקטים מורכבים. פה ושם אנחנו רואים דמויות נשיות כאלו, אך הן מעטות מדי.

במהלך השנים נקרו בדרכי נשים מופלאות, עם פוטנציאל לא ממומש להיות יזמיות או ומנהלות בראש הפירמידה. לצערי, רבות מהן הגדירו את המטרה, אבל אפשרו לחשש מהדרך לעמוד בדרכן. אני מאמינה בקלישאה "אין דבר העומד בפני הרצון" ולכן לאישה שפונה לעצתי, אני אומרת - הגדירי מה רצונך, הציבי מטרה והביעי את החששות וההסתייגויות שמונעים ממך להשיג את אותה מטרה. רק אז אפשר להתחיל לעבוד להגשמתה. ליצור פעילויות מוכוונות מטרה ולנטרל עד כמה שניתן רעשי רקע, שנובעים מדעות קדומות, של הסביבה ושלנו עצמנו, ומייצרים סימני שאלה. ברגע שאת יודעת מה המסלול שלך, קל יותר לנווט למטרה ולהשיג אותה.

תעשייה שנשענת על חדשנות וחסרה כוח-אדם באופן כרוני, צריכה למקסם קודם כל נכסים בעלי פוטנציאל שכבר ברשותה. בדרך לשם, ביטול יום האישה, הוא צעד ראשון ומתבקש בשינוי התפיסה המגדרית.

■ הכותבת היא ד"ר למדעי המחשב, יזמת, המדענית הראשית לשעבר ותשתתף בכנס "נשים 2018" בפארק עתידים.