ועדת חקירה ממלכתית לבחינת האשראי לטייקונים - בלתי נמנעת

 ועדת החקירה הפרלמנטרית / צילום: דוברות הכנסת, נועם רבקין פנטון

תשעה חודשים אחרי שהוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האשראי ללווים הגדולים במשק, והיום נערכה סוף סוף הישיבה הראשונה שלה. האווירה הייתה חגיגית ביחס לישיבות רגילות של ועדות בכנסת, אך הישיבה היום הייתה רק מופע החימום. הישיבה הראשונה התמקדה בדברי חברי הכנסת ובעמדת הארגונים החברתיים השונים. "כוכבי הועדה"- מנהלי הבנקים והרגולטורים בעבר ובהווה טרם זומנו.

אלא שלא ברור האם הוועדה תאריך ימים. הערכות הולכות וגוברות הן במערכת הפוליטית והן במערכת הפיננסית גורסות שהוועדה תיגמר בסופו של דבר בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. ח"כ איתן כבל, העומד כיום בראשות הועדה יותר מרמז זאת היום בפתח דבריו.

"אם חלילה נמצא עצמנו במצב שבו אנו נדע מראש שלפי שיתוף הפעולה או אי שיתוף הפעולה, בין אם ברמה אישית או ברמת החומרים שיועברו, לא אהסס ללכת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בכנסת ישראל יש קונצנזוס מקיר לקיר לטיפול בנושא הזה", אמר כבל בפתיחת הישיבה והבהיר שגם אם הכנסת תתפזר, הוא בטוח שהוועדה תקום מחדש בכנסת הבאה.

כאמור גם במערכת הפיננסית מעריכים כי קיים סיכוי סביר שהועדה תהפוך לוועדת חקירה ממלכתית. גורם במערכת הבנקאית אמר היום: "לפי הכותרות של הפוליטיקאים, אפשר לראות שעוד לפני שאדם אחד דיבר בוועדה די ברור שכל מה שיקרה בוועדה זה מופע תקשורתי ראוותני ולא מעבר לכך. לכן הכיוון הוא ברור - הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכל מה שיקרה בין לבין יהיה ניסיון להאשים את הבנקאים שלא משתפים פעולה".

בשבועיים האחרונים קיימו מרבית הבנקים מסיבות עיתונאים לסיכום הדוחות הכספיים השנתיים שלהם. מנהלי הבנקים נשאלו באשר לדעתם על הוועדה, וענו תשובות זהירות ומדודות. כולם הבטיחו לשתף פעולה עם הוועדה, ולהופיע בפניה. אלא שעם כל הכבוד להצהרות, הבנקאים לא מסוגלים (וגם לא יכולים) לשתף פעולה באופן מלא. הנקודה הבעייתית הוא העברת החומרים. בוועדה לא יסתפקו בנתונים כלליים על שוק האשראי, וידרשו לקבל גם נתונים רגישים כמו פרוטוקולים של ועדת אשראי, הסכמי אשראי וכדומה, והבנקים צפויים לסרב בנימוק שמדובר בסודיות בנקאית.

אז עלולים למצוא עצמם בוועדה בדרך ללא מוצא שתקשה עליהם להתקדם, ותביא אותם להודיע על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. במקרה שכזה, הבנקים יחויבו וייאלצו להעביר לוועדת החקירה הממלכתית גם חומרים סודיים.

למרות זאת בבנקים לא ממש מוטרדים מתרחיש שכזה. ראשית ועדת חקירה ממלכתית אינה פומבית ומתנהלת מתחת לרדאר התקשורתי עד לפרסום מסקנותיה, וזה מבחינת הבנקים רווח גדול. שנית בבנקים מצפים שוועדה שכזו תהיה מקצועית יותר, שכן היא תנוהל על ידי שופט. כמו כן בבנקים מציינים כי אינם חוששים ממסקנות ועדה שכזו, שכן גם אם היו מחדלים בתחום האשראי הם לא היו ברמה פלילית, וממילא רובם הגדול של נושאי המשרה הרלוונטיים שכיהנו כשאירעו אותן התקלות כבר לא נמצאים בבנקים. מנגד הרווח המרכזי מבחינת הבנקים הוא המופע התקשורתי שייחסך מהם.

לפי הדיון הראשון שנערך היום, לבנקאים צפויה הופעה לא פשוטה. חברי הכנסת והארגונים החברתיים הטיחו בבנקים לא מעט טענות קשות. מעניין לציין שלמעט ח"כ יואב קיש, כמעט אף דובר לא העלה את חלקם של המוסדיים בסוגיית האשראי, וזאת על אף שהיו לא מעט הסדרי חוב ותספורות ללווים גדולים בשוק האג"ח בעשור האחרון.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני אמרה: "מעולם לא עסקה הכנסת במאמץ לרדת לתעשייה מורכבת כל כך. מטרת הוועדה אינה בחיפוש אשמים, אלא להבין סופסוף מהם כשלי המערכת, מה כבר תוקן ככל שאכן תוקן, ומה לא".

ח"כ רועי פולקמן מכולנו ציין כי יש לבדוק סוגיות נוספות כמו ריכוזיות רואי החשבון בישראל: "יש כשל מטורף בנושא הזה. לכל מערכת האשראי יש אותה פירמת רואי חשבון כולל לחברות הגדולות. זו דוגמה למחדל. שוק ראיית החשבון הוא בריכוזיות יתר, וגם הלווים הגדולים וגם נותני האשראי באותן פירמות".

כאמור האורחים המרכזיים היו הארגונים החברתיים. ברק גונן מעמותת צדק פיננסי אמר: "חברי ועדת החקירה הנכבדים, יש לכם הזדמנות היסטורית של פעם בדור. יש ביכולתכם לשנות את ה-DNA של המערכת הבנקאית ולמנוע את המשברים הבאים. המטוטלת של הכוח נעה כרגע מהצד של הבנקים לצד של הציבור, לכן אל תפחדו, הציבור לצידכם".

לעומת זאת באיגוד החברות הציבוריות דווקא התקוממו על הקמת הועדה, שעלולה לחשוף פרטים על מצבן הפיננסי של החברות. מנכ"ל האגוד אילן פלטו אמר: "לצערי, כפי שהיו"ר כבל כבר הודה בפה מלא, המסקנות של הוועדה, והרגולציה שתגיע בעקבותיה, כבר נקבעו מראש, ומה שנותר הוא להמשיך את ההצגה. בכל שוק אשראי יש 'תספורות' והסדרי חוב, אבל שיעורי הכשל במערכת האשראי הישראלית אינו חריג בהשוואה בין לאומית, ולכן אין שום הצדקה למסע הציד של הוועדה נגד המגזר הפיננסי".