בנק ישראל ורשות שוק ההון יגבשו כללי אשראי צרכני משותפים

בנק ישראל ורשות שוק ההון יגבשו יחד כללים צרכניים בתחום האשראי, כך הודיעה היום (ב') המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בכנס של בנק ישראל שעסק באשראי. בר אמרה כי היא תקבע יחד עם הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, כללים שיחולו על הבנקים ועל גופים חוץ-בנקאיים. "בזווית הצרכן, נכון שהסטנדרטים יהיו אחידים. החלטנו, שתי הרשויות, שנפעל לסטנדרט רגולטורי משותף בהיבטים צרכניים ואז יהיה לנו מגרש משחקים אחיד", אמרה.

"כשמסתכלים קדימה, הלווים הגדולים אינם הסיכון הגדול", הוסיפה בר. "הסיכון המרכזי הוא האשראי הצרכני, במיוחד של לווים בעלי הכנסה נמוכה. יש היום לקוחות שנוטלים הלוואות למטרות שבעבר לא לקחו עבורן אשראי. כשמסתכלים על הממוצע, אין בעיה בהיקף האשראי של משקי הבית, אבל הממוצע מטעה, יש לא מעט אנשים שמסתבכים במינוף יתר".

לדברי בר, בנק ישראל ערך ניתוח מיקרו של מצב הלווים. "ראינו שאצל אנשים הנוטלים הלוואות מכמה גופים, הסיכון גבוה פי 3 להיקלע לבעיות, לעומת לקוח שעבד מול מלווה אחד. נוצרה סיטואציה שבה ריבוי מלווים מגדיל סיכון ללקוח", אמרה. "בעשירונים 1-6 לוקחים אשראי פי 2 מהממוצע". בר התייחסה לעלייה בבקשות לפשיטת רגל ואמרה: "חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר - לא סביר שלווים ילכו לפשיטת רגל כי זה יותר נוח. מצד שני, אם אדם מגיע לכשל, על המערכת להיות הוגנת".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בכנס כי "בנקודת הזמן הזאת, שבה האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה, הערכת כושר ההחזר עלולה להתאפיין באופטימיות יתר".

"מוצפים בבקשות לפשיטת רגל"

בכנס הופיע גם נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, ואמר שלטעמו עדיין לא הסתיימו הבעיות באשראי העסקי. "חזינו במקרים שבהם הועמד אשראי של מיליארדים ללוויים ריכוזיים כמו אי.די.בי, מוטי זיסר ז"ל, אליעזר פישמן ועכשיו גם שאול אלוביץ, ובכל פעם הבעתי פליאה מחדש איך ניתן אשראי בהיקף כזה. עכשיו חוק הריכוזיות יצא לדרך, ונראה איך יתקדם", אמר והוסיף: "אני יודע שהדגש היום הוא על הסיכונים באשראי הצרכני ולא העסקי, אבל חשוב לי לומר לא לזנוח את האשראי העסקי, כי עדיין מגיעים לא מעט תיקים. הבעיות באשראי ללווים הגדולים עדיין לא מוגרו. בשבוע הבא יש לנו דיונים בשני תיקים גדולים של אפריקה ישראל ויורוקום, ומדובר באשראי שניתן לפני פחות מעשר שנים".

בהקשר של האשראי הצרכני, אורנשטיין דיבר על העלייה בבקשות לפשיטות רגל: "יש יותר מ-53 אלף תיקים פתוחים, רובם בקשות של חייבים ולא של נושים, והכמויות גדלות, אנו מוצפים בבקשות לפשיטות רגל".

אורנשטיין התייחס לתופעות שהוא רואה בהסדרי חוב כמו נטייה של בעלי שליטה לבקש הקפאת הליכים על עצמם במקביל להקפאת הליכים על החברה. "זה הפך לנורמה - חברה מבקשת הקפאת הליכים וגם בעל השליטה מבקש על עצמו. הקפאת הליכים לפרט זה אקט דרמטי, וביהמ"ש בודק אותו בשמונה עיניים. בדרך כלל הבעלים מבקש שייתנו לו להמשיך לשלוט בחברה כי החברה לא תתפקד בלעדיו. זו קלישאה כי לכולנו יש תחליף. עם זאת, הנטייה היא לתת הקפאה אבל בזהירות ובמשורה. אנו בוחנים בין היתר עד כמה הבעלים דרוש, מה הרכוש שלו והאם חילק לעצמו טובות הנאה ערב הקריסה".

אורנשטיין ציין כי גם אם נותנים בשלב הראשון הגנה לבעלים, בהמשך הדבר תלוי בהזרמה שהוא יבצע. "אם הבעלים רוצה להישאר בתמונה, אנו מבקשים לקבל תמורה. מי שרוצה להישאר בחברה שיתכבד ויביא מהונו הפרטי, אחרת לא יישאר שם ובכפוף לדרישות הנושים".

"צריך אחידות רגולטורית"

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, דיבר גם הוא בכנס, לקראת הפרדת החברה מבנק לאומי ורמז על כך שנוצר עיוות בכך שרק חברת כאל קיבלה פטור מהפרדתה מהבנקים. "צריך אחידות רגולטורית. אין חצי שטרום כמו שלא היה חצי בכר, ככה לא עושים רפורמה", אמר פאינרו, שביקר גם את יוזמת רשות ההגבלים להעביר את השוק לסליקה יומית. "יש פה רפורמה בגודל ענק שמשנה סדרי עולם, ודווקא ברגע הזה להוציא משהו שיטלטל את כל הענף?", הוא תמה.

על עתיד החברות לאחר ההפרדה מהבנקים, אמר פאינרו: "חברות כרטיסי אשראי יכולות להיות הדבר המרענן והחדש שיישב בין הבנקים למוסדיים. אנחנו כבר יציבים עם ממשל תאגידי ותיק, ומצד שני אנו יותר גמישים, לא צריכים לסגור סניפים ואנחנו מבוססי טכנולוגיה ורעבים".

פאינרו ציין כי חברות כרטיסי האשראי המופרדות ירצו גם להיכנס לתחומי פעילות חדשים. "נוכל להיכנס לפעילות בתחומים כמו ביטוח וחיסכון, אשראי עסקי, ניהול חכם של הוצאות ועוד. אנו בוחנים לאן כדאי לנו להיכנס".

מנכ"ל בנק הפועלים: "יש בציבור מיתוסים ותפיסות מוטעות לגבי תהליכי אשראי"

"בנק הפועלים מחק פי 2.5 למשקי בית לעומת המחיקות במגזר העסקי", אמר היום מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו בכנס של בנק ישראל. פינטו נתן את הנתון הזה כדוגמה לכך שלדבריו יש בציבור תפיסות מוטעות לגבי אשראי.

"יש בשיח הציבורי מיתוסים ותפיסות מוטעות לגבי תהליכי אשראי, לדוגמה רוב האשראי ניתן ללווים הגדולים, כאשר מי שזקוק לכסף 'באמת' - משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים - לא מקבלים אשראי. או שאומרים שהבנק רך מאוד מול הלווים הגדולים אבל קשוח יותר בגבייה מול לווים קטנים. המציאות בפועל שונה בתכלית ובוודאי בשנים האחרונות".

פינטו התייחס לגידול בשוק האשראי הצרכני, לשינויים הצפויים בו ולסיכונים. "מאחורי אותו נתון יבש של 192 מיליארד שקל של אשראי צרכני עומדים אנשים שונים, מכל חלקי החברה ועם צרכים שונים", אמר והדגיש את החשש מגידול בהיצע האשראי הצפוי בשוק. "אני שב ומתריע כי אחד הסיכונים המרכזיים הצפויים בעקבות מכלול הרפורמות הוא היצף אשראי מצד גופים פחות מפוקחים, אשר יפגע דווקא באוכלוסיות החלשות יותר. על הרגולטורים והמחוקק לוודא שכל השחקנים החדשים והקיימים פועלים באחריות כלפי הלקוחות".