מכה לתנובה: משרד הכלכלה יקדם תחרות בירקות הקפואים

משרד הכלכלה ישקיע עשרות מיליוני שקלים בניסיון להגדיל את כושר הייצור של ירקות קפואים, במטרה להוריד את מחירם. מדובר במכה נוספת למי ששולטת ביד רמה בשוק הירקות הקפואים - תנובה, באמצעות המותג המוביל סנפרוסט.

ברשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה מעוניינים לאפשר למפעלים קיימים או חדשים להגדיל את כושר הייצור של ירקות קפואים ותפוחי אדמה קפואים לאפיית צ'יפס, והיא תספק להם תמיכה ומענקים בשדרוג קווי ייצור, הכנסת מפעלים חדשים לתהליכי ייצור, שיווק ומיתוג. לדברי נחום איצקוביץ', מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה, מדובר בתמיכה שתתחלק בין מפעל אחד לשלושה, בסכום של 20-25 מיליון שקל.

כיום המיתוג של סנפרוסט גבוה ונחשב למוצרי איכותי יותר בייצור מקומי, ועל כן הצרכן נוטה להעדיף אותו. "צריך להתחרות גם בכמות ולא רק באיכות", אומר איצקוביץ', ומוסיף כי הכוונה היא לשדרג את כושר הייצור של המפעלים הקיימים, כך שיוכלו להוות תחרות משמעותית. לדבריו, הביקוש לירקות הקפואים צומח על חשבון שימורי ירקות, ועל כן השוק צפוי לגדול בשנים הקרובות.

שוק הירקות הקפואים הוא שוק שעל פניו ניתן למצוא בו על המדף מותגים רבים, ביניהם גם מותגים פרטיים, אך מי ששולטת בו בפועל היא יצרנית המזון הגדולה בישראל - תנובה. הענף הוא ענף ריכוזי עם מעט יבוא, עם שני מפעילם קטנים: מילוטל ופרי הגליל, שמחזיקים ביחד רק 7% מהשוק. בנוסף אליהם פועלים בו גם מותגים פרטיים כמו שופרסל ורמי לוי.

בניגוד לתחום החלב, שבו תנובה הציגה ירידה בנתחי שוק שאף ירדו מתחת ל-50% בקיץ האחרון, בתחום הירקות הקפואים תנובה הציגה צמיחה. מי שאמור על התחום הזה כיום הוא אלי בן לולו, שנמצא בחברה שנים רבות, והביא לתוצאות עסקיות טובות ועמידה ביעדים, ובהתאם לכך גם לשביעות רצון מצד הסינים. אם התוכנית של משרד הכלכלה אכן תתממש, זו עשויה להיות עוד מכה עבור תנובה, אשר משרד הכלכלה כבר פגע בנתחי השוק שלה בקטגוריות אחרות כמו שוק החלב - באמצעות פתיחת המכסות ליבוא גבינות, שהצטרפו לצמיחת המותגים הפרטיים, זאת בנוסף למהלך דומה ביבוא בשוק הבשר.

לפי נתוני משרד הכלכלה, בדומה לסקירות שונות שנוהג המשרד לפרסם לגבי יוקר המחיה בישראל, גם בתחום זה קיימים פערי מחירים משמעותיים ביחס למדינות אחרות: מחירם של ירקות קפואים בישראל גבוה ב-64% בממוצע ממדינות מערביות כמו ארה"ב, איטליה, שוודיה, בלגיה, בריטניה, צרפת וספרד.

במשרד הכלכלה מסבירים כי פערי המחירים נובעים מכמה סיבות, כשהראשית שבהן היא ריכוזיות גבוהה בשוק המקומי הנשלט על-ידי חברה אחת בכל תחום: סנפרוסט של תנובה ותפוגן שמוצריה בשוק זה מופצים על-ידי אסם. שוק הירקות הקפואים בישראל נאמד בכ-450 מיליון שקל בשנה, ונמצא בצמיחה.

לפי נתוני נילסן שמפרסם משרד הכלכלה, נתח השוק של סנפרוסט במקרר הירקות הקפואים עומד על כ-60%, כאשר מתחרותיה העיקריות הן פרי גליל והמותגים הפרטיים של רשתות השיווק עם אחוזים בודדים מהשוק. בתחום הצ'יפס הקפוא, תפוגן היא המותג הדומיננטי ביותר, עם שליטה של מעל ל-50% מהשוק. לדברי משרד הכלכלה, השליטה של כל חברה בתחומה מאפשרת "גביית מחיר גבוה מהצרכן הישראלי בקטגורית מזון חשובה שאחראית על הוצאה משמעותית למשק-הבית". 

 סנפרוסט הרחק מעל כולם

"מטרת המהלך היא להביא לתחרות בין יצרנים שבסופו של דבר תביא להורדת מחירים ולהשפעה חיובית על יוקר המחיה", מסר היום איצקוביץ', והוסיף כי הכוונה היא להביא יצרנים להגדיל משמעותית את כושר הייצור של ירקות קפואים. ואולם, אחת הסיבות להיעדר תחרות בענף זה, המבוסס על ירקות מתוצרת מקומית, הם המכסים הגבוהים שמטילה המדינה בשל לחצי החקלאים לשמור על הייצור החלקאי המקומי. מסיבה זו, רק חלק קטן יחסית מיובא - דבר שלא מאפשר תחרות גם בירקות המיובאים.

ניתן לשער שזהו פתרון ביניים של משרד הכלכלה, שמנהל מלחמה שכותרתה היא הורדת יוקר המחיה בכל תחום, בלי לפגוע באופן ישיר בחקלאים.