המיעוט שבמיעוט

ישנן קבוצות בחברה הישראלית המתקשות יותר מאחרות להשתלב במעגל התעסוקה, ועבורן נחקק חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (התשמ"ח-1988) "האוסר על מעביד להפלות בין דורשי עבודה. אולם המציאות מורכבת יותר מהחוק היבש, ובפועל נשים, ערבים, מזרחים, חרדים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות, ולעיתים בני 50 , מתקשים להתקבל למקומות עבודה מתגמלים.בתוך הקבוצות המוחלשות הללו, המוגדרות כמיעוטים, יש כאלו ש"נהנים" מסטטוסים צולבים, המקטינים עוד יותר את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה במשרה אטרקטיבית. מדובר באוכלוסיות המוגדרות כמיעוט של מיעוט - נשים ערביות, שנותרות פעמים רבות מחוץ למעגל התעסוקה, כזו המבטיחה גם הכנסה יציבה לטווח ארוך.

הנשים הערביות מתקשות להשתלב במקומות עבודה איכותיים, ראשית בשל מוצאן. מרבית המעסיקים מעדיפים לשלב אנשים כמוהם - עובדים מרקע דומה, הדוברים אותה שפת-אם, שמגיעים מאותו רקע תרבותי, וחולקים אותו מוצא או לאום. אל הקושי הזה מתווסף המכשול המגדרי - נשים מתקשות להשתלב במעגלי התעסוקה ממגוון סיבות מוכרות, אולם כשמדובר בנשים ערביות, נוספים לכך גם קשיים הקיימים בתוך החברה הערבית המציבה חסמים בפני אימהות.

החברה הערבית עדיין מעודדת גידול ילדים בבית באופן מסורתי, ולכן נשים רבות בוחרות לצאת למעגל התעסוקה לאחר שהילדים בגרו ויצאו לעצמאות. התוצאה היא, שרבות מחפשות עבודה לראשונה בגיל 35 ומעלה, ללא ניסיון תעסוקתי, וללא השכלה מתאימה ומיומנויות מחשב, שהתפתחו אצל כל מי שעבד במשרד. כך נתקלות הנשים הערביות בשלושה חסמים: מגדרי, לאומי וגילאי. "מרכזי ריאן" המופעלים על-ידי חברת אלפנאר במטרה לקדם תעסוקה בחברה הערבית, פועלים לשלב נשים ערביות, אלו ה"נהנות" מהסטטוסים הצולבים, במעגל התעסוקה. המרכזים הם פרויקט ממשלתי בהובלת משרד העבודה והרווחה, כשמרב המאמצים מרוכזים בפיתוח אפיקי קריירה על-מנת לצמצם את אחוז הנשים הבלתי מועסקות. במרכזים עוברות הנשים הכשרות ויוצרות קשרים עם מעסיקים פוטנציאליים.

הניסיון מראה, שכ-80% מהפונים למרכזי ריאן הם בין הגילאים 18-35. עם זאת, בשנה האחרונה ישנה עלייה בגיל, ופונות אליהם גם נשים מעל גיל 35 שרוצות להשתלב בשוק העבודה. לצד האחוז הגבוה של נשים בלתי מועסקות במגזר הערבי, ישנו גם אחוז גבוה של נשים שרכשו השכלה בתחומים שבהם קיימת רוויה תעסוקתית, או שמועסקות בתפקידים עם שכר נמוך ועם אפשרויות קידום מוגבלות. לדוגמה, נשים שפנו להוראה, כאשר באזור הפריפריה הצפונית יש עודף היצע של מורות. חלק מהפתרון לבעיה הוא הסללת הנשים ללימודי מקצועות פחות מסורתיים, שיש להם ביקושים ואופק תעסוקתי.

כך, לדוגמה, קורס ייעודי לסחר בענן - מסחר דיגיטלי, הכולל גם מכינה בשפה האנגלית, נועד להכשיר נשים ערביות עם אוריינטציה יזמית, ולהעניק להן ארגז כלים של ידע מקצועי לפתיחת חנות וירטואלית. דוגמה נוספת היא קורס למדריכות טיולים, בהשתתפות רוב נשי מאזור סכנין, נצרת וטמרה. בחברה להגנת הטבע מורגש זה זמן מחסור במדריכי/ות טיולים לבתי-הספר מהחברה הערבית, כאשר הדרכת המטיילים מתבצעת בשפת-האם.

החודש ייערך בנצרת כנס ייחודי מבית IIA-ישראל, איגוד המבקרים הפנימיים, תחת הכותרת "הביקורת הפנימית של החברה הערבית". בין היתר ישתתפו בכנס נשים רבות ונושא התעסוקה יזכה לבמה מכובדת.

■ הכותב מנכ"ל אלפנאר (חל"צ) העוסקת בקידום תעסוקה בחברה הערבית.