חברה ישראלית חדשה יחסית בתחום המיקרוביום, Mybiotics (מייביוטיקס), חתמה על הסכם עם חברת פרינג, שרכשה את הזכות להשתמש בטכנולוגיה של מייביוטיקס - MyCrobe, שהופכת חיידקים טובים לעמידים יותר במעי. פרינג תפתח את המוצר של מייביוטיקס לתחום בריאות האישה. לשתי החברות כבר יש הסכם פיתוח משותף של מוצר התומך בלוקים במחלות עיכול.
מייביוטיקס הוקמה ב-2014, כמה ימים לפני תחילת מבצע צוק איתן, על ידי דוד דבוש, לשעבר שותף בחברה שפיתחה ציוד הצלה במהלך אסונות וכן מנהל מוצר בחברת הביוטק פרוקוגניה; ד"ר דוד ברעם, חוקר במכון ויצמן ומייסד חברת הביוטק Smartzyme ועומרי קורן, לשעבר מיקרוביולוג בכיר בחברת אופלון (שפיתחה אריזות מוצר דוחות חיידקים) ולאחר מכן חוקר באוניברסיטת קורנל והיום מרצה בכיר בבר אילן.
מדענים מגלים את הקשר בין המעי למוח
העניין בתחום נוצר אצל דבוש כאשר קרוב משפחה שלו לקה בפרקינסון, אף שזה לא התחום העיקרי שבו עוסקת החברה. אולם דבוש הסתקרן מאוד לגבי תחום המיקרוביום, כאשר נחשף לקשר ההולך ומתגלה במדע בין מערכת העצבים של המעי למערכת העצבים של המוח, ואת ההשפעה של הרכב חיידקי המעי על עצבי המעי, וכתוצאה מכך על המוח.
"ראינו פער בין תוצאות נהדרות שהתקבלו במחקר מיקרוביום בבעלי חיים, במחלות כמו אוטיזם, דיכאון והשמנה, לעומת היישום שלהם בפועל. הפרוביוטיקה שקיימת היום לא מצליחה לשרוד במעי, מעבר לכך שהיא לא מספיק מדויקת".
ההצלחה היחידה היום של טיפול באמצעות חיידקי מעי היא השתלת צואה במקרה של מחלת C. Diff, שהינה זיהום קשה שלרוב תוקף חולים מאושפזים. המחלה מאופיינת בכך שחיידק יחיד משתלט על המעי של המטופל, והשתלת הצואה המאכלסת את המעי במגוון חיידקים מאפשרת להחזיר את אוכלוסיית החיידק הזה לחלקה הטבעי בתמהיל. התוצאה היא שחולים שהיו בסכנת חיים מתפנים לביתם.
נראה כי השתלת צואה יכולה להיות יעילה גם במקרים של מעי דלקתי ומעי רגיז, אולם יש כיום חשש שהעברת חיידקים ממעי למעי תדביק את הנתרם במחלות נוספות שגופו של התורם למד לחיות איתן במהלך חייו. כמו כן, ישנו חשש שתיווצר תגובה חיסונית, אם כי המחקר כרגע מראה שאין כזאת, לא משנה בצואה של איזה תורם משתמשים. "בשל החששות הללו, ה-FDA עדיין ממתין למידע נוסף לפני שיאשר את הטיפול במחלות שאינן מסכנות חיים", אומר דבוש.
פרוביוטיקה, כלומר הניסיון להטמיע אוסף חיידקים ספציפי במעי, היא היום טיפול מאושר בדרך כלל, אלא שלרוב החיידקים לא שורדים. את הבעיה הזאת מנסה מייביוטיקס לפתור. "הפיתוח שלנו הוא תהליך שאנחנו עושים לחיידקים, שמגן עליהם מפני הפירוק", אומר דבוש. "אנחנו מחקים באופן תעשייתי תהליך שקורה באופן ספונטני בטבע. כאשר נתנו לעכברים חיידק שעבר את התהליך שלנו, הוא שרד במעי שלהם כמעט שבועיים, לעומת יום או יומיים בלבד בשיטות הקיימות. התהליך שאנחנו מעבירים אותם מוגן בפטנט. הוא פשוט וקשור בתנאים הפיזיים שבהם גדלים החיידקים".
השאיפה: להגיע לתמהיל חיידקים אידיאלי
אין סכנה שתהפכו חיידק מסוים לעמיד או לחזק מדי?
"אלה חיידקים לא מסוכנים שגם בגרסה העמידה יותר שלהם מסולקים מהמערכת בקלות יחסית".
החברה נמצאת בשלב הפרה-קליני, כלומר ניסויים בחיות. השלב הבא הוא לפתח תוסף מזון המיועד לנטילה יחד עם אנטיביוטיקה, לשיקום פלורת המעי אחרי מתן התרופה. בעתיד הכוונה היא לפתח מוצר שיאפשר טיפול ב-C Diff ללא השתלת צואה. "התחלנו מתורם בריא, אבל כרגע אנחנו מגדלים את החיידקים הרצויים לנו בלבד. בעתיד התורם כנראה יגיע לשלב של סריקה גנטית של כל החיידקים ויצירת התמהיל האידיאלי".
Mybiotics
שנת הקמה: 2014
פעילות: שיפור העמידות של חיידקים רצויים ותמהיל המיקרוביום האנושי
מייסדים: דוד דבוש, דוד ברעם ועומרי קורן
גיוסי הון: 1 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים
מספר עובדים: 15, ברחובות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
