באיגוד לשכות המסחר מאשימים גם את הרגולציה, ולא רק את "אפליית המע"מ", במצב הרעוע של ענף האופנה בישראל. בפנייה שהעביר נשיא האיגוד, אוריאל לין, לשר הכלכלה, אלי כהן, מפנה לין אצבע מאשימה כלפי הנטל הרגולטורי שבגינו הצרכנים משלמים יותר, ולכן מעדיפים לקנות אונליין מעסקים בינלאומיים - וכוונתו לכלל המגזר העסקי.
לדבריו, הרגולציה מכבידה ביישומה (למשל, בחובה להדביק מדבקות מחיר על מוצרים) ובעיקר בקנסות העצומים שמוטלים על המפרים (על-ידי הרשות להגנת הצרכן), כאשר בשני המקרים מי שמשלם את העלות הוא הצרכן. במכתבו מונה לין 10 חוקים שמבחינתו צריכים להימחק.
"הרגולציה גורעת מהמשק הישראלי 4%-5% גידול בתוצר. היינו בפוטנציאל גידול של 6%-7%, אבל הרגולציה העודפת פוגעת קשה במוטיבציה של בעלי עסקים לפתוח עסקים. איש עסקים אמר לי שהוא משקיע 40% מזמנו ביישום רגולציה. זה מטורף ולא מידתי. גם המדינה השתכנעה בזה, ובסוף 2015 קיבלה החלטה להוריד ב-5% שנה את הרגולציה, וזה קורה רק חלקית, משום שכל הזמן מוסיפים עוד חוקים. הממשלה רוצה להוריד מחירים, אבל הרגולציה שהיא פרי ידיה מעלה את המחירים, ויש רגולציה מיותרת ואווילית", אומר לין.
החוקים שלין דורש לבטל: תקנות ביטול עסקה (החזרת מוצרים תוך 48 שעות ממועד הקנייה), חובת הצגת מחיר על מוצרים, הצגת המחיר הממוצע בחו"ל לצד מוצרי טואלטיקה - תקנה שנכנסה בשבוע שעבר לתוקף, חובת ביצוע תיקונים חינם בתקופת אחריות והצמדת מדבקת האחריות על גבי מוצרים וחוק המבצעים.
החוקים לא נולדו יש מאין. בנושאים כמו המבצעים, בגלל התנהגות בעלי העסקים עלה צורך להגדיר את הנושא.
"אז הדרך היא פירמידות של רגולציה? למה לא לעשות את זה פשוט - להחליט שעסק שמטעה את הלקוח ייענש, ולא להיכנס להגדרות כמו שאסור לעשות מבצע על מוצר שלא נמכר במחיר מלא ל-30 ימים. בנוסף, בענף האופנה, אנחנו המדינה היחידה שמחייבת את הקמעונאי לקבל מוצר בחזרה בטווח של 48 שעות. בעולם מקובל שזו מדיניות רצונית של רשתות האופנה, ואצלנו זו חובה. החוק הזה הוביל למערכת יחסים עכורה בין הצרכן לעוסק".
הצרכנים חווים רמת שירות כזו בחו"ל. מותר להתחרט ומותר להחזיר לחנות.
"זה משהו שצריך לבוא מיוזמת הרשתות, ולא מהרגולטור. יש פה בעיית יסוד. אם יוצאים מנקודת הנחה שהצרכן הוא מטומטם וחסר שיקול-דעת, אז תמיד תהיה עוד רגולציה. יש תפיסה מקובלת שאומרת שיש אחריות על הצרכן".
נושא אחר שעולה לא אחת על סדר היום הציבורי הוא סימון המחירים על גבי המוצרים. ברשתות מזון מדובר במאות אלפי מוצרים. "זה טירוף", קובע לין. "צוותים שלמים עוסקים בזה. ברשתות נאמר לי שביטול החוק הזה יאפשר להוזיל מחירים ב-5%. בפועל מה שקורה זה שהמדבקה נופלת מהמוצר, למשל במקרר, והרשת נקנסת במאות אלפי שקלים. הצרכן משלם גם את זה. עם כל-כך הרבה רגולציה, אין סיכוי של יהיה הפרות - וזה משפיע על המחירים. היום מי שמנהל עסק נמצא בסיכון לבצע עברה פלילית יותר מאשר מי שעוסק בפלילים".
למה אתה לא מפנה את האצבע כלפי העלויות הכבדות יותר, כמו דמי השכירות בקניונים, אמירה שהשמיע גם שר הכלכלה, או היקפי התשלומים לרשויות?
"הבאנו את נושא דמי השכירות בקניונים לממונה על ההגבלים, והיא החליטה שהיא לא רוצה להתערב. זה נשאר בתחום החופשי. מיסוי נמצא בטיפול הרשויות".
על רקע המצב הקשה בענף האופנה, הפחתת רגולציה תוכל להניח לנושא הורדת תקרת הפטור לקונים אונליין כפי שאתם דורשים?
"אפליית המע"מ 17% היא פגיעה קשה, בעיקר ברשתות האופנה החלשות. אני לא אומר לבטל אלא לייצר שוויון".
הקניות אונליין הן מגמה שתלך ותגדל, אבל גם אם תבטל את הפטור ממע"מ, עדיין המחירים באינטרנט משקפים פערים גדולים בהרבה.
"אני לא נגד שיקנו באונליין. מצדי שיקנו במיליארדים, והמדינה תמשיך לאבד הכנסות, אבל בסוף אי-אפשר יהיה עוד לספוג".
אתה רואה תרחיש ששר האוצר יבטל את המע"מ לקונים בחנויות בדומה לקניות המקוונות?
"הוא יהיה חייב לבטל את המע"מ בחנויות, אם התקרה לא תשתנה לקונים אונליין. זה לא יחזיק מעמד. 3 פתרונות העברנו למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר: מתן פטור ממע"מ בקניות מקומיות בדומה לקניות אונליין (75 דולר), השבת המע"מ בדוח חודשי והורדת הפטור ביבוא אישי ל-26 דולר - משהו מהם חייב לקרות ובדחיפות".
ממשרד הכלכלה נמסר כי "משרד הכלכלה והתעשייה רואה חשיבות רבה ופועל להפחתת הרגולציה בכלל ולמגזר העסקי בפרט. בממשלה הנוכחית בוצעו הפחתות רגולציה רבות, גם בחקיקה, לצד הימנעות מהטלת רגולציה חדשה. פניית איגוד לשכות המסחר תיבחן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
