ועדה ליציבות פיננסית בישראל - חיונית יותר מתמיד

עד כמה אגו ומלחמות כוח בין רגולטורים תוקעות לעתים קידום יוזמות חשובות למשק? דוגמה טובה לכך ניתן לראות בוועדה ליציבות פיננסית שכבר יותר מ-5 שנים (!) נעשים ניסיונות להקימה. ביולי 2016 הושגה פריצת הדרך, והרגולטורים השונים הצליחו להגיע להסכמות ולנסח תזכיר חוק בדבר תפקידי הוועדה ומאזן הכוחות בה. והנה שוב נראה כי התגלו חילוקי דעות חדשים - הפעם עם הכנסת, שממשיכים לעכב את הקמת הוועדה.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, חשף אתמול (ד') במסיבת עיתונאים, כי המחלוקת שמנעה את השגת ההסכמות ואישור החוק בוועדת הכספים היא סביב דרישתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, כי הוועדה החדשה תדווח לו באופן שוטף. מדובר בדרישה שמשרד המשפטים, בנק ישראל והאוצר מתנגדים לה. זאת בשורה מאכזבת בכלל, ובפרט בתקופה זו בה נעשות רפורמות המשנות את שוק האשראי הצרכני, ומצריכות שיתוף-פעולה בין רגולטורים.

1. איזו ועדה אמורה לקום?

הוועדה ליציבות פיננסית אמורה לפעול לתיאום בין כל רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר. הקמת הוועדה החלה לאחר שקרן המטבע העולמית המליצה לייצר בישראל תשתית להבטחת היציבות הפיננסית. במסגרת תשתית זו המליצה קרן המטבע למסד את התיאום וחילופי המידע בין הרגולטורים הפיננסים.

במסגרת פעילות הוועדה אמור להתבצע תיאום וחילופי מידע, תוך מיסוד שיתוף-פעולה בין הרגולטורים השונים. וזאת, בעיקר כדי לאתר מראש פוטנציאל למשבר פיננסי. לאחר מחלוקת ארוכה בין בנק ישראל לאוצר, סוכם כי בראש הוועדה תעמוד נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שלה יהיו שני קולות בהצבעות השונות, וסגנה יהיה מנכ"ל משרד האוצר באב"ד.

הוועדה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה, וכן ניתן יהיה לכנס ישיבות מיוחדות לבקשת חברי הוועדה. רשויות הפיקוח הפיננסיות ימסרו לוועדה את כל המידע הנדרש להשגת מטרותיה ולביצוע תפקידיה. הוועדה תצטרך להתריע אם תמצא שקיים סיכון מערכתי משמעותי, להמליץ על צעדים למניעה או להפחתה ולעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתרעות ואחר יישום ההמלצות.

עוד סוכם, כי הוועדה גם תדווח לראש הממשלה ולשר האוצר אם תמצא כי קיים חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה, ועל כך שעלול להיווצר צורך בשימוש בכספי הציבור לטיפול בכך. עוד נקבע כי דיוני הוועדה יהיו חסויים. אלא שכעת ועדת הכספים רוצה לשנות את המצב, ולהביא לכך שמסקנות הוועדה ידווחו באופן שוטף, מה שיהפוך את הדיון לפומבי.

2. הדרישות של ועדת הכספים

הקונפליקט נמצאה בפער שבין זכות הציבור לדעת אם יש פוטנציאל למשבר פיננסי לבין השאלה האם פרסום מידע כזה לא יעצים את המשבר. למשל, אם בוועדה יגיעו למסקנה שישנו סיכון יציבות לבנק מסוים, הרי שניתן לפתור את הבעיה בדיסקרטיות. לעומת זאת פרסום שמו של הבנק בפומבי עלול רק להחמיר את הבעיה, להביא לפאניקה בציבור וליציאת כספים ממנו ואולי אף לנפילתו. כמו כן גורמים רגולטורים חוששים מהבאת דיונים רגישים שכאלה למגרש הפוליטי.

התוצאה בינתיים - ישנם חילוקי דעות בין הצדדים והחוק לא אושר אתמול בוועדת הכספים בכנסת ויידחה למושב הקיץ.

3. הבעייתיות בדחיית ההחלטה

ההחלטה לדחות את הקמת ועדת היציבות אינה בשורה טובה. גם פלוג התקשתה להסתיר את אכזבתה מכך בכנס שערך השבוע בנק ישראל. "אני חשה תסכול נוכח העובדה שהשלמת החקיקה להקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית לא הגיעה לידי חקיקה. אני חושבת שוועדה זו מאוד חשובה לזיהוי וניטור הסיכונים", אמרה.

תיאום בין רגולטורים הוא קריטי ועשוי להפחית את העוצמה של משברים פיננסים ע"י איתורם בזמן. נזכיר כי המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 החל עם נפילת ליהמן ברדרס, אך בשל הקשרים ההדוקים בין המוסדות הפיננסיים היה לו אפקט של כדור שלג, שגרם לנפילה של עוד גופים פיננסיים.

העובדה שהשוק הישראלי הוא שוק קטן וריכוזי עם מעט שחקנים - מגדילה את הסיכוי שבמשבר פיננסי תהיה סכנת "הידבקות" בין גופים, שעלולה לגרום למשבר פיננסי כולל במשק.

הדבר קריטי במיוחד בתקופה זו, שבה נעשות רפורמות רבות בתחום האשראי הצרכני. יישום רפורמת שטרום, הקמת מאגר נתוני אשראי וצעדים נוספים אמורים לחזק את גופי האשראי החוץ בנקאי המפוקחים על ידי רשות שוק ההון. שוק האשראי הצרכני נשלט כיום על ידי הבנקים, שחולשים לפי נתוני בנק ישראל על נתח שוק של 83% ממנו. נתח שוק זה נמצא בשחיקה - לפני כעשור הם חלשו על כמעט 90% מהשוק. נתח השוק יוסיף לרדת לאחר יישום הרפורמות השונות, ולאור החלטת מרבית הבנקים להוריד רגל מהגז בתחום זה, לאור העלייה ברמת הסיכון בתחום.

בכנס שערך בנק ישראל הוא התריע מהעלייה בסיכון באשראי הצרכני. בנוסף לכך כבר היום חסר מידע לגבי רמת הסיכון בשוק של הלווים עצמם. אם נחבר את כל הפרמטרים הללו נבין עד כמה קריטי שוועדה כזו תחל לפעול בהקדם, כדי להבין טוב יותר את רמת הסיכון בשוק ולפעול בשיתוף-פעולה להקטנת סיכונים באמצעות הוראות רגולטוריות משותפות.

4. אבל יש מקום לאופטימית

העובדה שהבחירות ירדו מהפרק (לעת עתה) היא בשורה חיובית לפחות בתחום הזה. כעת במקום להמתין לבחירות ולכנסת חדשה, ניתן יהיה להעביר את החוק כבר במושב הקיץ הקרוב. לשם כך הרגולטורים וועדת הכספים צריכים לרדת מהעצים ולמצוא פשרה, אם חברי הקואליציה הצליחו לעשות זאת אתמול ולמנוע בחירות, גם הם יכולים.

 התפלגות מקורות האשראי הצרכני