לא להיכנע לאזריה

מאוד מצער שצה"ל, הצבא רב-העוצמה, נכנע לתומכי אלאור אזריה, אנשים שהם פגומים מעצם תמיכתם במעשהו. המדינה עוד לא ראתה כדבר הזה. מהרגע הראשון, אזריה הפך את עצמו למי שמאשים את המערכת המשפטית שגזרה את דינו. זה התחיל בביקורת סולו, אבל מהר מאוד הצטרפה אליו המשפחה הלוחמת שלו, והאבא והאמא אזריה הפכו לחלק בלתי נפרד מהתופעות המכוערות שליוו את הדיון המשפטי.

פחדן, לא גיבור

המהומה גדלה כאשר המשפחה שכרה את שירותיו של עו"ד יורם שפטל. מן המפורסמות כי מי שרוצה בשירותיו מצפה לקבל פרובוקציות, דמגוגיה ופופוליזם מהזן הקיצוני ביותר. זה היה הגרעין שרצה לשחרר את אזריה מאחריות. הציגו אותו כגיבור שהגן על עם ישראל מהמחבל האיום והנורא ששכב על הכביש פצוע קשה, ללא נשק וללא יכולת להגן על עצמו. למעשה, נשקפה לאזריה יותר סכנה מהחיבוקים החונקים של בני משפחתו מאשר מאותו מחבל. הפשע שלו היה פחדני, והסבריו מופרכים.

למה מישהו קורא אותם?

כמעט מיד התעבה הגרעין בגדודי הטוקבקיסטים, שלא צריכים הרבה כדי להפגין את גסות הרוח המאפיינת רבים מהם. יש כאלה הנבהלים מהם. אני לא מבין את זה, בעצם אני לא מבין למה מישהו קורא אותם. כשלעצמי, ביקשתי לא לאפשר טוקבקים לטור שלי, כי הרגשתי כאילו מישהו זורק אשפה אל חצר ביתי.

קול ההמון משפיע

אבל מסתבר שקול ההמון משפיע. הם השיגו הישג ענק לאזריה כאשר מנעו כתב אישום על רצח. לא רצו להרגיז יותר מדי את האספסוף ואת תומכיו בימין, אז הסתפקו בהריגה. ההבדל בענישה בין השניים הוא עצום, ובכך שאזריה הצליח למלט עצמו מאישום ברצח - הוא כבר קיבל הקלה גדולה מאוד בעונש. וזה משהו שצריך להילקח בחשבון כשמדברים עכשיו על הקלה.

קיצור העונש שכבר קוצר

ההקלה הזאת הייתה צריכה להספיק. אבל מקהלת הצעקות של אזריה ראתה כי טוב, שאפשר לקבל עוד על-ידי לחצים, אז למה לא לדרוש עוד. כל מה שצריך זה להפעיל מחדש את מכונת הטוקבקיסטים הימנים. ושוב הוכח שזה עובד. צה"ל הודיע אתמול (ג') שהוא בעד קיצור העונש - קיצור העונש שהוא גם כך קצר ביותר - אפילו בגין הריגה, לא כל שכן רצח.

לא לאפשר

אני מאוד מקווה, בניגוד לכל הסיכויים, שצה"ל יעשה חושבים. המסר של קיצור עונשו של אזריה הוא נדבך נוסף בפגיעות המתמשכות במערכת החוק והצדק. זה צעד המציג את צה"ל כגוף נרפה אשר נסוג מפני אספסוף משתלח וחסר רסן. זה מסר מאוד לא טוב, אדוני הרמטכ"ל איזנקוט. אל תאפשר זאת.