"עסקת הגז עם מצרים תשפר את המאזן הביטחוני במזה"ת"

"עסקת יצוא הגז למצרים שנחתמה באחרונה מהווה אינטרס גיאופוליטי מובהק לישראל. במציאות החדשה שתיווצר, כל פגיעה ביכולת הפקת הגז של ישראל מצד חיזבאללה או חמאס תפגע גם באספקת החשמל של ירדן, מצרים והרשות", כך טוענים חוקרי המכון למחקרי הביטחון הלאומי (INSS), ד"ר עודד ערן, אופיר וינטר ועילי רטיג, במחקר שפורסם השבוע.

האינטרס הזה "יהווה רכיב חשוב בשיתוף-פעולה מודיעיני וביטחוני מצד המדינות השכנות לאיתור ומניעה של פעולות חבלה, וכן זרז עבורן להרגעת הרוחות אם תפרוץ לחימה עם אחד מהארגונים", כתבו.

ב-19 בפברואר הודיעו שותפויות הגז בישראל על חתימת חוזה ליצוא 64 BCM גז טבעי למצרים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר לעשר שנים. החוזה נחתם בין בעלי השדות תמר ולוויתן לקבוצת דולפינוס המצרית ומבוסס על מסמך הבנות מאוקטובר 2014. "ניתן להעריך שלממשלת ישראל היה תפקיד משמעותי בהשגת העסקה, בקידומה מול ממשלת מצרים וייתכן שגם בכיסוי הערבויות הנדרשות מדולפינוס לצורך אישורה", טוענים חוקרי המכון במאמרם.

ערן, החוקר הבכיר של המכון, אומר היום בשיחה עם "גלובס" כי לעסקה יש השלכות מרחיקות לכת, והיא "יכולה להוביל לשיפור המאזן הביטחוני במזרח התיכון, ליציבות גדולה יותר עם לבנון והרשות הפלסטינית ולהפחתת האיום האיראני".

בנוסף לכך, היא עשויה להוות נקודת מפנה עבור מקבלי ההחלטות במשרד האנרגיה בירושלים. זאת מכיוון שלטענת ד"ר ערן, "הקמת צינור בין ישראל לאיטליה אינה כלכלית, ויש לשקול אותה מחדש לנוכח העסקה שנחתמה. זאת, בגלל הכמויות הקטנות יחסית של גז טבעי במזרח הים התיכון לעומת צריכת הגז באירופה - אותן ניתן לספק חלקית מהמאגרים באזורנו על ידי הובלת הגז למתקני ההנזלה במצרים ושינועו במכליות לאירופה".

על פי המחקר, למצרים היו כמה שיקולים מרכזיים לתמיכה בעסקה, שעליה אמר הנשיא א-סיסי, שהיא "הבקיעה גול": "ראשית, שאיפת מצרים להסדרת הפיצויים בסך 1.76 מיליארד דולר שחברות הגז המצריות נדרשו לשלם לחברת החשמל בפסק בוררות בינלאומי מ-2015. שנית, ההחלטה לייעד את מרבית הגז בשדה Zohr לשוק המצרי סוללת את הדרך להזרמת גז מישראל, מקפריסין וממדינות נוספות למתקני ההנזלה בדמיאט ובאידקו לשם יצוא לאירופה . שלישית, הבטחה להכנסות משוערות של כ-22 מיליארד דולר בעשר שנים".

עם זאת, מחברי המחקר מזכירים כי העסקה עם ישראל עוררה ויכוח ציבורי במצרים וביקורת מצד גורמים איסלמיים. "גורמים אסלאמיסטיים הגולים ברובם מחוץ למצרים יצאו נגד "יבוא גז ערבי-אסלאמי גנוב ממדינת הכיבוש, והכנסת מיליארדים לאוצר של הציונים", כותבים.

באשר לישראל, מעבר ליתרונות הכלכליים "ה'גול' שחגג א-סיסי מציב, לכאורה, את ישראל ומצרים כשחקניות המשחקות באותה "קבוצה" ופועלות למען קידום מטרותיהן המשותפות, נכתב במאמר.

"מאמרים בעיתונות המצרית הממסדית הדגישו את הרווח שמפיקות מהעסקה שתי המדינות - ראייה מצרית זו מעניקה עומק נוסף ליחסי השלום, ומבליטה את האינטרס ההדדי ארוך הטווח בטיפוחם".

עם זאת, לטענת החוקרים, "מוקדם עדיין להכתיר את העסקה כפריצת דרך בתחום הנורמליזציה. עסקות אנרגיה נערכו בין ישראל למצרים מאז שנות השמונים, כך שהעסקה הנוכחית אינה מהווה תקדים. בנוסף, קשה להעריך בשלב זה באיזו מידה פירות העסקה יחלחלו לציבור המצרי הרחב ויגבירו את הערכתו ואהדתו לשלום".