במהלך השנים 2012 עד 2017 (כולל) הוצאו על ידי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה 3,650 צווי בטיחות לקבלנים (צו בטיחות שהוצא לקבלן אוסר עליו לחדש את העבודה באתר לפני תיקון תקלת הבטיחות) . פילוח של הרשימה לפי שנים מלמד על קפיצה של יותר מפי 2 בחלוקת צווים בתוך שש שנים בלבד. כך, ב-2012 מדובר ב-389 צווים בסך הכל, ב-2013 ב-550 צווים, ב-2014 - 475 צווים, ב-2015 - 464 צווים, ב-2016 - 866 צווי בטיחות וב-2017 עומד המספר על 906 צווים, המספר הגבוה ביותר בשנים האחרונות).
חשוב לציין כי גם היקפי הבנייה בישראל עלו באותן השנים, מרמה של כ-43.4 אלף יחידות דיור ב-2012 לכ-54 אלף יחידות דיור ב-2016, כך שגם לריבוי אתרי הבנייה הייתה ככל הנראה השפעה על העלייה בהיקף צווי הבטיחות.
זינוק במספר צווי הבטיחות
הרשימה המלאה המפורסמת כעת כוללת גם צווי בטיחות שלא הוגדרו צווי בטיחות חמורים (רשימה של צווים אלה פורסמה בנפרד לפני כשבוע), ובמשרד העבודה והרווחה מפרטים באילו רשויות מקומיות הוצאו הכי הרבה צווים בתקופה האמורה. פרסום רשימת הערים על ידי המשרד מגיע במקביל לקריאה של שר העבודה והרווחה, חיים כץ, לרשויות המקומיות לפעול גם הן נגד עבירות הבטיחות באתרי הבנייה בתחומן.
"אני קורא לרשויות המקומיות להצטרף למאבק בתאונות הבנייה, להפעיל את הכלים העומדים לרשותן נגד קבלנים מפירי חוק ולשמור על חיי פועלי הבניין והתושבים בתחומן. הגברת השקיפות הינה חובתנו הציבורית ושיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הכרחי כדי להגביר את הבטיחות באתרי הבנייה", כך השר כץ.
אריק שמילוביץ, מפקח עבודה ראשי בפועל במשרד העבודה והרווחה, התייחס להיקף צווי הבטיחות ואמר: "אין ספק שחזרתו של מינהל הבטיחות למשרד העבודה והרווחה השפיעה לטובה על המאבק בתאונות העבודה וכושר ההרתעה שלנו. בשנתיים האחרונות הגביר המינהל את השימוש בסמכויות האכיפה שלרשותו והכפיל את מספר הצווים על קבלנים שהפרו את חובתם לשמור על בטיחות עובדיהם. נוסף על כך, החל מהשנה יש בידי המינהל כלי אכיפה משודרג הנוגע באופן ישיר לכיסם של הקבלנים האחראים לליקויי הבטיחות. בתוך כמעט 3 חודשים של פעילות הוטלו מאות עיצומים כספיים".
נזכיר כי במשרד העבודה והרווחה טוענים כבר תקופה ארוכה כי על הרשויות המקומיות לקחת חלק בפיקוח ואכיפה של תקנות בטיחות באתרי הבנייה שבתחומן. עם זאת, בשלטון המקומי ממשיכים לטעון כי זהו תפקידו של המשרד הממשלתי. פרסום הנתונים על פי הערים השונות בהן הוצא המספר הגבוה ביותר של צווי בטיחות, מיועד גם כדי להעיר את תשומת הלב של תושבי ערים אלה, ובמשרד העבודה והרווחה מקווים שאולי לחץ מצד התושבים על הרשויות יסייע בהירתמותן לנושא. נזכיר כי השנה צפויית להיערך בחירות ברשויות המקומיות, מה שעשוי לתת משנה תוקף לנקודה זו.
רשימת צווי הבטיחות
355 צווים לאתרים בת"א
על פי נתוני מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, המספר הגבוה ביותר של צווי בטיחות שהוצאו בין 2012-2017 מתייחס לאתרי בנייה בתחומי תל אביב-יפו, שם הוצאו 355 צווים - כ-10% מכלל צווי הבטיחות שהוצאו בתקופה. במקום השני העיר ירושלים בה הוצאו 299 צווי בטיחות, ובמקום השלישי העיר באר שבע עם 220 צווי בטיחות. נציין כי מספר צווי הבטיחות ביישובי מרכז הארץ עומד על יותר מ-1,870, לעומת כ-600 צווים בכל אחד מהאזורים האחרים (ירושלים, צפון ודרום).
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "נושא הבטיחות באתרי בנייה הינו בתחום טיפולו של משרד העבודה והרווחה, כולל סמכות האכיפה. העירייה מקבלת העתק צווי בטיחות באתרי בנייה לצורך ידיעה בלבד. לא ידוע לעירייה על כל שינוי בנוהל העבודה".
ל"גלובס" נודע כי באחרונה פנה מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה ליחידות ההנדסה והפיקוח על הבנייה ברשויות המקומיות כדי שממשו את אחריותן, מתוקף פקודת העיריות, לבטיחות אתרי הבנייה בתחומן. יחידות אלה מונות בכלל הארץ כ-2,000 עובדים בעלי הכשרה כמהנדסים והנדסאים ועיקר תפקידם באיתור ומניעה של חריגות בנייה ומפגעי רעש ולכלוך מאתרי הבנייה. המינהל ביקש מהרשויות להתנות מתן אישורי בנייה בבדיקת קיומן של תוכניות בטיחות ותסקירי בטיחות למנופים. לדברי משרד הרווחה והעבודה, "פניית המינהל נדחתה על ידי מרכז השלטון המקומי".
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "תחום הבטיחות בעבודה מצוי תחת אחריות משרד העבודה והרווחה. למרות זאת, ומתוך דאגה לשלום התושבים והעובדים, מקיים השלטון המקומי שיח והידברות עם אנשי המשרד, במגמה לבחון את יכולתן של הרשויות המקומיות לסייע בקידום הבטיחות באתרי בנייה, ובהתאם להסכמות ייערכו אף תיקוני חקיקה שיסדירו את הסוגיה".
המספר של 3,650 צווי בטיחות בחמש שנים זה הרבה. לא רק בגלל המספר עצמו, וגם לא מכיוון שהנתונים הולכים ועולים עם השנים, אלא כי כל צו בטיחות, ודאי אם הוא חמור, הוא תקלה ותאונה שעומדת להתרחש. כולם היו רוצים לראות מצב בו אין תאונות כלל באתרי הבנייה, ואף צו בטיחות לא מוצא לשום חברת בנייה, אבל זו אוטופיה. בעולם האמיתי, ככל שהיקפי הבנייה עולים, כך יש יותר אתרי בנייה פעילים, יותר עובדים, יותר מכונות ומנופים ויותר סיכוי שמשהו ישתבש. בשנתיים האחרונות, נושא תאונות העבודה באתרי הבנייה עלה למודעות, ואיתו גם צעדים שונים שננקטו. סגירת אתרים בהם אירעו תאונות קשות וקנסות על קבלנים היא רק חלק מהתמונה, אבל בינתיים, לפחות עד סוף 2017, נראה שזה לא הוביל לירידה בצווי הבטיחות.
חלוקת הצווים היא פונקציה של ביקור המפקחים באתרי הבנייה עצמם. ככל שיהיו יותר מפקחים (כיום יש 22 בלבד) יייתכן שמספר הצווים יעלה. במקביל, לא בכל אתר בנייה בו מבקר מפקח, הוא יוציא צו בטיחות.
אבל יש משהו חשוב יותר ממספרם של צווי הבטיחות שמוצאים, והוא מיפוי העבירות וזיהוי עבירות חוזרות באתרים. כשלאתר בנייה מסוים מוצאים שוב ושוב צווי בטיחות, או כשחברה קבלנית מקבלת שוב ושוב צווי בטיחות באתריה, זה צריך להדליק נורה אדומה.
הפרות חוזרות של כללי הבטיחות הם הדבר שאליו צריכים להתייחס - יותר ממספר הצווים הכללי. גם במשרד העבודה וגם רשם הקבלנים שבמשרד הבינוי והשיכון צריכים לגבש מתווה פעולה בדיוק למקרים הללו. אולי הפתרון הוא קנסות כספיים גבוהים יותר, ואולי למצוא דרך למנוע מקבלנים עם עבירות חוזרות להשתתף במכרזים או אפילו לשלול סיווג. הדברים הללו אפשריים, ואולי זה מה שיגרום בסופו של דבר גם לירידה במספר אירועי הבטיחות והתאונות.
בסופו של יום, המטרה היא לחנך את הענף להיות בטיחותי יותר ולמנוע את התאונה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
