אושר הסדר הפשרה בפרשת הבונוסים של בכירי החברה לישראל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר אמש (א') את הסדר הפשרה בפרשה, שלפיו מנהליה הבכירים של החברה לישראל, שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעקבות פיצול החברה, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה לישראל.
לפי הסדר הפשרה, יעבירו נושאי המשרה לחברה סכום כולל של 45 מיליון שקל לסיום כל המחלוקות שעמדו בליבה של תביעה נגזרת שהוגשה נגד הבכירים בטענה לחלוקת הבונוסים שלא כדין. מחצית מהתשלום תשולם מיד, והמחצית השנייה תשולם בתשלומים תוך פרק זמן של עד 6 שנים. עוד על-פי ההסדר, ישולמו גמול לתובעת הנגזרת (בעלת מניות מיעוט שהגישה את התביעה כנגד הבכירים בשם החברה) ושכר-טרחה לבאי-כוחה, בסכום כולל ומשמעותי של כ-7.3 מיליון שקל, שייגזרו מהסכום שיוחזר לחברה.
מי יחזיר 45 מיליון שקלים
בהודעה שפרסמה החברה בעניין אישור ההסדר צוין כי "סכום הגמול נקבע בשים לב לעובדה כי מדובר בפסיקה חדשנית, וכזו שטרם נתקבלה בפסיקה הישראלית". אמירה זו מתייחסת להחלטתה של השופטת רות רונן מאפריל אשתקד, שאישרה ניהול תביעה נגזרת נגד עופר ובכירי החברה לאחר שקבעה, בין היתר, כי אישור בונוסים וקביעת שיעורם אינו נתון לשיקול דעתו של בעל השליטה בחברה, אלא של הדירקטוריון בלבד; וכן כי אסור שהגמול המחולק יהיה נוגד את מדיניות התגמול בחברה.
מדובר בהחלטה מהותית, האוסרת למעשה על בעלי שליטה לשנות את מנגנון התגמול שקבעה החברה, וכן מחייבת את הדירקטורים לוודא שהוא אינו מעוות את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של המנהלים בחברה - ובכך למעשה מחייבת יותר שקיפות במדיניות התגמול בחברות.
השבה ביחס לשיעור הבונוס
הסכום של 45 מיליון השקלים שנקבע שיוחזרו לקופת החברה לישראל על-פי ההסדר, ישולמו על-ידי בכירי החברה על פי חלוקה שנקבעה ביחס לשיעורי הבונוסים השמנים, והשמנים יותר, שקיבלו.
כך, על-פי הסדר הפשרה, מנכ"ל החברה לישראל לשעבר, ניר גלעד, יחזיר לחברה סך של כ-25 מיליון שקל. גלעד, שעזב את החברה לישראל בראשית 2015, הפך סמל לתשלומי עתק שלהם זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, לא תמיד עם קשר לתרומתם לחברה. עלות העסקתו משכה גלי ביקורת עזים.
בשנת 2014 זכה גלעד לתגמול בעלות של יותר מ-43 מיליון שקל, שכלל מענק של 31 מיליון שקל שקיבל מכיסו של בעל השליטה עופר, על חלקו בפיצול החברה לישראל. מדובר בבונוס שבגינו הוגשה התביעה הנגזרת נגדו ונגד נושאי משרה אחרים בחברה, ושהובילה לפשרה שבמסגרתה ישיב גלעד את רוב הסכום שקיבל.
אבישר פז, המנכ"ל הנוכחי של החברה לישראל, ששימש בזמנו כסמנכ"ל הכספים בחברה וקיבל בונוס של כ-11.7 מיליון שקל בגין הפיצול, ישיב לחברה לישראל על-פי הסדר הפשרה כ-9.5 מיליון שקל; מאיה אלשיך קפלן, שהייתה סמנכ"לית, יועצת משפטית ומזכירת החברה וקיבלה בונוס בסך של 7 מיליון שקל, תשיב סך של כ-5.6 מיליון שקל; וערן שריג, ששימש כסמנכ"ל לפיתוח עסקים ואסטרטגיה של החברה וקיבל בונוס של כ-5.8 מיליון שקל, ישיב לחברה סך של כ-4.7 מיליון שקל.
הבונוסים לבכירים בחברה לישראל ניתנו במסגרת פיצול החברה לישראל בשלהי 2014, אז הועברו החזקותיה, למעט בחברות כיל ובזן, לחברה חדשה - "קנון", המאוגדת בסינגפור. בעקבות המהלך החליט בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, לשלם מענקים מיוחדים מכיסו לבכירי החברה, שהותנו בהשלמת המהלך.
עובדות אלה היוו את הבסיס להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד עופר והמנהלים, בטענה כי עופר הפר את האיזון של מדיניות התגמול של החברה כדי לקדם את מהלך החלוקה, שהיה לו בו עניין אישי. המענקים, נטען, שיבשו את ניקיון-הדעת של נושאי המשרה והפכו אותם למי שפועלים למען אינטרס זר.
מנגד, טענו עופר ונושאי המשרה שקיבלו את הבונוסים כי מהלך הפיצול נועד להיטיב באופן מובהק עם החברה ועם כלל בעלי המניות בה, ולכן בעל השליטה בחברה ראה לנכון לתגמל את חברי הנהלת החברה בקשר עם השלמת המהלך.
הסדר הפשרה נחתם על-רקע החלטת השופטת רות רונן, שאישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגד עופר ובכירי החברה לישראל שקיבלו את הבונוסים. התובעת הנגזרת, יהודית דה-לנגה, עו"ד במקצועה ובעלת מניות מיעוט בחברה לישראל, ביקשה לחייב את עופר, חברת מילניום (אחת מהבעלים של החברה לישראל) והמנהלים שזכו לבונוסים, להשיב לחברה סכום השווה לסכומי המענקים שקיבלו, בסך כולל של כ-55.6 מיליון שקל. לטענת התובעת, הבונוסים הוענקו בתנאי לכך שבכירי החברה ידאגו להשלמת מהלך הפיצול, שלבעל השליטה היה בו עניין אישי. כתוצאה מכך, נטען, פעלו חברי ההנהלה בניגוד עניינים שלא אושר כדין במוסדות החברה.
השופטת רונן דחתה את טענותיהם של עופר והמנהלים ואישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגדם בשם החברה. "משעה שמונה דירקטוריון לחברה, הדירקטוריון הוא המקבל את החלטות המדיניות בה - הוא ולא בעל השליטה. אחת מההחלטות הללו היא ההחלטה אודות מדיניות התגמול", ציינה השופטת רונן בהחלטתה.
סיכול מדיניות התגמול
עוד הוסיפה השופטת כי "אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה בחברה תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה, שכן תשלום כזה מסכל את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה".
בהחלטה נקבע כי המענקים חרגו ממדיניות התגמול של החברה באופן שהיה יכול לשנות את מערך התמריצים שמדיניות זו ביקשה להשיג; כי התשלום גרם לנושאי המשרה להיות במצב של ניגוד עניינים ביחס למהלך הפיצול; וכי הוא הביא אותם למצב של הפרת חובת האמון שלהם כלפי החברה. עוד, נקבע כי האסיפה הכללית של החברה לא נתנה אישור מפורש למתן המענקים ולשינוי מדיניות התגמול של החברה.
החלטה זו של השופטת רונן הובילה להסכם הפשרה, וזה הוגש לאישור בית המשפט. במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה הבהירו בכירי החברה לישראל כי לאור ההחלטה התקדימית של בית המשפט הסתבר להם כי נפלה בידם טעות בתום-לב, ולכן הם ביקשו להגיע להסכמה נושא הסכם הפשרה. זאת, למרות שבמועדים הרלוונטיים הם היו סבורים כי אין כל פגם בקבלת המענקים.
בהתייחס לגמול לתובעת ולשכר-הטרחה לבאי-כוחה, המלצת הצדדים הייתה כי לתובעת ישולם גמול בשיעור של 3.25% (בתוספת מע"מ, אם חל) מסכום התשלום הכולל נושא הסכם הפשרה, וכי לבאי-כוחה ישולם סכום של 13% בתוספת מע"מ מסכום זה. כן הומלץ כי הגמול ישולם במלואו תוך 21 יום לאחר אישור הסכם הפשרה.
תקדימיות: עופר צ'יפר את הבכירים מכיסו - אך החברה היא זו שתקבל חזרה את הכסף
אחד הדברים התקדימיים והמעניינים העולים מהסדר הפשרה הוא הסיטואציה המוזרה שהוא יוצר: מי ששילם בפועל את הבונוסים לנושאי המשרה הבכירים, לא מקבל את הכסף בחזרה לידיו. במקרה הזה, עופר הכניס יד עמוק עמוק לכיסו הפרטי - לא לקופת החברה - כדי לצ'פר את בכירי החברה ולתמרץ אותם. אבל מי מקבל את הכסף מהם בחזרה? החברה. בכך, מצטרף עופר למפסידים הגדולים ביותר בפרשת הבונוסים. הוא הוציא מעל 50 מיליון שקל מכיסו, ולא יקבל שקל בחזרה. המרוויחה הגדולה, כך נראה, זו בעלת מניות מיעוט "קטנה" שזוכה בנתח שמן מהסכום המוחזר לחברה (3.25%), כ-1.4 מיליון שקל, ועורכי דינה שגורפים כ-6 מיליון שקל נוספים.
המהלכים שהובילו להשגת הסכם הפשרה: עופר ויתר על השבת הכסף לכיסו בתמורה לחסינות מתביעות
במסגרת הדיון באישור הסדר הפשרה בין החברה לישראל, בעל השליטה בה, עידן עופר, ונושאי משרה בכירים בה לבין התובעת הנגזרת, המחזיקה מניות מיעוט בחברה, ביקשה שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן, את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם יש לאשר את ההסדר.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא התנגד לאישורו של הסדר הפשרה, ואולם העיר כי בעל השליטה עופר זוכה להגנה מפני תביעות נגדו במסגרת ההסדר - הגנה, אשר לעמדת היועמ"ש, הוא אינו זכאי לה.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה צוין כי הבקשה לניהול התביעה הנגזרת הוגשה גם נגד בעלי השליטה, ובעלי השליטה זכו, במסגרת הסדר הפשרה, להגנה בדמות "השתק עילה" (כלומר - לא ניתן לתבוע אותם בגין אותן עובדות וטענות שוב). זאת, לדברי היועץ למרות שבעלי השליטה אינם תורמים דבר לפשרה. לגישת היועמ"ש, נכון משום כך לראות בהסכם הפשרה ביחס אליהם כ"הסתלקות" של התובעת על כל המשמעויות שהדבר מעלה.
הצדדים - הן התובעת והן נושאי המשרה ובעלי השליטה - התנגדו לעמדת היועמ"ש; והשופטת רונן קיבלה את עמדתם. רונן קבעה כי "בעלי השליטה אכן אינם תורמים סכום כסף להסכם הפשרה, אולם במסגרת ההסכם הם מוותרים על טענתם שלפיה גם בהנחה שהיה מקום להורות על השבה של סכומי המענקים, ההשבה צריכה להיות לידיהם - כמי ששילמו את המענקים, ולא לידיה של החברה. לוויתור זה (של הבעלים על החזרת הכספים ישירות אליהם - א' ל"ו) יש משמעות לא מבוטלת".
עוד הוסיפה השופטת כי "מעבר לכך, משעה שסכום המענקים ברובו יושב לחברה על-ידי נושאי המשרה, העובדה שבעלי השליטה אינם משלמים לחברה בקשר עם הסכם הפשרה, היא בעלת משמעות מוגבלת בלבד. ממילא חובתם של בעלי השליטה הייתה חובה משנית לזו של נושאי המשרה, שהם אלה שקיבלו את המענקים, בעוד שבעלי השליטה היו כאמור מי ששילמו אותם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
