אורבוטק לא לבד: חברות השבבים "האפורות" הפכו ללהיט

חברות שפועלות בשוק ייצור השבבים ובתחום האלקטרוניקה בכלל נחשבות לחברות אפורות - הן לא מפתחות טכנולוגיה לרכב אוטונומי, לא עוסקות בכלכלה שיתופית, ואפילו לא מונעות מתקפות סייבר. הן עושות את אחד הדברים הכי משעממים בתעשיית הטכנולוגיה, אך מתמודדות עם אתגר רציני: ליצור שבבים מתוחכמים, קטנים ומדויקים יותר. ככל שעובר הזמן, זה נהיה יותר קשה, והן משקיעות סכומים כסף גדולים במחקר ופיתוח כדי להצליח בזאת.

בעוד שהרבה יותר כיף לשמוע על הדברים המלהיבים והמרגשים בתעשיית ההייטק, בשנים האחרונות קיימת עדנה מחודשת דווקא לחברות השבבים, דבר שבא לידי ביטוי בשיעורי הצמיחה של החברות ובביצועי המניות שלהן. כך, מניית החברה האמריקאית אפלייד מטריאלס זינקה בשנתיים האחרונות ב-190%, אורבוטק עלתה ב-150%, וטאואר זינקה ב-150%.

יש לא מעט חברות בתחום השבבים, כי זהו תחום מגוון ומורכב. החברות נבדלות כמובן אחת מהשנייה בהיקף הפתרונות שלהן, באיכותם ובמיקומן בשרשרת הייצור. החזרה שלהן למרכז הבמה נובעת מהתפקיד המשמעותי שלהן ביכולת לקדם חדשנות טכנולוגית. סמארטפונים, למשל, הופכים להיות יותר ויותר מתקדמים, דבר שמצריך הקטנת השבבים, מבלי לפגוע בדיוק שלהם.

העולם גם הפך להיות מגוון יותר - פעם היתה תלות במחשבים האישיים, והיום בנוסף לסמארטפונים, יש שבבים בכמות הולכת וגדלה של מכשירים, וככל שמגמת האינטרנט של הדברים תתפתח ותתרחב גם למערכת הבריאות, מערכת התחבורה והמרחב הציבורי כולו - כך יהיה צורך ביותר שבבים, והחברות נערכות לכך. זאת, לצד צורך בשבבים חכמים מתוחכמים שיהיו מסוגלים להתמודד עם כמות המידע הרב ולעבד אותו במהירות, דוחף מחדש את התעשייה כולה.

העובדה כי ייצור השבבים הופך מסובך יותר מחבר גם חברות כמו אורבוטק ליצרניות המכשירים, למשל אפל וסמסונג, כדי לייצר מכשירים מתקדמים יותר. כאן גם נכנסת החשיבות להיות מובילת שוק, שגם תוכל לגבות סכומי כסף גדולים יותר. קונסולידציה בתוך השוק מחזקת את מעמד החברות בקרב היצרניות.

תהליך נוסף שדוחף את תעשיית השבבים הוא התפתחות התעשייה הסינית, שם הממשל מעודד ייצור שבבים מקומי, דבר שמוביל להשקעות גדולות ולביקושים מצד חברות שפועלות בתחום.