יורוקום: חברה במשבר מחפשת רוכש

1. למה רק הנדלר משלמת את המחיר?

ההודעה של בזק אתמול כי סטלה הנדלר תפרוש מתפקידה כמנכ"לית החברה בתחילת יולי, לא ממש הפתיעה איש ובוודאי שלא את קוראי "גלובס" לאחר שכתבנו זאת כבר לפני חודש. בסופו של דבר, למרות שחזקת החפות עומדת להנדלר ולמרות שלא הוגש נגדה עדיין כתב אישום - אם כי עומדת המלצה על כתב אישום כזה ע"י רשות ני"ע - בית המשפט הציבורי (ולמרבה הצער יש כזה, במקביל ל"רגיל") עשה את שלו.

"לאור החקירות ובנסיבות שנוצרו", כתבה הנדלר, "החלטתי לפרוש מתפקידי" - ואפשר להניח שגם הדירקטוריון בראשותו של דוד גרנות הוביל אותה להחלטתה לאור העננה הציבורית מעל החקירה. גרנות, עושה הרושם, היו"ר הזמני, או אולי זמני שיהפוך לקבוע, או לפחות בינתיים הופך לקבוע - מעוניין לפתוח דף חלק ביחסים של בזק עם הרגולציה ועם המשקיעים, ולכן כל מי שמעורבים בחקירה משלמים את המחיר.

משלמים? בינתיים זו רק הנדלר וניתן לתמוה כיצד שאר הדירקטורים המעורבים עדיין בתפקידם, וחמור מכך - מנכ"ל yes, רון אילון, וסמנכ"ל הכספים, מיקי ניימן, שחמקו מאור הזרקורים בתיק 4000 אבל ההמלצה של רשות ני"ע נגדם היא החמורה ביותר: "בישול" (שם יפה למניפולציה ולמשחקים מלאכותיים במספרים) בדוחות yes כדי שאלוביץ יקבל 170 מיליון שקל בעסקת בזק-yes. אלו ההאשמות הכי כבדות עד עתה בתיק בזק, הרבה יותר כבדות מאלו המיוחסות להנדלר, ויהיה מעניין האם ה"דף החלק" לכאורה שרוצה גרנות לפתוח ימשיך לכלול את השניים ואת שאר הדירקטורים המעורבים בחקירה.

2. למה לא רוצים את בזק?

בכל מקרה, זהות שדרת הניהול של בזק היא לא הדבר הכי חשוב שעומד על הפרק, אם כי עתיד השליטה של בזק. בסופו של דבר, אחרי פרישת נתי סיידוף נוצר מצב די מוזר. גרעין שליטה של כ-26% מונח על המדף ואיש לא רוצה בו כי הוא בא עם מרכיבים אחרים. איש לא רוצה בו גם משום שהדירקטוריון בראשות גרנות החל לשנות את פניו, בצעדים שנראים כמו סנדול בעל השליטה העתידי. וחשוב מכול: נראה שאיש לא רוצה בו משום שכל השחקנים מבינים שהשקעה בשוק התקשורת לא אמורה להניב תשואה כזו נפלאה, אז חבל על הכסף, הזמן והאנרגיות.

זהו מצב קלאסי של שלטון מנהלים-דירקטוריון, בהבדל אחד: הוא זמני, או אמור להיות זמני, עד שגרעין השליטה בבזק יימכר לכל המרבה במחיר. הבעיה היא שזה לא זבנג וגמרנו, זה עלול להימשך זמן רב, כך ששלטון מנהלים-דיקטוריון בבזק ייארך הרבה יותר מכפי הרצוי, על יתרונותיו וחסרונותיו.

3. בדרך לפירוק של קבוצת יורוקום?

היום ייערך בבית המשפט המחוזי בת"א עוד דיון בתיק של יורוקום. זה היה אמור להיות דיון אופטימי עם סוג של 'הפי אנד' לפרשה המורכבת. הסדר החוב שגובש עם סיידוף היה אמור לקבל את אישור ביהמ"ש, והבנקים יכלו לשים את המקרה מאחוריהם אחרי מחיקה של כמה מאות מיליוני שקלים.

אלא שבשבוע שעבר, כאמור, הקלפים נטרפו וסיידוף הודיע שהוא נסוג מהעסקה על רקע המאבקים בדירקטוריון בזק שלא מאפשרים לו לשלוט בחברה כראוי. מאז חלף שבוע וחצי, ונכון לכתיבת שורות אלה אין משקיע רלוונטי כרגע שמוכן להיכנס בנעליו. במקום זאת, הדיון צפוי לעסוק מחר בסוגיית 50 מיליון השקלים שסיידוף הפקיד כדמי רצינות ושאותם הוא מבקש לקבל בחזרה, בעוד שהבנקים דורשים לחלט את הסכום לאור הנזק שנגרם להם מנסיגתו מהעסקה.

מילה אחת תרחף בוודאות מעל הדיון מחר והיא אותה אופציה שהעלינו פה רק לפני זמן קצר ("לפרק את יורוקום ולמכור אותה בחתיכות", "גלובס", 12.3.2017): "פירוק". בבנקים מעריכים שאופציית הפירוק הולכת והופכת ריאלית יותר ושהסיכוי שיגיע משקיע שיהיה מוכן לרכוש את יורוקום בשלמותה הולך ודועך. גם מכיוונו של אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי שכבר הגיש הצעה מחייבת לפני מספר שבועות ונסוג, לא נשמעה בת קול.

יחד עם זאת, צריך להדגיש: לא צפויה הודעה על פירוק. לבנקים נותרו עדיין 5 שבועות עד לדיון המכריע בנושא - בקשת הקונסורציום ביורוקום נדל"ן לקבל לידיו את הביטחונות הנמצאים בקבוצת יורוקום ובראשם מניות חלל. זהו גם למעשה החיסרון המרכזי בהליכה למסלול של פירוק - הבעיה המרכזית היא החברה-האחות יורוקום נדל"ן ונושיה. תזכורת: ליורוקום נדל"ן יש חוב של כ-250 מיליון שקל לקונסורציום בראשות מזרחי טפחות. לקונסורציום זה יש ביטחונות נאים בדמות החזקות בפרויקט "מידטאון" בת"א ומניות חלל הנמצאות תחת יורוקום תקשורת. בתרחיש של פירוק, הקונסורציום מקבל לידיו את הביטחונות ומותיר את נושי יורוקום תקשורת ללא נכס מרכזי. לעומת זאת, היתרון המרכזי בפירוק של יורוקום הוא משיכת מספר רב יותר של משקיעים פוטנציאליים שנרתעו מלגשת לעסקה בגלל שהיא כללה את כל התוספות (חברות בקבוצת יורוקום), לבד מבזק. ייתכן שיגיעו קרנות זרות שנרתעו מרכישת קבוצת החזקות במלואה, וייתכן שאלשטיין יחזור להתמודד רק על השליטה בבזק. הדבר נכון גם לחברת חלל שיכולה לרכז עניין אצל משקיעים נוספים.

חיסרון נוסף בפירוק הוא משך הזמן והאנרגיה במכירת כל חברה בנפרד. מה גם שהמפרקים וכל מי שסביב יגרפו, כרגיל, לא מעט כסף. בנוגע לזמן: אפשר לנהל תהליך יעיל מאוד של מכירת חברות במכרז תוך זמנים קצובים - זה לא אמור להתארך יתר על המידה. יש לזכור גם כי סיידוף התחייב לפרוע לבנקים חובות במשך 7 שנים, פירוק יורוקום ייגמר לבטח הרבה לפני כן.

4. המרוויח העיקרי: היו"ר הזמני גרנות

בכל מקרה, גם אם הכיוון הוא של פירוק, זה ייקח 5 שבועות עד להחלטה. ואחר כך הפירוק ייארך כמה חודשים ארוכים עד למציאת בעל שליטה חדש בבזק, אם בכלל. אין ספק, יש מרוויח אחד מכל הסיפור הזה: דוד גרנות, יו"ר דירקטוריון בזק, שנדמה שהולך והופך לאיש החזק בחברה בתקופת הביניים הדי ארוכה הזו.

5. הדוחות ישפכו אור על מצב הרגולציה

הדוחות השנתיים של בזק יפורסמו לקראת סוף השבוע הבא. אלו דוחות הרבה יותר מפורטים והם יאפשרו לנו מבט יותר עמוק לכל ההשלכות הרגולטוריות על החברה, ובראשן רפורמת השוק הסיטונאי - שיש לה רלוונטיות לתיק 4000. כפי שראינו במהלך הרבעונים האחרונים הרפורמה אכן פגעה בבזק, שחקה במעט את שיעורי הרווחיות שלה ובלמה את קצב הצמיחה שלה בתחום האינטרנט. מעבר להתייעלות שעוברת החברה כבר שנים (בין היתר, ירידה שקטה במספר העובדים בהיקף של מאות עובדים בשנה), הודעת הפרישה של הנדלר ציינה שבזק הצליחה לייצר הכנסות חדשות של מאות מיליוני שקלים בשנה מ"משירותים חדשניים שיצרו תחומי הכנסות נוספים". כזכור, החטיבה הנייחת של בזק הכוללת את האינטרנט - למעשה ביצת הזהב של החברה - מייצרת הכנסות של למעלה מ-4 מיליארד שקל, ואם מה שתואר בהודעת הפרידה נכון, מדובר בתוספת הכנסות שלא בפיקוח רגולטורי בהיקף משמעותי של מאות מיליוני שקלים בשנה.

אפשר להניח ולקוות שהדוחות ילמדו הרבה יותר על כך, ויותר חשוב ילמדו הרבה וישפכו אור על מצב הרגולציה והתחרות בשווקים של בזק - בעיקר על הרקע מה שהשתרש בציבור: שבזק קיבלה הטבות במיליארדים.