באוקטובר 2008 צללה מניית אורבוטק לשפל של יותר מ-15 שנה. המשבר הפיננסי העולמי החל אז לחלחל אל הכלכלה הריאלית, וחברות שחשופות להוצאות הצרכן סבלו מירידה בביקושים; גם אורבוטק הייתה אחת מהן, כחברה שמייצרת מערכות בדיקה לקווי ייצור עבור מכשירים אלקטרוניים.
באותו חודש אורבוטק השלימה את הרכישה הגדולה ביותר שלה עד אז, כששילמה 290 מיליון דולר עבור Photon Dynamics האמריקאית. הרכישה השלימה את היצע המערכות של אורבוטק בתחום המסכים השטוחים (FPD), אך גם רוקנה למעשה את קופתה בתקופה קשה בשווקים, והפכה את החברה למסוכנת יותר בעיני המשקיעים.
זה, יחד עם אזהרת רווח שפרסמה אורבוטק באמצע אותו אוקטובר, הובילו למחיקה של 61% משווי החברה באותו חודש אומלל, כשבשפל הגיעה המניה למחיר של 3.06 דולרים ששיקף לחברה מיבנה שווי צנוע של כ-140 מיליון דולר. בעקבות הקשיים אורבוטק פיטרה מאות עובדים, גם בישראל.
פחות מעשור אחרי, ואורבוטק נראית אחרת לגמרי. אתמול נודע על מכירת החברה ב-3.4 מיליארד דולר, אחרי שמנייתה עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-80% והתקרבה לרמות השיא של ימי בועת הטכנולוגיה של שנת 2000.
החזקות המוסדיים מישראל באורבוטק
הסיבות לעלייה מהשפל לשווי הנוכחי מוסברות בשילוב של מספר גורמים. הראשון אינו נוגע ישירות לפעילות החברה, והוא כמובן השיפור בכלכלה הגלובלית מאז שנת 2008. לצידו אפשר להוסיף את העלייה החדה בביקושים למכשירים אלקטרוניים שונים - בראש ובראשונה הסמארטפונים, שמלווים אותנו בכל צעד שאנו עושים.
גורם אחר לזינוק במניה הוא רכישת חברת SPTS בשנת 2014, אשר גיוונה את פעילותה של אורבוטק והפכה אותה לחברה בעלת שלוש חטיבות (מעגלים מודפסים, מסכים שטוחים וסמיקונדקטור). אם עד אז אורבוטק הייתה חשופה לתנודתיות בשווקים, הגיוון בעסקיה בעקבות הרכישה הקטין את סיכון הפגיעה מהמחזוריות, משום שאם שוק אחד חווה חולשה, יש עדיין שניים שעשויים לפצות על כך.
אורבוטק שילמה 370 מיליון דולר תמורת SPTS הבריטית, למרות הזיכרון העגום של רכישת פוטון דיינמיקס משנת 2008 - שנכסיה נמחקו בספרי אורבוטק כמעט מיד בשל פרוץ המשבר העולמי. ב-2016, שנתיים אחרי אותה רכישה, אורבוטק "עשתה סדר" במאזנה - מה שהפך בדיעבד לטריגר נוסף לעליות במניה. החברה השלימה גיוס הון של 101 מיליון דולר בנאסד"ק, ושריינה הלוואה בנקאית בסך 110 מיליון דולר, במטרה להחזיר את ההלוואה שקיבלה ברכישת SPTS, שנשאה ריבית משתנה של כ-5%.
כל הגורמים הללו הובילו לשיפור הן בתוצאות הפיננסיות של אורבוטק, הן במאזנה והן במחיר המניה. הצמיחה צפויה להימשך, ולאחרונה פרסמה החברה תחזית רב-שנתית ובה הציגה יעד הכנסות של 1.25 מיליארד דולר ורווח נקי של כ-275 מיליון דולר ב-2020. אורבוטק, אגב, ידועה כחברה שדורשת מהלקוחות מחירי פרימיום, ומקבלת אותם - בזכות הטכנולוגיה שהיא מציעה להם.
מי ומי בבעלי המניות המוכרים
בעל המניות הגדול באורבוטק הוא ד"ר קובי ריכטר, שמחזיק 5.4% ממניותיה. ריכטר הוא אחד המייסדים והמשקיעים הוותיקים באורבוטק, עוד מימיה הראשונים כשנקראה אורבוט (לפני שמוזגה עם אופטרוטק). ב-2009 הגדיל את החזקתו בחברה, כשרכש מניות ב-16 מיליון דולר לפי מחיר של 10 דולר למניה.
לאחר הרכישה, ריכטר המשיך להחזיק במניות ולא ביצע כל עסקה, גם כשהמניה דשדשה סביב 8-11 דולר במשך כשנתיים לאחר מכן. רק במאי 2017 הוא מכר חלק מהחזקתו תמורת כ-1.8 מיליון דולר, ולפי מחיר מניה של כ-36 דולר. ריכטר צפוי לקבל במכירה הקרובה כ-180 מיליון דולר. רעייתו יהודית ריכטר (השותפה עמו בחברת המכשור הרפואי מדינול) מחזיקה בכ-0.9% ממניות אורבוטק, ואחיו יוחאי מחזיק ב-2.1%.
בקרב הגופים המוסדיים, רק שניים הם בעלי עניין באורבוטק - אחד אמריקאי, ואחד מישראל. מדובר ב-Renaissance Technologies מניו יורק, שמחזיקה ב-5.2% מהון המניות בשווי של כ-174 מיליון דולר, ובכלל ביטוח שמחזיקה ב-5% בשווי של 167 מיליון דולר.
עם זאת, עוד גופים מוסדיים ישראליים מחזיקים בנתחים מהחברה. לפי נתוני אתר stocker.co.il, נכון לסוף הרבעון השלישי, באפיקי החיסכון לטווח ארוך, מנורה החזיקה במניות אורבוטק ששוויין בעסקה עומד על כ-87 מיליון דולר; הפניקס החזיקה במניות בשווי 64.6 מיליון דולר; ילין לפידות במניות בשווי 37.5 מיליון דולר; והראל ב-34.2 מיליון דולר.
גופים נוספים בעלי החזקות קטנות יותר באורבוטק הם מגדל, מיטב דש ואנליסט. עוד לפי נתוני stocker, בסוף 2017 החזיקו קרנות הנאמנות של ילין לפידות מניות אורבוטק בשווי 48.2 מיליון דולר (במחיר העסקה); אנליסט, מור ופסגות החזיקו בקרנות הנאמנות מניות בשווי של 19.6 מיליון דולר, 14.8 מיליון דולר ו-6.7 מיליון דולר, בהתאמה.
מי את KLA
מעסיקה 550 עובדים בישראל, מהם 50 דוקטורים KLA Tencor היא חברה גלובלית המעסיקה 6,000 עובדים ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של יותר מ-18.1 מיליארד דולר. שנת הכספים של החברה מסתיימת בחודש יוני, ובין 2015 ל-2017 היא הגדילה את הכנסותיה בכמעט 700 מיליון דולר, לקרוב ל-3.5 מיליארד דולר. עם רכישת אורבוטק, צפויה הכנסתה השנתית לגדול במיליארד דולר נוספים.
KLA מתמחה במוצרים למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, ומחזיקה 7 מפעלים - 2 בארה"ב והשאר בבלגיה, סין, גרמניה, סינגפור ומגדל העמק. יחד עם משרדיה פועלת החברה מ-12 אתרים בכל העולם, כולל בהודו, יפן וטייוואן. שני מרכזי המו"פ הגדולים של החברה הם בעמק הסיליקון ובישראל, ומרכז פיתוח קטן יותר ממוקם מצפון לפרנקפורט, גרמניה. "כשאנחנו מתארים את החברות הבינלאומיות בישראל, אנחנו אומרים ש-KLA היא חברה טובה, כלומר חברה שלמה - שיש לה גם את הטיפול בלקוחות, גם במוצרים, גם הייצור וגם המו"פ בישראל", אומר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון.
בישראל פעילה החברה כבר 31 שנה, כחלק מחזון של מייסדה קן לוי, ששמו הונצח בשם החברה. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, עד לפני כחצי שנה נשיא KLA בישראל, סיפר בראיון ל"גלובס" בתחילת השנה מה קרה כשהציע ללוי להעביר לכאן פעילות ייצור. "כשאמרתי לו שאוריד את עלויות הייצור ב-30% דווקא אם יעבור לישראל, אמרו לי 'מה שתית ומה עישנת?', אבל אני לא שותה ולא מעשן. היום החברה מעסיקה 550 עובדים בארץ, כולל 50 דוקטורים, וכל זה קורה במגדל העמק (30 מהעובדים פועלים מהמשרד בקריית גת, נ"י).
"התמקדנו בתחומי הייצור הסופי וההרכבה, שבהם הבנו שיש לנו ערך מוסף, גייסנו אליהם את המהנדסים הטובים ביותר והטמענו שיטות ניהול מתקדמות. גילינו גם שהרובוטים שרכשנו ביפן לא עומדים בדרישות שלנו, אז פיתחנו לבד רובוטים טובים, זולים, מהירים ונקיים יותר. הרובוטים הישראליים הוטמעו בסופו של דבר ב-KLA כולה".
אפלבום סיפר גם על האתגרים הייחודים לתחום הפעילות של החברה: "תעשיית השבבים מתחדשת לחלוטין כל שנתיים, בהתאם לדרישות שוק האלקטרוניקה לצרכן. לכן גם KLA צריכה להגיע כל שנתיים מחדש לחדשנות המבוססת על חזית המדע, ולייצר על בסיסה מוצר סופי במאסות גדולות".
לדברי נשיא החברה בישראל, אורי תדמור, "מחלקת המו"פ שלנו כאן מאוד גדולה, והיא מבצעת מחקר בכל תחומי האופטיקה, מכניקה, אלקטרוניקה, אלגוריתמיקה ותוכנה. לצד צוות הפיתוח הגדול יש לנו צוותי ייצור ותפעול גדולים. כל המכונות שאנחנו מתכננים כאן לתעשיית המוליכים למחצה מודדות בדיוקים של עשיריות ומאיות ננומטר. אנו מייצרים שלושה קווי מוצרים של KLA העולמית, שכולם מכונות מדידה: קו אחד למדידות ממדים בייצור צ'יפים, קו שני מודד עובי שכבות וקו שלישי מודד תזוזה בין שכבות. כל הטלפונים והלפטופים שאנחנו משתמשים בהם עברו בדיקות במכונות שמיוצרות כאן בישראל".
לדברי תדמור, שוק השבבים העולמי עובר קונסולידציה מתמשכת, שהביאה את מספר השחקנים הגלובלי לכ-10. "זה נובע מכך שההשקעות הנדרשות הן מאוד גדולות. TSMC שמייצרת צ'יפים מתקדמים לכל מי שרוצה לייצר, הודיעה על קו חדש למעבדי 5 ננומטר בעלות הקמה של 20 מיליארד דולר. כשהמספרים כל כך גבוהים, התחרות מאוד קשה, וכל תקלה קטנה גורמת הפסדים כבדים. כדי להיות בחזית הטכנולוגיה צריך להשקיע סכומי כסף מאוד גדולים. אם אתה מסתכל על מוצר תזוזת השכבות שאנחנו מתכננים ומייצרים כאן, לפני 20 שנה היו 25 מתחרים, היום נשארו שניים".
KLA Tencor
מייסד: קן לוי
פעילות: מערכות מדידה ובקרה לייצור שבבים
מטה החברה: Milpitas, עמק הסיליקון קליפורניה
מספר עובדים: 6,000, ב-12 מרכזים, בתשע מדינות
מכירות ב-2017: 3.5 מיליארד דולר
שווי שוק: 18 מיליארד דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
