תחרות בענף הכשרות תהפוך את ישראל ליותר כשרה

ארגון רבני צהר נועד להנגשת שירותי הדת לכלל החברה. כניסת הארגון לשוק הכשרות, וההקמה של מערך כשרות מתחרה לרבנות הן צעד דרמטי למשק. בצהר מסבירים, שהם לא באים להחליף את הרבנות, אלא לאתגר אותה. אבל בפועל הם מתחרים בגוף שאיננו אהוד בקרב חלקים גדולים מהציבור הדתי על סוגיו וגווניו. תחרות כזו עלולה לרסק את מערך הכשרות של הרבנות הראשית. בשטח, בכירי הרבנים של הציונות הדתית ובכלל, יצאו נגד המהלך. לרבים וטובים זה הספיק כדי לפסוק נגד אכילה במקומות שבהם תוצג תעודה מטעם צהר. אך הדעות עדיין חלוקות. לטענת אנשי צהר, הרבנות הראשית לא צריכה להשגיח על הכשרות בעצמה, אלא להיות הרגולטור שמפקח על משגיחי הכשרות.

כדי להמחיש את הטענה, ולהבדיל, תארו לעצמכם עולם שבו אין חברות לניהול השקעות ואין יועצי השקעות בבנקים. רשות ניירות-ערך היא זו שמנהלת את ההשקעות של הציבור. רוצים שכספכם יושקע בבורסה? לכו לרשות ניירות-ערך, שתמנה מנהל השקעות מטעמה לכספכם. לא מרוצים ממנו? זה מה יש. האלטרנטיבה שלכם במקרה הזה היא לנהל את הכסף לבדכם. נשמע לא הגיוני, נכון?

אז בדיוק על בסיס אותו היגיון, הרבנות הראשית לא אמורה להשגיח על הכשרות בעצמה, אלא לקבוע קריטריונים לגבי היכולות, התעודות והרישיונות הנדרשים ממי שמעוניין לעסוק בהשגחה על הכשרות, וכן לפקח על המערך כולו. חשוב להדגיש, שההלכה שונה בפנים רבים מניהול השקעות, שבו אפשר להתפשר, לקבל ביצועים טובים יותר או פחות. בהלכה אין פשרות וזה בדיוק יהיה תפקידה של הרבנות כרגולטור - לוודא שתיווצר תחרות בריאה בין הארגונים המשגיחים, שתהיה תחרות במחיר ובשירות, ועם זאת, שלא תיפגע כהוא זה השקיפות, ההגינות והמקצועיות.

כנראה, זה הפתרון הרצוי. אך מהי הדרך הטובה והנכונה להגיע אליו? הצעד של רבני צהר יכול לעודד גופים נוספים ליצור תחרות, אך ללא פיקוח. חלק מהגופים יהיו ראויים אולי, וחלקם לא. התוצאה תהיה תעודות שונות ומשונות, אוכל לא כשר במסווה של כשרות לגיטימית, וסועדים מבולבלים ואובדי עצות, ובעיקר טועים, מוטעים ומטעים.

צריך להודות, שהרבנות הראשית אחראית לא מעט לחוסר האהדה כלפיה, גם בנושא הכשרות וגם בנושאים אחרים. גם דוח מבקר המדינה, שמצא ליקויים חמורים וקשים במערך הכשרות, תרם לחוסר האמון כלפי הרבנות. עם זאת, הצעד של רבני צהר מהווה בריחה מהתמודדות. צעד אמיץ ונכון יותר, הוא התמודדות בתוך הרבנות על השינויים הרצויים.

את ההתמודדות במסגרת הרבנות, רבני צהר לא יכולים לעשות לבדם. הם צריכים עזרה פוליטית, וזהו תפקידה של מפלגת "הבית היהודי", שמייצגת את ערכי הציונות הדתית - להיכנס לעובי הקורה ולסייע במאבק למען כשרות טובה ויעילה יותר. ביטוי עתיק אומר, כי "הרוצה בשלום ייכון למלחמה" (מיוחס לסופר הרומאי, בן המאה הרביעית או החמישית, וגטיוס), ובמובן הזה ייתכן שהצעד הלא נכון של רבני צהר יוביל בסופו של דבר לדרך הנכונה.

זה הזמן לכנס את כל המעורבים בדבר, ולוודא שלמדינת ישראל יהיה רגולטור אחד - הרבנות הראשית - שאחראי על מערך הכשרות בישראל; ושספקים טובים וראויים יוכלו להתחרות ביניהם על המחיר והשירות, בלי שהמקצועיות תיפגע. כשזה יקרה, המדינה תהיה כשרה יותר, מאוחדת יותר ויהודית יותר.

הכותב הוא איש שוק ההון, מנכ"ל קרן ההשקעות קרנות אביב ופעיל חברתי