מאז שהצטרפה יצרנית המל"טים אירונאוטיקס למסחר בבורסה בתל אביב לפני פחות משנה, עברו עליה טלטלות רבות - החל באכזבת המשקיעים מתוצאותיה ומהתשואות שסיפקה מנייתה (ירידה של 40% מההנפקה ביוני), ועד לחשדות וחקירות הקשורות לדרכי התנהלותה מול לקוח במדינה זרה.
למרות כל אלה, דוחותיה הכספיים לסיכום שנת פעילותה הראשונה כחברה ציבורית, שבהם היא מציגה שחיקה ניכרת ברווחיה, חושפים תגמולים מפנקים במיוחד לראשי אירונאוטיקס, שצירפו אותם לצמרת שיאני השכר בקרב מנהלי החברות הבורסאיות.
בראש המשתכרים באירונאטיקס בשנה החולפת עומד המנכ"ל, עמוס מתן, שעלות העסקתו הגיעה ליותר מ-11 מיליון שקל (3.3 מיליון דולר) ומיקמה אותו צעד קטן מאחורי עשיריית שיאני השכר. בסיכום שנתי נהנה מתן ממענק של 1.7 מיליון דולר, שכר של כ-480 אלף דולר ותגמול מנייתי של יותר מ-1 מיליון דולר.
מי שנמצא אחרי מתן בצמרת שיאני השכר של אירונאוטיקס הוא היו"ר, איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, שעלות העסקתו הגיעה לכ-5 מיליון שקל וכללה מענק של כ-720 אלף דולר, תגמול מנייתי של קרוב ל-600 אלף דולר ודמי ניהול של כ-200 אלף דולר. מתן ובן אליהו, נזכיר, היו שותפים גם להצעת המכר שנלוותה להנפקת החברה אשתקד ואשר העשירה כל אחד מהם בעוד כמה מיליוני שקלים.
שיאני השכר ל-2017
שם בולט נוסף באירונאוטיקס הוא סמנכ"ל הכספים, שאול גלעד, שעלות העסקתו הגיעה לכ-4.5 מיליון שקל (כ-1.3 מיליון דולר) - ובסך הכל שילמה אירונאוטיקס לחמשת בכיריה בשנה שעברה כ-24 מיליון שקל (קרוב ל-7 מיליון דולר).
דוחות חברת ההשקעות בנדל"ן אלוני חץ הוסיפו לעשירייה הראשונה מבין שיאני השכר של 2017 את אוליבר קאר, מי שמנהל לאלוני חץ ולשותפתה ג'י.פי מורגן את פעילות חברת Carr Properties בוושינגטון שבארה"ב. עלות העסקתו הסתכמה ב-12 מיליון שקל - מתוכם כ-8 מיליון שקל תגמול מנייתי, והיתר דמי ניהול (1.7 מיליון שקל) ומענק (2 מיליון ש').
נתן חץ, המחזיק בשליטה באלוני חץ יחד עם משפחת ורטהיים ומכהן בחברה כמנכ"ל, הסתפק בקצת יותר מ-5 מיליון שקל כדי להתברג בין 40 שיאני השכר בחברות הבורסאיות. שכרו כלל בעיקר דמי ניהול (3 מיליון שקל) ומענקים (2 מיליון שקל). סכום דומה קיבל גם המנכ"ל הקודם של קבוצת עזריאלי, יובל ברונשטיין - רובו (כ-4 מיליון שקל) דמי ניהול; ואילו בעלת השליטה ויו"רית עזריאלי, דנה עזריאלי, קיבלה 4.5 מיליון שקל בשנה שעברה.
19 מיליון שקל לאחים שפירא
בעלי שליטה נוספים עם עלות שכר בולטת הם ארבעת האחים שפירא, שעבור ניהול חברת שפיר הנדסה שבשליטתם וניהול פעילויותיה השונות קיבלו יחד כ-19 מיליון שקל - כל אחד מהם עם בין 4.6 ל-4.8 מיליון שקל בשכר ומענקים.
אסי טוכמאייר, בעל השליטה בחברת הנדל"ן ישראל קנדה, קיבל ממנה 4.8 מיליון שקל עבור שירותי הניהול שהוא מספק לה; ושותפו לשליטה, ברק רוזן, הסתפק ב-3.5 מיליון שקל, לאחר שחדל לכהן כמנכ"ל החברה ביולי 2016 בעקבות הליך אכיפה מינהלי וחזר לעמוד בראשה באפריל 2017.
שני מנהלים חדשים שהתברגו לטבלת שיאני השכר, הגיעו מחברות הבדים הלא-ארוגים - בראשם דיוויד מלדרם, מנכ"ל אבגול, שקיבל 4.7 מיליון שקל (1.35 מיליון דולר) בשנה שעברה, בעיקר בשכר ותגמול מנייתי. גדעון קרסני, מנכ"ל ספאנטק, שפרש לגמלאות וחזר לתפקיד ביוני האחרון, קיבל אשתקד 3.6 מיליון שקל - 2.25 מיליון שקל מהסכום כמענק פרישה, שעליה הודיע בתחילת 2016.
שיאן השכר בחברת הנדל"ן המניב ביג היה סטנלי מקלרוי, המנהל את פעילותה בארה"ב, עם תגמולים בהיקף של 4.5 מיליון שקל. מנכ"ל ביג, איתן בר זאב, הסתפק ב-3.9 מיליון שקל, ובעל השליטה בביג, יהודה נפתלי, קיבל כ-2 מיליון שקל בתפקידו כיו"ר החברה.
רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, קיבל בשנה שעברה 1.2 מיליון שקל עבור תפקידו כיו"ר חברת התעשייה כפרית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.