בחודש יולי 2017 אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תוכנית מתחם "כיתן" בדימונה, שמבקשת להפוך את שרידי המפעל של תשלובת כיתן, שהייתה פעם המעסיק העיקרי של תושבי העיר וסוג של אייקון מקומי, ממבנה נטוש בשטח של עשרות אלפי מטרים רבועים למתחם מגורים משולב בתעסוקה, מוסדות ציבור וחינוך. שימור ושימוש מחדש של מבני תעשייה, ובסדר גודל כזה, אינם דבר מובן מאליו, בארץ ובמקומות אחרים. ראשי העיר דימונה וחברת כלל, שהתגלגלה ועברה לידיו של המיליארדר היהודי האמריקאי לן בלווטניק, מאמינים שיש כאן הזדמנות לייצר "דימונה אחרת".
70 שנות עצמאות ונדל"ן
העיר דימונה נוסדה בשנת 1955 כמקום מגורים לעובדי מפעל האשלג בים המלח, ובנוסף הוקמה בה מעברה גדולה. התפתחות העיר הואצה עם הקמתם של שני מפעלי טקסטיל גדולים, הגדול שבהם היה כיתן. אבן-הפינה למפעל הונחה בשנת 1958 והייצור התחיל בשנת 1962. בשנות ה-70 עברה כיתן לבעלות קונצרן כלל, שנמכר לנוחי דנקנר, ובשנת 2012 ללן בלווטניק. כמו בכל תעשיית הטקסטיל בארץ, החלה נסיגה בשל חוסר האפשרות להתחרות בתעשייה זולה בארצות אחרות והמפעל נסגר סופית ב-2012.
החריצים היו המיזוג
מבני המפעל תוכננו על שטח של כ-580 דונם על ידי חברת גרצי (Gherzi) מציריך, תוך שילוב של יועצים מקומיים. מבני המפעל כוללים חללי ייצור ואפסון גדולים במיוחד, כמה מבנים חיצוניים הקשורים לייצור ולאחסון, מתקנים טכניים חיצוניים (למשל גנרטור ומיכלי חומרים שאין להחזיק בתוך המבנים). עוד קיימים שני מבנים שמנותקים מהמבנה הראשי ומהליכי הייצור: בניין כניסה ארוך, שצמוד לקצהו השער המקורי, ובניין מנהלה שבו היו גם המטבח וחדר האוכל. מרבית בנייני המפעל הם בני קומה אחת גבוהה.
אדריכל השימור דרור סולר, שערך את תיק התיעוד למבנה, מאמין בחשיבות שימורו: "זו עיר שיש לה בניין. כיתן היה 'זכות קיומו' של היישוב. דימונה לא הייתה דימונה אם המפעל לא היה קיים שם. זה היה המעסיק המרכזי של תושבי היישוב".
אבל למה לשמר את המבנה?
"יש לו חשיבות היסטורית וגם אדריכלות שלפחות בארץ הייתה יוצאת דופן לזמנה. המבנה, שתוכנן בחו"ל, עוצב ברמה גבוהה. למשל, מערכת הקונסטורציה היא גם מערכת המיזוג - המבנה קורר על-ידי אוויר שהועבר בחריצים שהיו בתוך הקורות בגג".
את הפרויקט החדש, המכונה מתחם צמרות, תכנן האדריכל הבאר שבעי רם מרש: "המשימה שקיבלתי היא לתכנן שכונה בשטח של 600 דונם בקרקע החכורה על ידי כלל תעשיות. בפרויקטים בסדר גודל כזה אני מחפש עוגנים. כיוון שיש היצע מגורים גדול מאוד בנגב, חשבתי שצריך למתג את השכונה ולקחת את המושג של האופנה. לקחת את החיסרון ולהפוך אותו ליתרון. קראתי לזה רובע האופנה של ישראל.
"זה מבנה של 50 אלף מ"ר גג שטוח ורציף, שזה המבנה הכי גדול במדינה, אתה יכול לשחק כדורגל למעלה. נשמע לי הזוי להרוס את כולו, אבל גם לשמר אותו בשלמות לא היה הגיוני. יחד עם היועצים הכלכליים שלנו, ובשיתוף עם לשכת התכנון המחוזית, הגענו להחלטה לשמר שליש לטובת היזם, שליש לטובת מבני ציבור, ושליש להרוס.
"המבנה הזה תוכנן בשנות ה-50, במקביל לכור האטומי. זה מבנה קלאסי מתקופת הברוטאליזם. יש שם הרבה ציטטות שמזכירות את לה קורבוזיה. יש הרבה איכויות, גם בחוץ וגם בפנים. אנחנו חשבנו שיש לזה יתרון ולכן ביקשנו לשמר את החלקים של המבנה שניתן לראות מרחוב הרצל, הרחוב הראשי של דימונה, אלה שיש להם איכויות יותר מובהקות".
מפעל כיתן הישן / צילום: לעמ
"זו ההיסטוריה שלנו"
בני ביטון, ראש עיריית דימונה, מלא אופטימיות: "קרה מה שקרה, והטקסטיל במדינת ישראל נעלם. כלל תעשיות תכננו כאן פרויקט מדהים, ולדעתי זה יהיה המנהטן של דימונה. מדובר במתחם של 1,600 יחידות דיור ומבנה מסחרי של 20 אלף מ"ר. זה ישנה את פני העיר".
למה צריך לשמור על המבנה? זה מבנה תעשייתי ובסופו של דבר הוא תזכורת לתקופה שרבים גם בדימונה רוצים לשכוח.
"זאת שאלה טובה מאוד. אני, יליד דימונה ונשוי לפולניה דור שני, הזדעזעתי מאד מהסרט 'סאלח, פה זה ארץ ישראל'. אבל, צריך לראות את חצי הכוס המלאה. אני יו"ר פורום ראשי ערי הפיתוח. יש היום תנופה מאד גדולה. למרות שאני ליכודניק וזה משהו שמסמל את מפא"י, זה בכל זאת משהו שמסמל את הקליטה הגדולה. זה היה המפעל הגדול של דימונה. זה משהו מההיסטוריה שלנו, אנחנו גדלנו על זה. וחוץ מזה שבוועדה המחוזית אמרו לנו שאסור לנו להרוס אותו.
"אני אומר שאסור לשכוח את העבר וצריך להסתכל על העתיד, ודימונה בתנופת נדל"ן. שכונת הר נוף שלנו היא בברלי הילס. אין שם בית אחד שאין בו בריכת שחייה. לגבי שכונת צמרות: אנחנו במו"מ עם חיל האוויר, אנחנו רוצים שתהיה שם שכונה של טייסים. ברור שיגורו שם גם משפרי דיור. זאת אחת השכונות היפות בפאתי דימונה, 300 מטר משם תחנת הרכבת, והאטרקציה הנוספת, במרחק של 600 מטר, תהיה הדיסנילנד היהודי של דימונה. אם זה אכן יקרום עור וגידים, לא יהיו דירות בדימונה".
התוכנית החדשה / הדמיה: רם מרש אדריכלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.