הבנקים מתחילים לשים ברקס על האשראי הצרכני

שנת 2017 הולכת ומסתמנת כשנה האחרונה שבה חל גידול משמעותי באשראי הצרכני על ידי הבנקים. היקף הצמיחה הממוצע אשתקד עמד על כ-3% וחלק מהבנקים אף היו אגרסיביים והגדילו את התיק ב-6%-10%. אלא ש-2018 עומדת להיות שונה לגמרי, בין שבעקבות מסרים מבנק ישראל ובין שבעקבות החלטות פנימיות של הבנקים.

מי שמוביל את מגמת הבלימה באשראי הצרכני הוא בנק לאומי, שכבר ב-2017 עצר את הצמיחה בו והתייחס לכך מפורשות בדוחותיו השנתיים: "לאור התמשכות המגמות במשק הישראלי ברמת הצריכה הפרטית ובעקבותיה ברמת המינוף של משקי הבית, כפי שמשתקף בין היתר גם בגידול בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים בלאומי, החליטה הנהלת הבנק והדירקטוריון שלא להגדיל את תיאבון הסיכון בסגמנט זה". הבנק גם הדגיש שהוא הגביר את הפיקוח על האשראי הצרכני: "לאור העלייה שחלה בשנים האחרונות ברמת המינוף של משקי הבית בישראל, לנוכח הצפי כי מגמה זו צפויה להימשך, ובנוסף להקפדה על תהליכי החיתום, הורחב והוגבר גם הניטור השוטף אחר האשראי הפרטי".

במזרחי טפחות התייחסו בדוחות לקשיים בתחום הגבייה בעקבות השינויים בחקיקה וכתבו: "הגידול בשיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי נובע בין השאר גם מהשפעות חקיקה המצמצמות את היקף החזרי החוב מלקוחות פרטיים שנקלעו לקשיים".

הדוחות השנתיים של הבנקים מאפשרים הצצה עמוקה יותר למאפיינים של האשראי הצרכני. מנתוני לאומי עולה כי הבנק צמצם משמעותית את האשראי שניתן ללקוחות שזו פעילותם היחידה, כלומר כאלה שמנהלים חשבון בבנק אחר ורק לקחו הלוואה מלאומי. אשראי זה נחשב לבעל רמת סיכון גבוהה יחסית, שכן לרוב אין לבנק מידע על הלווה כמו שיש לו על לקוחותיו, וגם אין לו ביטחונות בדמות שכר הנכנס לחשבון הבנק או נכסים נוספים של הלקוח. אשראי זה נחתך אשתקד בלאומי בקרוב ל-25% לפחות מ-2 מיליארד שקל.

מנתוני הבנק עולה עוד כי הוא גם קיצר את מח"מ ההלוואות: חלקן של ההלוואות לתקופה של יותר מ-7 שנים וההלוואות ללא תקופת פירעון ירד מ-12.5% מהתיק ב-2016 ל-11.4%. לאומי גם הפחית את החשיפה להלוואות גדולות: חלקן של ההלוואות בסכום גבוה מ-300 אלף שקל ירד מ-9.2% מהתיק ב-2016 ל-8.2% אשתקד. בנוסף, הבנק צמצם ב-13% את ההלוואות לרכב אשתקד ל-2.26 מיליארד שקל.

לאומי אינו היחיד שמצמצם את החשיפה לסיכון. בנק הפועלים יפרסם מחר את דוחותיו השנתיים, כך שאין עדיין נתוני עומק לגבי תיק האשראי הצרכני שלו), אבל גם מזרחי טפחות שצומח בתחום, ואשתקד הגדיל את ההלוואות הצרכניות ביותר מ-6%, מצמצם קצת סיכון בהלוואות הגדולות: מספר הלווים של יותר מ-300 אלף שקל ירד ב-2017 בכ-3%, ל-3,712 לווים.

דיסקונט בלט בשנים האחרונות בצמיחה החדה באשראי הצרכני, ובגידול חד בהפרשות להפסדי אשראי בתחום זה, שעמדו על 550 מיליון שקל ב-2016-2017. גם הוא החל לצמצם סיכונים, וזה התבטא בהתמתנות הצמיחה ברבעון האחרון של 2017. הבנק אף מקצר מח"מ - חלקן של ההלוואות למשך יותר מ-5 שנים ירד ב-18% ל-2.6 מיליארד שקל.

אף שסך האשראי הצרכני של הבנק טיפס ב-10% אשתקד, האשראי ללקוחות ללא הכנסה קבועה בחשבון ירד מ-2.6 מיליארד שקל ל-2.1 מיליארד שקל. גם חלקם של הלווים שהם בעלי הכנסה נמוכה מ-10,000 שקל ירד קצת מ-10 מיליארד שקל ל-9.9 מיליארד שקל. הצמיחה של התיק מתמקדת בלקוחות החזקים יותר והנחשבים לבטוחים יותר עם הכנסות של יותר מעשרת אלפי שקלים. היקף האשראי ללקוחות אלה הגיע ל-16.8 מיליארד שקל ב-2017, לעומת 14.5 מיליארד שקל ב-2016.

ירידת מחירי האשראי בעקבות ועדת שטרום? תמשיכו לחלום

הרגולטורים ממשיכים בימים אלה לנסות ליישם את רפורמת שטרום - רפורמת הדגל של שר האוצר משה כחלון להגברת התחרות במערכת הבנקאית, ובמיוחד באשראי למשקי הבית. מלבד הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, כוללת הרפורמה הנחיות שמטרתן להכניס שחקנים נוספים לשוק האשראי הצרכני, הנשלט כיום על-ידי הבנקים.

האם הרפורמה אכן תביא לירידת מחירי האשראי? ממש לא בטוח. מה שכנראה ניתן לומר הוא שגופי אשראי חוץ-בנקאי ובראשם חברות כרטיסי האשראי המופרדות מהבנקים יילכו ויצמחו, והיצע האשראי בשוק יוסיף להתרחב. הבנקים, מצדם, צפויים להתמקד ולהילחם על הלקוחות הטובים והחזקים יותר ומי שעלולים לצאת נפסדים הם דווקא השכבות החלשות: להם ידחפו עוד ועוד אשראי, אבל בגלל הסיכון הגדול שלו (בין היתר, שוב, בגלל קלות ההליכים לפשיטת רגל), זה יהיה אשראי בריביות הרבה יותר גבוהות.

 הבנקים הפרישו 2