בנק הפועלים סיים את שנת 2017 עם 2.66 מיליארד שקל, בדומה לרווח של שנת 2016. זו השנה השנייה שבה הרווח מושפע לרעה מהפרשות בגין החקירה בארה"ב, שעמדו אשתקד על כ-700 מיליון שקל. בעקבות זאת עמדה התשואה על ההון על 7.5% בלבד, זאת בעוד הבנק מייצר בשנה סטנדרטית תשואה של 9-10%.
בנטרול ההפרשות בגין החקירה, הייתה יכולה להיות זו שנה חזקה לפועלים עם רווח של 3.3 מיליארד שקל. הבנק נהנה אשתקד מהפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי שעמדו על 323 מיליון שקל, והיוו 0.12% מהתיק. ההפרשות הנמוכות נרשמו על אף שבמגזר משקי הבית הן עמדו על 451 מיליון שקל. הפרשות אלו קוזזו בריקברי נאה במגזר העסקי שעמד על 824 מיליון שקל.
הכנסות המימון צמחו אשתקד בכ-6% ל-8.37 מיליארד שקל, ותיק האשראי צמח בכ-2.5% ל-279 מיליארד שקל.
את הרבעון הרביעי סיים פועלים עם רווח של 605 מיליון שקל, וגם רבעון זה הושפע מהפרשות שביצע בגין החקירה בארה"ב. עד כה הפריש הבנק בגין החקירה מעל למיליארד שקל, ולפי הערכות הקנס הסופי שיוטל על הבנק יהיה אף גבוה יותר. הבנק, שבשליטת שרי אריסון, חילק אשתקד דיבידנד בגובה של 1.06 מיליארד שקל.
באשר לשכר הבכירים, הרי שבעקבות חוק שכר הבכירים עמד שכרם של יו"ר הבנק עודד ערן והמנכ"ל אריק פינטו על 2.5 מיליון שקל. לעומת זאת החוק אינו חל על חברות-בנות, ולכן אורית לררי מנכ"לית פועלים שווייץ (שנמצא בתהליכי סגירה)י הרוויחה אשתקד שכר בעלות של 5.77 מיליון שקל; ומשה אלוש, המשנה שלה, קיבל שכר בעלות של 4.55 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.