מבט על גרף מניית חברת הלוויינים חלל תקשורת מלמד היטב כיצד הושפעה החברה משני האסונות שנחתו עליה בנובמבר 2015 ובספטמבר 2016, ושמהם היא טרם התאוששה. אם לפני שלוש שנים נסחרה חלל תקשורת בבורסה לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל, הרי שכיום נסחרת החברה סביב שווי של 300 מיליון שקל בלבד.
הפער הזה, שמשקף קריסה של יותר מ-70% במחיר המניה, גם מגלם בתוכו את אובדן הערך העצום שספגה החברה-האם יורוקום באותה התקופה. אם לפני שלוש שנים החזיקה יורוקום ב-64.4% ממניות חלל תקשורת בשווי של כ-720 מיליון שקל, הרי שכיום היא מחזיקה ב-54.7% ממניות חלל ששוות בשוק רק כ-160 מיליון שקל. בין לבין, היא מכרה אשתקד 9.7% מהמניות בתמורה לכ-50 מיליון שקל.
האסון הראשון שנחת על חלל תקשורת התרחש בנובמבר 2015, כשהיא איבדה את הקשר עם הלוויין עמוס 5, אותו בנתה חברה רוסית. אובדן הקשר נבע ככל הנראה מכשל במערכת חשמל שהוביל לניתוק הלוויין ממרכז הבקרה. בעקבות המקרה קיבלה החברה את מלוא תקבולי הביטוח בסכום של 158 מיליון דולר, אלא שתשלום זה כיסה רק את עלות ייצור הלוויין ולא פיצה על אובדן ההכנסות העתידיות ממנו.
עשרה חודשים לאחר מכן, ספגה חלל תקשורת את המכה השנייה, כאשר איבדה גם את הלוויין עמוס 6 בשל פיצוץ הטיל המשגר בעת ניסיון השיגור לחלל. את עמוס 6 בנתה התעשייה האווירית, שהייתה אחראית גם לשיגורו, ומסיבה זו קיבלה חלל תקשורת פיצויים מהתעשייה האווירית ומחברות הביטוח בגובה של 218 מיליון דולר נטו. אלא, שההשקעה בעמוס 6 הסתכמה ב-251 מיליון דולר, כך שההפסד נטו מאובדנו הסתכם ב-33 מיליון דולר וזאת כאשר הוא אף לא הניב הכנסות כלל.
עברה חצי שנה נוספת, וחלל איבדה גם את הלוויין עמוס 2 שסיים את חייו, בתום 13 שנות פעילות. כך, שהחברה נותרה עם שני לוויינים בלבד, עמוס 3 ועמוס 4, והייתה חייבת לפעול במהירות, כדי לפצות על הפער שנוצר ביכולתה לספק שירותי תקשורת ללקוחותיה, ובראשם מדינת ישראל וחברת yes.
לשם כך נחתם בדצמבר 2016 הסכם עם חברת אסיה-סאט, במסגרתו שכרה ממנה חלל תקשורת את עמוס 7, שהחליף את עמוס 2. אלא שמדובר בעסקה יקרה עבור חלל תקשורת ומשום כך היא תעדיף להשתחרר ממנה בזמן הקצר ביותר האפשרי.
ביטוי לכך ניתן למצוא בדוחות הכספיים של חלל המצביעים כי ב-2017 היא רשמה הכנסות של 74 מיליון דולר ורווח גולמי של 26.5% מהן. לשם השוואה ב-2014, כלומר, טרם שני האסונות, הסתכמו הכנסות החברה ב-110 מיליון דולר ושיעור הרווח הגולמי מהן עמד על 39.5%.
כדי לפצות על אובדן שני הלוויינים חתמה חלל על שני הסכמים לרכישת לוויינים חדשים. הראשון מביניהם נחתם עוד בדצמבר 2016 ובו סוכם על רכישת הלוויין עמוס 17 מחברת בואינג האמריקאית תמורת כ-153 מיליון דולר (העלות הכוללת של הפרויקט עבור חלל עמדה עד כה על 192 מיליון דולר). הלוויין צפוי להיות מוכן לשיגור ברבעון השני של 2019 ואמור לספק שירותי תקשורת לאפריקה, המזרח התיכון ואירופה.
אתמול הודיעה חלל תקשורת על חתימת החוזה השני, במסגרתו היא בחברה אמריקאית אחרת - לוראל, לבנות לה את הלוויין עמוס 8 תמורת 112 מיליון דולר. בחברת חלל מעוניינים לשגר את הלוויין לחלל במהלך קיץ 2020, ולשם כך כבר נשכרו שירותי השיגור של חברת SpaceX (שהייתה אחראית לשיגור הכושל של עמוס 6), ואף שולמו לה 9.5 מיליון דולר אשתקד לשם כך.
בתגובה, מסרה התעשייה האווירית כי הצעתה התבססה על מימון ממשלתי, וכי בלעדיו אין בידיה להתחרות במחיר של חברות זרות.
מניית חלל תקשורת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
