"הביוטכנולוגיה יכולה לספק תעשייה, אבל אנחנו לבד כאן"

במפעלי BTG בבאר טוביה, ההולכים ומתרחבים, מיליוני חיידקים עובדים קשה בתוך מכלים פועמים כדי לייצר חלבונים אנושיים. כל זה התחיל כשלא היה פה כלום. BTG הוקמה כשתעשיית הביוטק העולמית הייתה בחיתוליה, ובישראל היא לא הייתה קיימת כלל. היא הוקמה בעקבות גחמה או חלום של כמה אנשים שהחליטו שדווקא בתחום הזה, המאופיין במורכבות שיא בפיתוח ובייצור, ישראל צריכה להתמחות.

"כששאלתי את פרופ' חיים אביב, מייסד החברה, מה עבר לך בראש כשהחלטת שישראל צריכה לפתח תעשיית ביוטק, הוא אמר, 'ראיתי שהאקדמיה לא תוכל להכיל את כל הסטודנטים שמתמחים בתחום. היינו חייבים לבנות להם תעשייה, כדי שיהיה להם היכן לעבוד'", מספר טל לוי, מנכ"ל BTG (פרינג ישראל). מבחינתו זה היה פרויקט לאומי לא פחות מאשר פרויקט למטרות רווח. תחום הביוטק שלהב אז את הדמיון בישראל משום שהיה חדש. התחושה הייתה שלישראל יש סיכוי, כמו לכל מקום אחר, לייצר בו יתרון יחסי.

ההתחלה של BTG, חלוצת התעשייה, הייתה מבטיחה, אך תהליך ההתבגרות היה קשה. לפני כעשור היא נעלמה מהמפה התקשורתית, לאחר שנרכשה על ידי פרינג השווייצרית. אולם מתחת לרדאר הפעילות נמשכת ו-BTG משגשגת. מפעליה מתרבים והיא נבחרה לאחרונה לייצר תרופות חדשות עבור פרינג, לצד הפורטפוליו המקורי שלה, שאיתו נמכרה. מעבר לכך, היא מקיימת פעילות מחקר ופיתוח שעשויה לשמש זרוע לשותפויות עם האקדמיה הישראלית ועם חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום. בחברה עובדים היום 300 איש, כ-100 מהם הצטרפו מאז שהחברה נמכרה. רבע מהם הם בעלי תארים מתקדמים, 10% בעלי דוקטורט ומעלה.

ובכל זאת לוי לא שקט. "הבעיה שלי היא שאנחנו לבד", הוא אומר. "אפשר לעשות כל כך הרבה יותר בארץ בתחום הביוטכנולוגיה, והתחום יכול לספק לישראל תעשייה, עבודה, יצוא. העובדה שאנחנו לבד כאן פוגעת גם בנו. כשיש תקלה אצל החברה האחות בניו-ג'רזי, מגיע מישהו מעבר לכביש לתקן אותה, מישהו שעובד מול כל החברות באזור. אצלנו לאותה משימה צריך להכשיר איש פנים או להביא מישהו מחו"ל. ככל שיהיו כאן יותר חברות בתחומנו, כך הן יהיו גם יותר תחרותיות".

אז למה אתה זקוק בעצם?

"בשלב של ההמצאות והיוזמות, ישראל היא מעצמה. לעומת זאת, בפיתוח אין מספיק אנשים מנוסים, ואז מגיעים לשלב העצוב של המסחור והמוצר לא נשאר בארץ. אנחנו מאמינים שיכולות להיות כאן לפחות 3-5 BTG, אם המדינה תסמן את התחום כעדיפות, תעניק הקלות במסים ויציבות רגולטורית. במפעל ביוטק ממילא כוח-האדם יקר, גם בהודו, אז הקלת מס יכולה לעשות את ההבדל. דיברנו עם אנשי המדען הראשי והם מאוד מסכימים איתנו".

ואתם מתכננים להיות יותר מעורבים בתעשייה כאן?

"לאחרונה הקימה פרינג מחלקת חדשנות, בראשותו של דב קנר, שגם משקיע בסטארט-אפים. השת"פ הראשון שלנו היה עם MyBiotics, חברה בתחום המיקרוביום האנושי, שפיתחה טכנולוגיה לשיפור עמידות של חיידקים רצויים. מבחינה אידיאלית, הייתי רוצה להקים בארץ חממה. אנחנו נביא את הידע ואת היכולת לפתח מוצר ביולוגי ולמסחר אותו. צריך להכיר את כל השלבים ואת כל הניואנסים הקטנים, כפי שאף אחד בארץ לא מכיר. אולם לפני שאעשה זאת אני רוצה לראות שהתעשייה מתפתחת יותר".

"גשר מצוין לביוטק"

BTG ("ביוטכנולוגיה כללית") הוקמה על ידי פרופ' חיים אביב ממכון ויצמן (המוכר גם בעקבות הנסיקה והכישלון של חברת פארמוס) ודב קנר, ששימש כמנכ"ל החברה בישראל במשך 15 שנה. BTG פיתחה הורמון גדילה וחומצה הילורונית בשיטות ביוטכנולוגיות חדשניות, וכן חיסון לצהבת B ומוצרים נוספים. הפיתוח בוצע במתקני החברה ברחובות, עד שלקראת תחילת שנות ה-2000, מתוך רצון לבנות חברה מלאה, מפיתוח ועד שיווק, הוקם גם מפעל הייצור בבאר טוביה.

במקביל, BTG התרחבה בארה"ב. היא פתחה שם משרדים הונפקה בנאסד"ק ורוב משקיעיה היו אמריקאים. בתחילת שנות ה-2000 רשמה החברה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ושווי של מאות רבות של מיליוני דולרים.

בשלב זה החלה ההפרדה בין הפעילות הישראלית לפעילות האמריקאית. החברה האם האמריקאית BTG, בניהולו של שמחה (שים) פס, החליטה להתמקד במוצרים שנמצאים בשלב יותר מתקדם של פיתוח ושינתה את שמה לסאביינט. בין השנים 2000-2005 עבר אתר BTG מרחובות לאזור התעשייה באר טוביה. החברה האם האמריקאית, סאביינט, נסקה ואחר כך התרסקה עם מוצר לא-ישראלי בשם אוקסנדרין. כחלק מהארגון מחדש בעקבות ההתרסקות, הוחלט להתמקד במוצרים הלא-ישראליים ולמכור את BTG. פרינג, שהייתה אחת המשווקות של המוצרים שיוצרו במפעל, הכירה את המוצרים ואת איכות הייצור ובחרה לרכוש אותו ב-2005, תמורת כ-80 מיליון דולר. "הם הבינו שהמפעל הזה יכול להיות להם גשר מצוין לתחום הביוטק, שהיה חסר אז בפורטפוליו התרופות שלהם", אומר לוי. גם טבע התחרתה על רכישת המפעל, אך בשלב מסוים החליטה לצאת מהתחרות.

חברת סאביינט, שנשארה רק עם המוצר לטיפול בשיגדון, קריסטקסה, מכרה את הזכויות עליו ויצאה מהשוק.

בערך בתקופה שבה BTG נמכרה, תהליך דומה עבר על חברת אינטרפארם, חברת ביוטק ישראלית שהייתה בבעלות חברת סרונו השווייצרית. לצערם של גורמים רבים בתעשיית הביוטק הישראלית הקטנה, למפעל של אינטרפארם לא נמצא רוכש והוא נסגר, אך סרונו, לימים מרק-סרונו, השאירה כאן מרכז פיתוח בשם אינטרלאב, המעסיק היום עשרות מדענים.

היום ממשיכה BTG, שעדיין מחזיקה בשם הזה למרות היותה חלק מפרינג, לפתח את שני מוצרי הדגל המקוריים שלה, הורמון גדילה וחומצה היאלורונית ייחודית המשמשת לטיפול בכאבי מפרקים הנובעים ממחסור בסחוס, וכן בניתוחי עיניים. הורמון הגדילה של BTG מיוצר על ידי חיידקים מהונדסים, ואילו החומצה ההיאלורונית מופקת מחיידקים שמייצרים אותה באופן טבעי.

"יש כאן 'כסף על הרצפה'"

שני המוצרים הללו מבוססים על חלבונים שנמצאים באופן טבעי בגוף, אולם לעתים אנשים מסוימים נזקקים לתוספת. השוק למוצרים הללו נבנה על ידי הפקתם מבעלי חיים או מגופות אדם. קשה עד בלתי אפשרי לייצר אותם בתהליך סינתטי. למעשה, תעשיית הביוטק קמה כאשר התברר שניתן להנדס את הגנטיקה של חיידקים, כך שיפיקו את ההורמונים האנושיים שתעשיית התרופות צריכה. הורמון הגדילה של BTG מיוצר על ידי חיידקים מהונדסים, ואילו החומצה ההילורונית נסחטת מחיידקים שמייצרים אותה באופן טבעי.

המוצר החדש ביותר של החברה הוא רקובל, תרופה לעידוד הבשלת ביציות כחלק מטיפול הפריית מבחנה, המיוצרת בתאים (ולא בחיידקים). פרינג בחרה ב-BTG מבין החברות הבנות שלה לפתח ולייצר את המוצר. כעת הוא נמצא בשלב של "סקייל אפ". אגב, גם מוצר השיגדון שהרג בסופו של דבר את סאביינט והיום נמצא בידי חברה אירית, מיוצר במפעל BTG הישראלי עבור אותה חברה. נפלאות הגורל.

לוי: "כאשר המפעל נמכר, חזרנו ואמרנו שיש כאן 'כסף על הרצפה', ושההכנסות מהמפעל יצדיקו במהרה את ההוצאות שלו. ואכן, היום הפעילות תופסת את מלוא כושר הייצור של המפעל, אי-אפשר להכניס סיכה, וכל הזמן מתרחבים".

פרינג, חברה פרטית, אינה מדווחת על היקף הכנסותיה, אולם ההערכות הן שמוצרי המפעל בישראל מניבים לה עשרות רבות של מיליוני דולרים. בשנים האחרונות, היא צומחת בקצב דו-ספרתי, ו-BTG שומרת על חלקה בחברה.

חלק מהמוצרים המיוצרים במפעל מיוצרים גם על ידי חברות אחרות, אולם בשיטות ייצור אחרות. פרינג עצמה מפיקה מוצר דומה לרקובל משתן אנושי. מרק-סרונו מפיקה הורמון פוריות בתאי אוגר, ו-BTG בתאים של עין אנושית. שיטות הייצור השונות מניבות יתרונות שונים. לדוגמה, חלבון המיוצר בשיטה מסוימת יכול לעורר יותר או פחות את מערכת החיסון, הזרקתו יכולה להיות פחות או יותר כואבת, הוא יכול להיות רגיש יותר או פחות לזיהומים וכדומה.

החברה גם מייצרת, לקראת ניסוי קליני, גרסה מהונדסת גנטית של חלבון משופר נוסף לפוריות. המוצר, שמיוצר ב-BTG בשיטת הייצור הספציפית שלה עומד להיכנס לניסויים קליניים שלב II בקרוב, ואם יצלח את הניסויים יתווסף לפרוטפוליו המוצרים של המפעל.

פוטנציאל נוסף לעתיד עשוי להיות למוצר החומצה ההיאלורונית, אם ייכנס לתחום הקוסמטיקה - שוק עצום ומתפתח עבור החומר הזה. אבל כרגע זה לא עומד על הפרק. "פרינג היא חברת תרופות ולא קוסמטיקה ולכן כרגע אנחנו לא בשוק הזה. אבל להגיד לך שבחלומות שלנו אנחנו לא חושבים על נתח מהתחום הזה? ובכן...".

מה זה ביוטכנולוגיה

סקטור בתעשיית התרופות הכולל ייצור של חלבונים בתוך חיידקים או בתוך תאים חיים. התאים או החיידקים מהונדסים גנטית כך שיפיקו את החלבון הרצוי, ואחר כך "חולבים" את החיידק כדי לקבל את החלבון הנקי. זאת, לעומת תעשיית התרופות שאינה ביוטכנולוגית, המבוססת על סינתזה כימית של התרופות, ללא שימוש בתאים

 מה זה ביוטכנולוגיה