הבנק הלטבי שהפך לגן העדן של הכסף המלוכלך של העולם

לפני כמה שנים הבחינו אנשי האוצר האמריקאי בתת-זרם מדאיג בזרמים הפיננסיים בעולם. חברות קש העבירו מיליארדי דוליםר באמצעות בנק אלמוני קטן בלטביה, מדינה סובייטית לשעבר של 2 מיליון תושבים.

אותם פקידים העריכו שהבנק הלטבי, ABLV, מלבין כספים עבור לקוחות מושחתים ברוסיה, אזרביג'ן ואוקראינה. בשלהי השנה שעברה, הם גילו עוד משהו: תוכנית הטילים הגרעיניים הצפון-קוריאנית מעבירה כספים באמצעות הבנק.

לפני כחודש הכריז האוצר האמריקאי על ABLV כ"מוסד הלבנת הון מאורגן" - אחד הגדולים בהיסטוריה המאוחרת של אירופה - יחד עם תוכנית להעניש אותו ולנתק את הגישה שלו לדולרים. ארה"ב לא האשימה את ABLV שהוא ידע את זהות הבעלים של חברות הקש, אך מסרה שהבנק "מקדם באופן פעיל הלבנת הון ותוכניות לעקיפת רגולציה". ההודעה גרמה להתנפלות של בעלי פיקדונות על הבנק כדי למשוך ממנו 700 מיליון אירו, והביאה לסגירתו.

 כסף זר

העובדה שארה"ב הפעילה סנקציה נדירה במדינה ששייכת לברית נאט"ו מדגימה את גודל האיום שהיא ראתה מהפינה הקטנה הזו באיחוד האירופי. "זה עניין של ביטחון לאומי", אמר תת שר החוץ האמריקאי ג'ון סליבאן לכתבים לטביים. "איומי ביטחון יכולים ללבוש צורות שונות, כולל שחיתות ומאמצים לערער את היושרה של המערכת הפיננסית".

רגע לפני קריסתו, ABLV כינה את האשמות האוצר האמריקאי "לא מדויקות במובנים חשובים" והבטיח לעבוד "במהירות ובשיתוף פעולה עם הרגולטורים בארה"ב כדי לפתור את חששותיהם". מנהלי הבנק מסרו שהם עשו ככל יכולתם כדי להילחם בהלבנות הון.

פרשת ABLV חשפה את החסרונות של הרגולציה האירופית, שהאמינה במשך שנים שהבנקים בלטביה לא עושים די כדי לבדוק את הלקוחות שלהם, אך לא עשתה הרבה כדי לעצור את התופעה, אומרים דוברים אמריקאיים.

ה-ECB היה עסוק בפתרון משברים

מאז המיתון של 2008, אנשי ה-ECB בפרנקפורט עסקו בעיקר בהתגברות על משברים פיננסיים בזה אחר זה. בעקבות קריסת ABLV, הבנק האירופי הגן על הפיקוח הבנקאי שלו, וציין שאין לו סמכויות בדיקה כדי לחשוף הלבנות הון, משימה שהאיחוד האירופי משאיר למדינות החברות שלו. הנציבות האירופית, הגוף הביצועי של האיחוד, מסרה שיש לה חקיקה חזקה נגד הלבנות הון. "הרשויות הלאומיות הן שצריכות לאכוף את החוקים הללו", מסרה הנציבות.

אנשי ממשל לטביים הכירו בכך ש-ABLV הלבין כספים לא-חוקיים, אולי בלי כוונה. כמה פקידים אמרו שהמדינה ניסתה ככל שיכלה להיאבק בכספי עבריינים, אך אין לה המשאבים לבדוק את מאות מיליארדי הדולרים שנכנסים ויוצאים מדי שנה מלטביה.

"מספר החוקרים לא מספיק", אמר ויסטורס בורקנס, מנהל היחידה למניעת הלבנת ההון בממשלת לטביה. באיתות לקשיים של הרגולטורים הלטביים, נגיד הבנק המרכזי במדינה, אילמארס רימסביקס, נעצר בפברואר באשמת קבלת שוחד מבנק אחר במדינה - טענה שהוא מכחיש.

התוצאה היא שחלקים מאירופה הפכו לגן עדן לכספים לא חוקיים, אומרים דוברים אמריקאים וכמה מחוקקים אירופים. מדינות רבות באיחוד האירופי לא מדווחות נתוני הלבנת הון בסיסיים, כמו היקפי העברות חשודות, לאירופול, הסוכנות התומכת בגופי אכיפת החוק במדינות האיחוד.

"מביך שאירופה זקוקה לארה"ב כדי לנקות את המגזר הפיננסי שלה", אמר סוון גיגולד, חבר גרמני בפרלמנט האירופי שקורא להקמת גוף כל-אירופי לאכיפת חוק במתכונת ה-FBI האמריקאית. "יש כאן העדר של נכונות לרדוף אחרי הכסף המלוכלך".

"מקום על מפת העולם הפיננסי"

שקיעתו של ABLV מציינת את סוף העסק שבנו אולג פילס ושותף שלו בתחילת שנות ה-90, על רקע שיטפון הכספים ששחררה נפילת הקומוניזם במזרח אירופה.

ב-1995, פילס ושותפו קנו שליטה בבנק של עיר קטנה, Aizkraukles, שהיו לו בקושי מיליון דולר בפיקדונות. הם שכרו בחור בן 19 לניהול מחלקת כרטיסי האשראי, ומשכו לקוחות על ידי הכנסתם להגרלה של אמנות מודרנית שצוירה על ידי סטודנטים מקומיים. גם השם המסורבל הוחלף ב-ABLV הקליט יותר.

פילס הבין שלטביה תוכל לשמש גשר בין רוסיה למערב. "ריגה הייתה המקום שבו נתיבי המסחר מהמזרח ומהמערב מצטלבים מאז ייסודה", כתב פילס בדוח השנתי של הבנק ב-2012. בירת לטביה, הוא הוסיף, "נועדה לתפוס מקום מכובד ומוכר לצד מרכזים כמו לונדון ולוקסמבורג על מפת העולם הפיננסי".

ב-1998 הקימה לטביה גוף מפקח למאבק בהלבנת הון, שהיה תנאי לצירופה לאיחוד האירופי, שקרה ב-2004. הגוף הזה קבע קנסות מתונים להלבנת הון - סכום מרבי של 142,000 אירו לבנק ו-350 אירו לעובד שהיה מעורב, לפי נתוני OECD.

אין בלטביה חוק לאומי שאוסר במפורש פתיחת חשבון בנק תחת שם בדוי. זרים שמעולם לא ביקרו במדינה יכלו לפתוח חשבונות ללא ביקורת רבה, בתנאי שהם עשו זאת באמצעות סניפים בחו"ל של בנק לטבי, בסטנדרט שהיה נמוך מזה של כל מדינה מפותחת אחרת.

בעקבות בדיקה שנמשכה שלושה ימים בשנת 2000, צוות למניעת הלבנת הון של האיחוד האירופי, שבדק את בקשת ההצטרפות של לטביה, שיבח אותה על "מבנה מקיף מאוד של הגנה על המערכת הפיננסית". כאשר לטביה הצטרפה לאיחוד כעבור ארבע שנים, ABLV הגביר את מאמציו לזכות בלקוחות חדשים במדינות הסובייטיות לשעבר.

הלקוחות הללו שיגרו באופן כללי את כספם ללטביה דרך מדינות שאפשרו לחברות להסוות את הבעלים האמיתיים שלו, אומרים רגולטורים בארה"ב ובלטביה. במרוצת הזמן, יותר מ-80% מלקוחות הבנק הלטבי היו מחוץ ללטביה, וקרוב ל-90% מהם השתמשו בחברות קש, לפי נתונים ממשלתיים.

תופעה דומה התרחשה בכל המגזר הבנקאי בלטביה, שבו הפיקדונות של יחידים וחברות מחוץ למדינה גאו בשנים האחרונות - גאות שנחשבת לסימן של הלבנת הון אפשרית.

ABLV הפך לבנק קורספונדנט (correspondent, שנותן שירותים לבנקים אחרים בעולם) של 49 בנקים, כולל דויטשה בנק וג'יי.פי מורגן צ'ייס, מהליגה הראשונה של הבנקים העולמיים. כך יכלו הכספים לנוע בקלות בין הבנק הלטבי למוסדות המערביים הגדולים.

הדגלים האדומים מצטברים

אבל בינתיים החלו הדגלים האדומים להצטבר. ב-2001 הבנק עזר לברון סמים מקולומביה להעביר 697,000 דולר, לפי תובעים אמריקאים. הבנק מסר שהוא לא יכול היה לדעת שההעברה נועדה לצרכים פליליים.

בערך באותה עת, חקירה אמריקאית העלתה שאתר לפורנוגרפיה של ילדים העביר תשלומים בכרטיסי אשראי לחשבון ב-ABLV. הבנק מסר שהוא ששיתף פעולה עם רשויות החוק בעניין הזה.

לאורך התקופה הזו, האיחוד האירופי הביע שביעות רצון כללית מתקני הבנקאות הלטבית. דוח מ-2004 של הנציבות האירופית מצא שמאמצי לטביה להיאבק בהלבנת הון עולים בקנה אחד עם דרישות האיחוד.

אבל דוחות מודיעין מכמה סוכנויות בממשל האמריקאי תיארו את לטביה כגן עדן לפשע מאורגן ולמדינות עברייניות.

הרשויות בלטביה הבטיחו לנקוט יד קשה יותר, אבל הן הלכו לאיבוד בשטף המידע. הבנקים דיווחו למשרד למניעת הלבנת הון בראשות בורקנס על עשרות אלפי מקרים של העברות חשודות בשנה, הוא אומר. הצוות שלו כלל רק 30 חוקרים, עם תוכנה מיושנת, ולא יכול היה להתחקות אחרי מקור הכספים, שכבר הועברו מחשבונות שהיו רדומים בדרך כלל.

ב-2014, השנה שבה לטביה אימצה את האירו כמטבע שלה, הבנק האירופי המרכזי קיבל לידיו את הפיקוח על הבנקים הגדולים ביותר בגוש האירו מן הרגולטורים הלאומיים. אבל ל-ECB לא הייתה סמכות לפעול נגד הלבנת הון, שנשארה בידי הרשויות המקומיות.

ל-ECB הייתה סמכות לסנן את חברי מועצות המנהלים של הבנקים, אבל כאשר הרשויות בלטביה הזהירו בפומבי ב-2016 שאחראי הציות לרגולציה ב-ABLV לא עושה מספיק כדי להילחם בהלבנת הון, ECB אישר אותו לבחירה מחודשת למועצת המנהלים בשנה שלאחר מכן.

בשירות המיליארדר האוקראיני

מיליארדר גז טבעי אוקראיני, סרחי קורצ'נקו, הדגים איך הוא השתמש ב-ABLV כדי להלבין כספים, לפי פקידי האוצר האמריקאי. כאשר ממשלתה הפרו-רוסית של אוקראינה הודחה ב-2014, קורצ'נקו ברח מאוקראינה, והבריח ממנה מיליארדי דולרים באמצעות תשע חברות קש. הבנק שטיפל בהעברות הללו היה ABLV.

פלישת רוסיה לאוקראינה באותה שנה הניעה את האוצר האמריקאי לבדוק ולהעניש אנשי עסקים שהיו בעלי ברית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ביניהם קורצ'נקו.

ABLV מסר שהוא ניתק את קשריו עם מיליארדר הגז בעקבות הכנסתו לרשימת העיצומים האמריקאית. קורצ'נקו טען בראיונות קודמים שהכנסותיו היו לגיטימיות.

באותה עת, פליס המייסד והבנק השתתפו במימון של מוזיאון אמנות מודרנית, אולם קונצרטים ובנייה של מרכז פיננסי בריגה, בהשקעה של מיליארד דולר.

הבנק הודיע שהוא שכר 109 מומחי מאבק בהלבנת הון, שיעברו על רשימת הלקוחות שלו ב-2017, והוא ניתק קשרים עם חמישית מהלקוחות בסוף אותה שנה. נשכר גם יועץ בכיר לבדיקת המדיניות כלפי הלבנת ההון: מייקל גלייזר, בכיר בממשל אובמה, שהתפנה בתום כהונת הממשל הזה. בנוסף, הוכרזה מדיניות "אפס סובלנות" כלפי לקוחות שהיו קשורים לצפון-קוריאה.

הקש ששבר את גב הגמל

הקש האחרון ששבר את גב הגמל הופיע בסוף שנה שעברה, כאשר חוקרי האוצר האמריקאי מסרו שהם גילו שרשימת הלקוחות של ABLV כללה חברות של בנקים צפון-קוריאניים שמצויים ברשימת העיצומים של ארה"ב.

לפני כחודש, כאמור, פנה האוצר האמריקאי ל-ECB: בתוך כמה דקות, ארה"ב עומדת להאשים רשמית את ABLV בהלבנת הון, ולסגור את הגישה של הבנק לדולרים.

האוצר פירט את ההאשמות שלו בהודעה פומבית, שהכילה טענות שעובדי הבנק זייפו מסמכים כדי לתמוך ב"מזימות פיננסיות", ושיחדו רגולטורים לטביים כדי להשפיע על פעולות אכיפה. הבנק הכחיש את ההאשמות.

הרשויות בלטביה ניסו לשמור את הבנק בחיים, ושקלו במשך להעניק לו הלוואת חירום בסך 590 מיליון דולר. ECB הודיע כעבור זמן קצר ש-ABLV יחוסל. רוב בעלי הפיקדונות יקבלו עד 100,000 אירו.

"לטביה רצתה להיות החוליה הפיננסית בין המזרח למערב, להציב את עצמה על המפה", אמר רימסביקס, הנגיד הלטבי שהואשם בקבלת שוחד אחרי שחרורו בערבות. "היינו כנראה נאיביים מדי, וכל התוכנית הזו היא כעת בצניחה חופשית".