תמונת מראה חמורה

אם אכן יורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על איחוד תיק 2000 עם תיק 4000, המשמעות תהיה עיכוב נוסף בתהליך קבלת ההחלטות הארוך מדי ממילא בנוגע לחקירות ראש הממשלה. זאת, לאור העובדה שתיק 2000 הוא תיק שאמור היה כבר להיות כמעט גמור ובשל להחלטה - בעוד שחקירת תיק 4000 בגלגולו המחודש עודנה בעיצומה.

מנדלבליט צפוי לשלם על החלטה כזו מחיר ציבורי של המשך ההפגנות מול ביתו ושל המשך הביקורת המוצדקת על העיכוב בקבלת ההחלטות בתיקים הגורליים הללו. יתר על כן, יש להניח כי במקרה כזה, גם תיק 1000 יאוחד בסופו של דבר עם שני התיקים האחרים, וההחלטות לגבי העמדה לדין בכל שלושת התיקים יתקבלו ביחד.

עם זאת, מבחינה משפטית יש היגיון רב בהחלטה על איחוד בין תיק 2000 לתיק 4000 לאור המאפיינים הדומים ביניהם. בתיק 2000 נחקר החשד כי בנימין נתניהו ניסה להגיע לעסקה מושחתת עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שבמסגרתו יקבל נתניהו סיקור אוהד ומוטה ב"ידיעות אחרונות", ובתמורה יפעל לקידום חוק לצמצום השפעתו של העיתון "ישראל היום" המתחרה ב"ידיעות". אולם, ה"דיל" המושחת בין נתניהו למוזס לא יצא לפועל.

בתיק 4000 נחקר החשד כי נתניהו הצליח להגיע לעסקה מושחתת עם שאול אלוביץ, הבעלים של אתר וואלה ושל קבוצת בזק, שבמסגרתו קיבל נתניהו סיקור אוהד ומוטה בוואלה, ובתמורה פעל כשר התקשורת לקידום שורה של החלטות לטובת בזק.

במלים אחרות: תיק 4000 - פרשת נתניהו-אלוביץ - הוא "תמונת מראה", חמורה הרבה יותר ומגובה הרבה יותר בראיות, של תיק 2000 - פרשת נתניהו-מוזס.

קיים דמיון רב בהתנהגות נתניהו בתיקים 2000 ו-4000. אך דווקא ההבדלים המשמעותיים בין התיקים הם שדוחפים אותו עוד יותר להחלטה על איחוד כזה. "על הדרך" היועמ"ש יוכל לפתור את המחלוקות בתוך צמרת הפרקליטות סביב הפרשנות שיש להעניק להתנהגות נתניהו בפרשת 2000.

ההבדלים המרכזיים הם שה"דיל" בין נתניהו לאלוביץ יצא לפועל, בעוד שהדיל בין נתניהו ומוזס נותר "על הנייר". כמו כן, ההטבות שקיבלו אלוביץ ובזק היו בשווי כספי עצום, ולעומת זאת מוזס ו"ידיעות אחרונות" לא נהנו מהדיל. גם הראיות בתיק 4000 הן חזקות ומרובות הרבה יותר מאשר אלה שבתיק 2000.

כפי שחשפנו ב"גלובס" ב-13 בפברואר 2018, בין מנדלבליט והמשנה ליועמ"ש עו"ד רז ניזרי לבין הפרקליטה המלווה המובילה של חקירת נתניהו, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, קיימת מחלוקת באשר למשמעות התנהגותו של נתניהו בתיק "2000".

בעוד שבן-ארי סבורה זה זמן כי "הדיל" המושחת לכאורה שאליו חתרו נתניהו ומוזס, כעולה מהראיות, מגיע לכדי עבירת שוחד מצד נתניהו - ניזרי סובר אחרת וחושב שההתנהגות של נתניהו ומוזס אינה ראויה, אך היא לא מגיעה לכדי שוחד, אלא לכל היותר לעבירה של הפרת אמונים מצדו של נתניהו. מנדלבליט נטה עד לאחרונה לקבל את עמדתו של ניזרי ולדחות את זו של בן-ארי.

איחוד של תיק 4000 עם תיק 2000 יחזק את התזה של בן-ארי, שכן הוא עשוי להראות שמדובר בשיטה שבה נהג ראש הממשלה ולא במקרה בודד. יתר על כן, אם עד היום יכלו מנדלבליט וניזרי לטעון כי משיקולי מדיניות משפטית לא צריך להעמיד לדין פוליטיקאי, בכיר ככול שיהיה, בגין יחסיו עם בעלים של גוף תקשורת - על רקע ההקלטות, התכתובות והעדויות שמספקים בתקופה האחרונה עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ, וכן מנכ"ל וואלה איתן ישועה ונחקרים אחרים, הם יתקשו מאוד להמשיך להחזיק בתזה הזאת.