קיפאון בשוק הדיור? לפי מס' המשכנתאות התמונה מורכבת יותר

הקבלנים בלחץ? בהחלט. האטה בקצב מכירת הדירות? גם נכון. ויחד עם זאת, הדיבורים על קיפאון בשוק הדיור הם בעיקר משאלת לב של שר האוצר משה כחלון, שנמצא כעת בלחץ לא פחות מאלה שאמורים למכור היום דירות בשוק.

6,782 נוטלי משכנתאות בחודש פברואר, בסך כולל של 4.33 מיליארד שקל, מלמדים פעם נוספת שהשוק מתקרר - אבל הוא רחוק מאוד מ"קיפאון", הססמה האהובה כל-כך על שר האוצר ועל אגף הכלכלן הראשי במשרדו. מדובר אמנם בירידה של 260 מיליון שקל בהיקף המשכנתאות בהשוואה לחודש ינואר האחרון (ו-167 פחות נוטלי משכנתאות), אבל מצד שני גם ב-212 מיליון שקל יותר משכנתאות לעומת פברואר 2017 (ותוספת של 356 נוטלי משכנתאות). ולפי הסימנים הראשונים, גם חודש מארס נגמר אוטוטו עם עלייה נוספת בהיקף המשכנתאות. 

ולא, עדיין לא מדובר באלפי רוכשי דירות מסובסדות של מחיר למשתכן שצובאים על הבנקים למשכנתאות ואחראיים לבדם למשכנתאות החדשות המצטרפות בחודשים האחרונים לשוק הדיור. אם כבר, אז מדובר יותר בכיוון של מחוסרי דירה מיואשים, שרואים את הירידה בהיקף הדירות המוגרלות - 6,700 דירות בהגרלה הגדולה הרביעית שתיערך בימים הקרובים, לעומת 15 אלף דירות בהגרלה הראשונה בקיץ האחרון. בחודש ינואר למשל, לפי נתוני משרד האוצר עצמו, מחוסרי דירות קנו 3,800 דירות "רגילות" (במחירי שוק), 16% יותר מדצמבר האחרון. 

■ השוק נרגע? עלייה של כ-5% בלקיחת משכנתאות מתחילת השנה 

ועוד נתון מעניין: לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו היום, 954 הלוואות לרכישת דירות להשקעה ניטלו בפברואר האחרון. 14.1% ממספר ההלוואות הכולל בשוק בחודש פברואר. מדובר בעלייה של 8% בכמות ההלוואות שנטלו המשקיעים בינואר ובקפיצה של 16% לעומת פברואר אשתקד.

מתברר שהמנטרה לפיה המשקיעים נעלמו לגמרי מהשוק, בזמן שמחוסרי הדיור מחכים בהמוניהם על הגדר להגרלות מחיר למשתכן, לא ממש מחזיקה מים בשטח. חודש אחרי חודש מסתבר שחרף הכבדות המיסוי על המשקיעים (ביטול הפטור ממס שבח, מס רכישה של 8% לפחות) והסימנים הראשונים לירידות מחירים (רצף של 4 חודשים לפי הלמ"ס), לא מעט ישראלים עדיין בוחרים לקנות דירה, למגורים או להשקעה, גם כשמדובר בעסקה שמחייבת אותם ליטול משכנתאות. למה הם עושים זאת? הסיבה המרכזית היא כמובן היעדר חלופות: מחוסרי הדיור מתים להפסיק לנדוד משכירות לשכירות, בעוד המשקיעים רואים עדיין ריבית אטרקטיבית להלוואה, והרבה פחות לחיסכון.