אל-על עתרה לבג"ץ נגד האישור לאייר אינדיה לטוס מעל סעודיה

חברת התעופה אל-על עותרת לבג"ץ כנגד האישור שניתן לאייר אינדיה לטוב מעל שמי ערב הסעודית. העתירה הדחופה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אביגדור קלגסבלד ואמיר שרגא, הופנתה כנגד מדינת ישראל, מנהל רשות התעופה האזרחית, שר התחבורה ואייר אינדיה, בדרישה להוציא צו מניעה ולאסור גם על אייר אינדיה לטוס מעל שמי סעודיה בקווים לישראל. 

הגישה של אל-על היא שעד שלא יינתן לה היתר כזה, אין לאפשר לאף חברת תעופה לטוס בנתיב מקוצר. לגישת אל-על, מדובר באפליה בוטה שטומנת בחובה נזק כלכלי עצום לחברה, לעובדיה ולנוסעים הישראלים. 

לטענת החברה, לא יכולה להיות תחרות הוגנת בין חברת תעופה שיכולה לטוס ישירות מנקודה לנקודה לבין חברת תעופה שנאלצת לעשות שימוש בנתיבים ארוכים יותר בשל אפליה על בסיס לאומי. 

יו"ר דירקטוריון אל-על, אלי דפס, אמר הבוקר (ד') במסיבת עיתונאים שכינסה החברה: "אנחנו קוראים ואומרים תעצרו. אל תתנו לחברות נוספות לטוס מעל סעודיה לפני שיבשיל מהלך לפיו אל-על תוכל לטוס. אנחנו רוצים לקבל את אותה הזדמנות ולא להטיס את הנוסע שעתיים יותר. המצב שנותר מהווה הפרה לכל האמנות. אנחנו מבקשים שהמדינה תעצור את המהלך ותמנע מחברות אחרות לטוב מעל ערב הסעודית. זו הדרישה שבאה למען חוזקה של אל-על, למען הלקוחות ולמען העובדים שלנו".

לדבריו, "אנחנו מורגלים להחרמות בתחומי התרבות הכלכלה והתעופה, והנה אל-על נוקטת בעצמה גישה כזו כלפי אל-על". 

לפי ההיתר שניתן לאייר אינדיה, היא יכולה - בנוסף לקו לדלהי - להפעיל טיסות למומבאי, כפי שגם אמר ראש הממשלה השבוע אחרי הטיסה הראשונה של החברה ההודית בקו. כיום אל-על היא היחידה שמפעילה טיסות ישירות בקו הזה. זאת ועוד, סינגפור איירליינס כבר הגישה בקשה לטוס בנציב המקוצר מעל סעודיה בדרך לישראל. "אנחנו לא אומרים שלא יאפשרו להם, אלא שיאפשרו לנו, ועד אז שלא יתנו היתר לאף חברה", אמר דפס. "אל-על חושבת שנעשתה שגיאה בהיתר שניתן לאייר אינדיה לטוס מעל סעודיה".

מנכ"ל אל-על, גונן אושיסקין, אמר כי "זה מצב שהוא חסר תקדים בעולם, לפיו בקו תעופה אווירי לחברה אחת יש היתר לטוס, ולאחרת אין". 

האם אתם טוענים שמדינת ישראל היא שנתנה את ההיתר או סעודיה?

דפס: "אנחנו מעריכים שניתן אישור בהתערבות אנשי ממשלת ישראל ביחד עם שלוחות מארה"ב. אין לזה תקדים עולם. אנחנו אומרים למדינה, שגיתם, הפרתם את אמנת שיקגו ואת ההתחייבות השלטונית לאל-על משנת 94 אחרי הפרטה. המדינה שלא מצאה קונה לאל-על שהייתה חברה הפסדי. התחייבה להבטחת שוויון הזדמנויות תחרותי והוגן מול חברות תעופה זרות. כעת היא מפרה את ההתחייבות הזו, ואין אמנת שיקגו שאוסרת אפליה על רקע לאומי". 

באם המדינה תציע לאל-על פיצוי כספי לאור הנזק שאתם מעריכים?

דפס: "המדינה מציעה לנו פיצוי, אבל אל-על לא מעוניינת בפיצוי משתי סיבות: ראשית, אם נחשב את הפיצוי בגין הנזק בקווים להודו, הרי שבזה זה לא נגמר. המשמעויות הן אדירות, והן מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. אנחנו לא רוצים לקבל סבסוד מהמדינה. הסיבה השנייה היא שאפילו אם נקבל פיצוי, בשורה התחתונה נטוס עוד שעתיים לכל כיוון. מה אני אגיד לנוסעים שלנו? טוסו איתנו עוד שעתיים כי קיבלנו סבסוד? זה לא עובד ככה.

"רשות שדות התעופה רשמה במכתבה אלינו שתחרות מתחילה באי-שוויון, אבל פה זה מצב אחר. האפליה במקרה הזה היא מהותית. פנינו לשר התיירות שתפקידו להביא תיירים למדינה, גם במחיר הפגיעה באל-על. הוא טען שזה בסמכות משרד אחר. כל אחד נחבא בפינה שלו". 

רן אלקבץ, יו"ר ועד הטייסים של אל-על, מגבה את העצירה ומדגיש כי גם הטייסים סבורים כי מדובר בפגישה קשה ובאפליה. לדבריו, "השמיים פתוחים בכל העולם, אין חברה בעולם כמעט שמוגבלת בנתיבים במרחב האווירי. כטייסים ישראלים אנחנו שמחים ורוצים לטוס בכל מרחב".

מוקדם יותר החודש שיגר איגוד טייסי ישראל פנייה לסגן נשיא ארה"ב, בדרישה כי יתערב באפליה כך שיתאפשר גם לאל-על ולחברות הישראליות לטוס מעל סעודיה. "במסלול כיום אנחנו טסים לכאורה בקונקשן מעל תימן, זו תחרות לא סבירה", אומר אלקבץ ומדגיש כי מדובר בפער של 4 שעות במשך הטיסה לכל כיוון.

בעתירה מפרטת אל-על כי ההפסד שלה לאור תוספת השעות משקף פער של 47% בעלויות המשתנות (דלק, אגרות נחיתה, הצורך להפעיל מטוסים רחבי גוף ועוד). אל-על מפרטת את חוסר השוויון וטוענת להפרת האמנות על-פי המדינה, ולכן מבקשת להוציא צו מניעה כנגד המדינה ולאסור על אייר אינדיה להפעיל את טיסותיה, "כל עוד לא מותר לחברות ישראליות לטוס מעל שטחה של הממלכה".

כאמור, אל-על טוענת להפרת אמנת שיקגו, האוסרת על ערב הסעודית להפלות חברות תעופה במתן היתרים לטוס מעל שטחה בשל השתייכותן הלאומית; וכן להפרת ההסכם הבילטרלי (דו-צדדי) הקובע כי ממשלת ישראל מחויבת לתת הזדמנות שווה והוגנת לחברות תעופה ישראליות.

האם תסריט כזה הוא אפשרי? יש לשער כי המדינה תניף את דגל הביטחון בסירובה לאפשר לאל-על ולחברות הישראליות לטוס מעל שמי מדינה עוינת. החברות הישראליות מלכתחילה מחויבות לתקני ביטחון מחמירים יותר (שאת רובם המדינה מסבסדת בהיקף של כ-900 מיליון שקל בשנה), ומכאן שהאפשרות לטוס מעל שמי סעודיה עשויה להביע שינוי בגישה המחמירה שנוקטת המדינה לפי הנחיות השב"כ.

מצד שני, העולם התעופתי משתנה ומצריך התאמות בינלאומיות לא רק בזווית התחרות. נמל התעופה ריאד בסעודיה נחשב לאחד הבטוחים בעולם, ייתכן שאפילו יותר מזה של איסטנבול, שבו נוחתים המוני ישראלים מדי יום בטיסות המשך ליעדים שונים בעולם, בעיקר על-ידי טורקיש איירליינס המפעילה 9 טיסות יומיות מתל-אביב. אל-על, נזכיר לא מורשית לטוב לאיסטנבול בעצמה.

זאת ועוד, אייר אינדיה וכמוה גם טורקיש איירליינס מקבלות סבסודים נרחבים מהמדינות שלהן. אל-על נמצאת לתפיסתה במצב הפוך אל מול המדינה - היא טוענת לחרם שמופעל עליה מהמדינה עצמה, חרם שמקשה עליה להתחרות אל מול החברות הזרות.

לסיכום אומר דפס ל"גלובס" כי "אם יתאפשר לנו לטוס מעל סעודיה, "נציע מחיר של דולר פחות מזה של אייר אינדיה. ככה תוכל תחרות אמיתית להתקיים גם בשורת המחיר לטובת הנוסעים". מחיר הטיסה הישירה של אייר אינדיה עומד על כ-700 דולר. טיסת אל-על למומבאי מתחילה בכ-800 דולר. 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מתן אפשרות לטיסות מעל שמי סעודיה בדרך לישראל הוא הישג מדיני ראשון במעלה. יחד עם זאת, משרד התחבורה תומך במתן אפשרות לתחרות הוגנת גם לחברת אל-על, כפי שנעשה עד כה במסגרת מדיניות השמיים הפתוחים. באחריות ממשלת ישראל לוודא כי חברת אל-על לא תיפגע כתוצאה מצעד חשוב זה".