ביהמ"ש אישר עיצומים במיליון שקל נגד סוכנות הביטוח בינת

מכה נוספת לסוכנות הביטוח "בינה" ולמנהלה רם רוזנטל: בבית המשפט אושררו העיצומים שהוטלו עליה - כמעט מיליון שקל - ונקבע באופן תקדימי שמותר היה לממונה על שוק ההון דורית סלינגר להטיל אותם על הסוכנות ועל רוזנטל, בנוסף לשלילת רישיון הסוכנות ורישיון רוזנטל עצמו לשנתיים.

העונש החריג ניתן בגין "הטעיה חמורה של מבוטחים" כלשון רשות שוק ההון, וגרימת "נזק ממשי ללקוחות ומבוטחים", כשהטעתה את הלקוחות ורכשה עבורם פוליסות "ללא ידיעתם והסכמתם". בין שיטות הפעולה - תסריטי שיחה מובנים; הטעייה באשר לתשלום עבור מוצר חדש, והימנעות ממתן תשובות ישירות. שלילת רישיון הסוכנות ורישיון רוזנטל עצמו אושררה ביוני האחרון אף היא על ידי בית המשפט העליון, בהליך נפרד.

לאחר שבקרב על שלילת הרישיון הפסידו הסוכנות ורוזנטל, הם קיוו לנחול הצלחה בבית משפט השלום בקרב על העיצומים שספגו מסלינגר - אך פסק דין שניתן כעת על ידי השופטת רחל ערקובי בערעור שהגישו השניים, אישרר את העונש החריג על כל חלקיו: "העיצום הכספי שהוטל על המערערים הנו מידתי נוכח חומרת ההפרות, מורכבותן, מספר המבוטחים שהוטעו ובהתחשב בהפחתות שבצעה המשיבה לטובת המערערים בהתאם לסמכותה ובהתאם לתוספת החמישית לחוק הפיקוח".

באופן תקדימי קבע פסק הדין כי המפקחת על הביטוח רשאית - בו זמנית - לשלול רישיון ביטוח של סוכנות ולשלול רישיון ביטוח של מנהל הסוכנות ולהטיל עליה ועל המנהל עיצום כספי גבוה. כפי שנכתב ב"גלובס" בעבר - לאורך השנים, החל בעשור שעבר, בפיקוח על הביטוח שינו את הגדרת המחויבות של סוכני וסוכנויות הביטוח ביחס ללקוחותיהם המבוטחים. כיום, במיוחד בחיסכון הפנסיוני, מוטלות על הסוכנויות מחויבויות רבות כלפי המבוטחים.

בנוסף לדחיית טענות "בינה" ורוזנטל כאילו הטלת עיצומים בסכום כזה ביחד עם שלילת הרישיון היא לא סבירה, נדחו בפסק הדין גם טענותיהם כאילו על הרשות להוכיח יסוד נפשי בסעיף ההטעיה בחוק הפיקוח; כי המדגם שנטלה הרשות לא היה מייצג וכי יש לראות בהפרות המרובו, למעשה, הפרה אחת.

"יותר מ-120 תלונות נגד הסוכנות"

במשרד האוצר תיארו עם הטלת העונש החריג כי "סוכנות הביטוח בינה הוקמה ב-2002 על ידי רם רוזנטל כעסק משפחתי, שהכפיל את מכירותיו בשנים האחרונות - לא מן הנמנע, בעקבות שימוש מאסיבי ומובנה בשיטות מכירה פסולות באמצעות המוקד הטלפוני. ביום שבו התחילה הביקורת מטעם רשות שוק ההון, העסיקה הסוכנות יותר מ-50 עובדים והיקף הכנסותיה הסתכם במיליוני שקלים".

ברשות שוק ההון הרחיבו אודות המהלכים הפסולים שהובילה הסוכנות של רוזנטל, ואמרו כי: "החלטה זו נבעה מממצאי ביקורת חמורים, שהובילו בצעד חסר תקדים להשבתה לאלתר של הפעילות הפסולה ולהטלת עיצומים משמעותיים על הסוכנות". לדבריהם, "הביקורת החלה לאחר שהצטברו ברשות יותר מ-120 תלונות נגד הסוכנות ומנהליה - למעלה ממחציתן בין 2010 ל-2015. מדובר במספר תלונות גבוה וחריג בהיקפו". ערעור הסוכנות על ההחלטה, כאמור, נדחה בבית המשפט העליון ביוני האחרון.

"הימנעות ממתן תשובות ישירות"

ברשות שוק ההון הסבירו כי "בביקורת גילתה הרשות כי הסוכנות מטעה בתיאור עסקות ביטוח, ואף רכשה עבור המבוטחים פוליסות ללא ידיעתם והסכמתם. בנוסף, הפעילה הסוכנות מוקד טלפוני על ידי עובדים ללא רישיון מתאים. הרשות האזינה לעשרות שיחות מכירה שערכה הסוכנות ללקוחותיה, ומצאה כי בשיחות רבות בוצעה הטעיה חמורה של מבוטחים במטרה לשכנעם לרכוש פוליסות ביטוח. המוכרנים הונחו למכור פוליסות תוך הטעיית הלקוחות באמצעות תסריטי שיחה מובנים".

עוד ביחס לשיטות ההטעיה נמסר כי "הטעיית המבוטחים נעשתה בדפוסי פעולה שונים: הסוואת מטרת השיחה מהלקוח, העברת נתונים מוטעים ללקוח, טשטוש דרישת אישור תשלום עבור המוצר החדש, הטעיית הלקוח לגבי סכום הפרמיה החודשית, הקראת הצהרת בריאות ללא הקדמה וללא הסבר מלווה, הימנעות ממתן תשובות ישירות ועוד. השיחות נמצאו מטעות ומשקפות התנהגות שאינה חוקית ושאינה הולמת התנהגות בעל רישיון. נדגיש כי השיחות גרמו לנזק של ממש ללקוחות ומבוטחים".