פרשה שלא הייתה וכתם שחייב לרדת

כל מי ששלטון החוק יקר לליבו חייב לשאול את עצמו האם רשויות אכיפת החוק - המשטרה והפרקליטות - פעלו כמצופה מהם בפרשת ההצעה שלכאורה מסר ניר חפץ לאלי קמיר ודרכו לשופטת הילה גרסטל.

עיסוק בבטיחות מראה שאחת הדרכים הכי חשובות למנוע תאונות היא לתחקר לעומק תאונה שכבר אירעה וללמוד ממנה איך להשתפר. פרשת גרסטל היא תאונה גדולה, שאירעה למערכת אכיפת החוק - למשטרה ולפרקליטות. דרך טיפולם במקרה והחשדות שמיהרו להטיל בגרסטל היו תאונה, שהכתימה והרסה מוניטין של מי שתרמה רבות לשלטון החוק ולחברה בישראל. חשוב לתחקר תאונה זו, להבין מה היה שם, מה גרם לרשויות האכיפה לרמוס זכויות אדם לכאורה בשם החוק ומדוע לא ממהרים להתנצל בפני גרסטל ולנקות את שמה.

העדות שמסר חפץ מציגה תמונה שונה לחלוטין מזו שניסו לצייר נציגי המשטרה והפרקליטות בדיוני הארכת המעצר של קמיר. בדיון הראשון בבית משפט השלום, ישב שופט שמבין את תפקידו השיפוטי - לבחון את הראיות שבפניו ללא משוא פנים ובלי דעה קדומה. התבוננות זו בחומר הראיות הביאה אותו לדחיית בקשת התביעה להאריך את מעצרו של קמיר ולקביעת מעצר בית והפקדת ערבות. בשלב זה, מצופה היה מהמשטרה והפרקליטות להפנים את קביעת השופט, למהר ולסיים את החקירה שעוסקת בעניין נקודתי (כהגדרת השופט).

אפשר היה לעצור את התאונה המתגלגלת כבר בשלב זה, אילו רק פעלה הפרקליטות לפי הקוד האתי שלה עצמה. סעיף 1 לקוד האתי של פרקליטי המדינה מפרט את חובתו של הפרקליט להיות נאמן לאינטרס הציבורי, לשלטון החוק, לעשיית צדק ולהגנה על האינטרס הציבורי, זכויות האזרח וכבוד האדם.

הפרקליטות המשיכה ובחרה להתעלם מחובותיה וערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בדיוני הארכת המעצר טען בביטחון רב נציג הפרקליטות כי מדובר באירוע יוצא דופן, לגביו יש חשדות שמדובר בהצעת שוחד בדרגים הגבוהים ביותר. טענות אלה כאשר הן באות מפי נציג הפרקליטות זוכות לאמון הציבור שלא נחשף בשלב זה לראיות ויש לו רק את טענות הפרקליטות והחלטת בית המשפט. הרי לא יעלה על הדעת שנציג הפרקליטות יצהיר מה שאינו נסמך על חומר הראיות בתיק ובטח לא יעלה על הדעת שהשופט לא יבחן את הראיות באופן אובייקטיבי במנותק מטענות הפרקליטות. אלא שכל זה מתרחש, ה"לא יעלה על הדעת" הוא בדיוק מה שקרה בתיק זה.

חומר הראיות בתיק כבר באותו שלב לא תמך באף אחת מטענות אלה. הראיות בתיק, אז וגם היום, הראו שמדובר באירוע שאין בו כל היבט פלילי או אחר וכי גרסטל פעלה בדיוק כמצופה ממנה. מכאן עולה לכאורה כי הפרקליט הפר את סעיף 5 לקוד האתי לפיו: "בהציגו את עמדת המדינה בטיעוניו בפני בית המשפט, יתאר הפרקליט את תמונת הדברים האמינה והמשקפת למיטב ידיעתו את הנושא לאשורו".

לנוכח הכוח האדיר בידי הפרקליטות, יש חשיבות רבה לתחקיר התאונה שארעה בפרשה זו. היוזמה לתחקיר כזה יכול ותבוא מצד הפרקליטות עצמה. כמתחייב לפי סעיף 16 לקוד האתי לפיו: "פרקליט שהתברר לו כי עקב שגגה הפעיל את סמכותו שלא בצורה הראויה, יפעל מיידית לתיקון הדבר". אם הפרקליטות לא תשכיל לעשות זאת הרי שנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות צריכה לדון בפרשה זו. והנה סגרנו מעגל, הנציבות אותה הקימה בגלגולה הקודם גרסטל, תפקיד בגינו זכתה למתקפה ועוינות נמשכת מצד הפרקליטות - היא שצריכה לפעול כדי להביא את הפרקליטות לנקות את שמה של גרסטל מהכתם שהודבק לה על לא עוול בחפה.

■ הכותבת היא ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית במכללה למינהל.