הבכיר הישראלי בפייסבוק מספק הצצה מבפנים למשבר בחברה

בשנים האחרונות נראה היה ששום דבר לא באמת יעצור את פייסבוק. הרשת החברתית אמנם ספגה ביקורת בשורה ארוכה של נושאים - איסוף המידע המעמיק והמפורט על משתמשיה, מדיניות הפרטיות שלה, תרומתה להפצת פייק ניוז, מניפולציות בפיד ועוד ועוד - אך הדבר לא גרע מהפופולריות שלה. הגולשים המשיכו להציף אותה, התוצאות הכספיות שברו שיאים מדי רבעון, ווטסאפ ואינסטגרם שבבעלותה שגשגו. כשבינואר הכריז המנכ"ל והמייסד מארק צוקרברג על שינוי הפיד, כך שיוקדש יותר לפוסטים אישיים ופחות למותגים וגופי תוכן, נראה היה שהחברה אף נתפסת כקשובה ושוחרת טוב יותר מבעבר. אלא שאז הגיעה פרשת קיימברידג' אנליטיקה.

לפני כשבועיים פרסמו שורה של גופי תקשורת כי חברת איסוף המידע הבריטית, שעבדה בין היתר עם דונלד טראמפ, השיגה מידע אישי על 50 מיליון ממשתמשי פייסבוק ללא ידיעתם, בעזרת "שאלון אישיות" תמים למראה. היא השתמשה בו כדי ליצור פרופילים פסיכולוגיים של המשתמשים, וליצור תעמולת בחירות שפנתה לרגשותיהם העמוקים ביותר. חלק מהפרטים היו ידועים עוד קודם, אך השערורייה האמיתית פרצה כשה"ניו יורק טיימס" ה"גרדיאן" וה"אובזרבר" חשפו את התנהלות פייסבוק בפרשה: הרשת החברתית ידעה בזמן אמת על התנהלות קיימברידג', לא עדכנה את משתמשיה, ולא וידאה שהמידע יימחק.

לתחקירים האלה אף אחד לא נשאר אדיש. רגולטורים ברחבי העולם פתחו בחקירה; מותגים וגולשים (כולל פלייבוי, אלון מאסק ומייסד ווטסאפ בריאן אקטון) מחקו את חשבונותיהם ברשת החברתית; וחמור מכל: השוק אותת שמדובר במשבר אמיתי, ובפחות משבועיים של ירידות מחקה מניית פייסבוק כמעט את כל העליות שמהן נהנתה בשנה שחלפה. צוקרברג התנצל בתקשורת והבטיח לתקן את דרכיה של החברה, שנקטה מספר צעדים מהירים בתחום הפרטיות (ראו מסגרת).

התסבוכת הזאת משפיעה קודם כל על בכירי הרשת החברתית והנהלתה בעמק הסיליקון, אך מורגשת היטב גם במרכזי הפיתוח שלה. יש לה רק שניים כאלה: האחד ממוקם בלונדון, האחר בתל אביב. שם, בשדרות רוטשילד, יושב צח הדר. הוא רק בן 34, אבל כבר אחראי על אחד הפרויקטים הבולטים של הרשת החברתית בשנים האחרונות: אפליקציית פייסבוק לייט, שעליה עוד נרחיב בהמשך. הוא אחראי על צוות של 50 איש, ועד לאחרונה היו לו הרבה מאוד סיבות לחייך. עכשיו קצת פחות.

"היו לי שאלות על המקרה הזה, כמו לעוד עובדים בחברה", אומר הדר ל"גלובס", בראיון העומק הראשון שלו בתקשורת הישראלית והעולמית. "יש בפייסבוק מפגש שאלות ותשובות שבועי, מול מארק. כל עובד, מארה"ב או מתל אביב, יכול לשאול חופשי את החברה מה שהוא רוצה. אנשים שואלים במפגשים האלה הכל, לא כדי לצאת ידי חובה".

ומה שמעת שם?

"שמעתי את ה'בפנים', ואני חושב שתקשרו אותו כלפי חוץ בצורה די ברורה. הציגו את הסיטואציה, את רצף העובדות, מה שהיה. לקחו אחריות והסתכלו קדימה כדי לראות מה רוצים לעשות כדי לשפר את המצב, איך לחזק ולהרוויח את האמון של האנשים בפלטפורמה. כולם רואים את זה כדבר קריטי. זה מקרה שבו הפרטים מאוד משנים, והפרטים שאני מכיר דומים למה שאתה מכיר. מארק היה די פתוח לגבי זה".

יש תחושה של התגייסות כללית בפייסבוק כדי להיחלץ מהמשבר?

"יש רמה גבוהה מאוד של אכפתיות, זה הדבר שבולט בבירור. אין אדישות, החברה רוצה להגיב מהר ונכון למה שהיא למדה מהמקרה. כדי לעשות שינויים, ולחשוב על הפתרונות כפי שעשו, צריך התגייסות של אנשים שיושבים, חושבים, מתכננים ומבצעים מהר. אני חושב שכבר ראינו שזה קרה. מן הסתם יש עוד דברים שנעשה, זה לא משהו רגעי, זו חשיבה רצינית מהם הפתרונות הנכונים. אני מרוצה מהתשובות שאני מקבל, מההזדמנות להיות מעורב, מהיחס הרציני שניתן לנושא".

עד כמה אתם, כעובדים, מושפעים מהביקורת שהחברה סופגת?

"אנחנו כמובן מרגישים אותה, אבל יש לי אמון גדול באנשים שמתמודדים עם הבעיות והאתגרים שאתה מדבר עליהם. כל עוד אני מאמין במה שאני עושה ואני רואה את התוצאות של זה בשטח, זה מה שדוחף אותי קדימה".

אמרתי שבחיים לא אעבוד בחברה גדולה

צח הדר הגיע לפייסבוק לפני ארבע שנים, בגיל 30. אמו הייתה מתכנתת, והוא נחשף לקוד לראשונה עוד כשהיה בגן הילדים. ובתיכון כבר עבד בחברות טכנולוגיה כמו מרלינט ואודיוקודס. אחרי ששירת כקצין ב-8200 הוא נחת בסצינת היזמות המקומית, והקים עם שלושה מחבריו את הסטארט-אפ מומיניז (Mo'Minis).

"הייתה לנו פלטפורמה לפיתוח והפצה של משחקים לסלולר שהחלה את דרכה עוד בתקופת הטלפונים 'הרגילים', לפני עידן הסמארטפון. ראינו שם הזדמנות ענקית להפיץ משחקים, לעזור למפתחים להגיע לקהלים חדשים. היית משלם אז 16 שקלים בשביל סנייק מתקדם, זה היה מטורף. שרדנו את המעבר לאנדרואיד, היו לנו משחקים שהגיעו לעשרות מיליוני אנשים, וזה היה כיף".

אלא שב-2014 מומיניז ביצעה פיבוט (תפנית עסקית יסודית) שאליו התקשה הדר להתחבר, ואחרי התלבטויות ארוכות הוא עזב. הוא החל לחפש את דרכו, כשדבר אחד ברור לו: "חשבתי שבחיים אני לא אעבוד בחברה גדולה", הוא משחזר. כמה מחבריו, שהחלו לעבוד בפייסבוק ישראל עם הקמתה שנה קודם לכן, ניסו לשכנע אותו אחרת. "הם אמרו לי: 'תקשיב, זה בכלל לא מה שאתה מכיר. זה לא (מקום עבודה) איטי, זה לא כבד, זה בדיוק מה שאתה רוצה. זו סביבה יזמית, יש לך ספייס, יש לך יכולת להשפיע באמת, ובסדרי גודל גדולים. והרי הקושי בסטארט-אפ הוא תמיד שהסיכוי להשפיע בגדול מאוד מוגבל, מעטות החברות שמצליחות לעשות את זה".

הדר נכנע ללחצים, אבל לא בלב שלם. "ההחלטה שלי הייתה: 'טוב, חצי השתכנעתי, בוא נצטרף לשנה-שנתיים ואם חצי ממה שאמרו לי זה נכון, אז אני אלמד איך פייסבוק עושה את זה, ואז ארים חברה משלי'. אני פה כבר כמעט ארבע שנים, אז כנראה זה יותר טוב ממה שחשבתי. הצטרפתי בתור מנהל מוצר, אחרי תקופה יחסית קצרה עברתי לפייסבוק לייט".

כך הוא הפך למנהל אחד הפרויקטים הצומחים של פייסבוק כיום, גם אם ההיכרות של הקהל הישראלי איתו מצומצמת. הסיבות לפיתוחו ברורות: אם יש לכם טלפון בן שלוש שנים או יותר, קשה להימלט מהתחושה שהוא פחות ופחות "סוחב". מערכת ההפעלה עולה לאט יותר, האפליקציות מגמגמות, השטח הפנוי הולך ואוזל והמכשיר מתקשה לעמוד בעומס. את הבעיות האלה פותר המשתמש הממוצע באמצעות שדרוג הסמארטפון, אך מה עושים מי שידם אינה משגת? ומי שחיים במדינות ובאזורים שבהם תשתית הרשת אינה מאפשרת שימוש יעיל אפילו באפליקציות ה"רגילות" של הרשתות החברתיות הפופולריות?

כדי להתמודד עם האתגר הזה השיקה פייסבוק ב-2015 גרסה קלה של האפליקציה שלה, וכינתה אותה Facebook Lite. היא משתמשת בפחות דאטה, שוקלת פחות משני מגה (לעומת 80 באפליקציה הרגילה), והודות לכך מותקנת ונפתחת במהירות. גרסת הלייט פועלת בכל סוגי מכשירי האנדרואיד ותומכת בכל סוגי הרשתות. בתחילה הציעה האפליקציה הרזה רק את הפיצ'רים הבסיסיים של פייסבוק, ועד לפני כמה חודשים הציעה רק את הלייק ה"פשוט", ולא את שלל הרגשונים של פייסבוק (לב, פרצוף צוחק וכן הלאה). כיום האפליקציה כבר מתקדמת יותר, וכוללת אפילו את פיצ'ר הסטוריז.

פייסבוק לייט מפותחת כולה במרכז הפיתוח של הרשת החברתית בארץ. הצוות שמאחוריו, שמנה בתחילת הדרך כחמישה עובדים, עבד במשך כשנה על הפרויקט בטרם הצטרף אליו הדר כמנהל מוצר, תואר צנוע שמשמעותו בפועל היא ניהול כל לייט העולמי (לא כולל מסנג'ר לייט).

בשלב הראשון הושקה האפליקציה במדינות באסיה ובאפריקה, אך במשך הזמן הרחיבה פייסבוק את זמינותה גם לשווקים מפותחים, שגם בהם קיימים אזורים שבהם יש תשתית חלשה או משתמשים שמבקשים לחסוך בחבילות הגלישה. לישראל היא הגיעה בפברואר 2017, ולאחרונה התפשטה גם לארה"ב, גרמניה, אירלנד, ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה, בריטניה וצרפת. היא פועלת ביותר מ-60 שפות, ומספר המשתמשים החודשי שלה מתקרב כיום ל-400 מיליון איש.

במקביל עלו על הגל ענקיות אינטרנט נוספות. בתחילת השנה שעברה השיקה מיקרוסופט את סקייפ לייט, בנובמבר הצטרפה אליה טוויטר, ואילו גוגל החלה להשיק גרסאות קלות של מוצריה כמו "יוטיוב גו". בתערוכת המובייל MWC, שנערכה החודש שעבר בברצלונה, הוצגו המכשירים הראשונים שמריצים את מערכת ההפעלה "אנדרואיד גו" - גרסה רזה של מערכת ההפעלה אנדרואיד אוראו, המיועדת למכשירים חלשים. "יצרנו פה טרנד", אומר הדר. "הן (החברות האחרות) באות ואומרות: 'רגע, אם פייסבוק עושים את זה, יש פה שוק, יש פה קהל, יש לזה מקום'".

חבילת דאטה או ארוחת צהריים

מבחינה טכנולוגית, אומר הדר, פרויקט לייט דרש לשבור רבים מהעקרונות הבסיסיים של פיתוח אפליקציות מובייל. "הרעיון הוא שאהיה מסוגל להוסיף פיצ'רים ויכולות חדשות בלי להגדיל את האפליקציה", הוא אומר, "בדרך כלל רוב ה'מוח' של האפליקציות נמצא על המכשיר, בגלל זה הן תופסות כל כך הרבה מקום ומכבידות. בטלפונים מתקדמים זה בסדר, חיים עם זה ואין שום בעיה, אבל פייסבוק לייט צריכה להיות קלה, ולצרוך חמישית מהדאטה, ולעבוד גם כשהרשת איטית".

אז מה עשיתם?

"אצלנו הרבה יותר מהמוח, מהלוגיקה, נמצאים בשרת. אנחנו שמים דגש על התווך, הדרך שהשרת מתקשר עם האפליקציה על המכשיר. בדרך הזאת יצרנו מצב שבו האפליקציה לא גדלה כשמוסיפים לא עוד יכולות, היא רק צריכה לדעת להריץ את ההוראות שנמצאות בשרת. כדי לאפשר את זה יצרנו ערוץ תקשורת מאוד יעיל ועשינו לו התאמות לרשתות איטיות".

מה זה אומר?

"קח לדוגמה את הדפדפן שיש לך במחשב. כשאתה מגיע לעמוד אינטרנט, אתה מקבל את כל התמונות בו זמנית, לא תמונה אחר תמונה. ברשת מאוד מהירה זה הדבר הנכון לעשות, אבל ברשת איטית, אם אתה מביא הרבה תמונות בו זמנית, הכל נתקע ושום דבר לא עובד. זו החוויה של אנשים שמשתמשים ברשתות איטיות עם אפליקציות שפותחו תחת הנחת עבודה שהסביבה מאוד מאוד מהירה. אז אנחנו פועלים הפוך לעומת 'הדרך הנכונה לעבוד' כדי לייצר חוויה טובה יותר".

הדר לא רק מסתגר במשרדי פייסבוק כדי לשפר את היעילות הטכנית של האפליקציה, אלא גם יוצא לשטח, להודו ולאפריקה, כדי לראות איך היא עובדת בפועל. "בהתחלה אנחנו יושבים שם עם אנשים במעבדה בצורה מבוקרת, רואים איך הם משתמשים באפליקציות, שואלים אותם שאלות, בוחנים את הקשיים שלהם. אבל זה גם מגיע לרמה שאני עוצר מישהו באמצע שוק במומביי, ושואל אותו: 'תגיד, יש לך טלפון?'. הוא עונה 'כן, יש', ואני שואל אותו 'יש לך אינטרנט?', והוא עונה שוב 'כן'. ואני שואל 'מכיר פייסבוק?', 'בטח', הוא עונה. 'אתה יכול להראות לי?', אז הוא מראה לי את פייסבוק לייט.

"כשאני אומר 'אני', זה אני והצוות כמובן. יש מעצבים ויש מהנדסים ואתה רוצה שכל אחד, עם הפרספקטיבה השונה שלו, יוכל להבין איך משתמשים באפליקציה. בשלב מסוים נמאס לי כל הזמן לטוס ולספר סיפורים לאנשים שלא היו שם, והצלחנו לארגן נסיעה של 50 מהנדסים להודו. הלכנו וקנינו טלפון וכרטיס סים מקומי, הסתובבנו בשוק, וראינו ששום דבר לא עובד. ההשפעה של זה על הצוות היא בלתי נתפסת. אחרי דבר כזה אתה כמעט לא מבין איך אפשר לשבת כסטארט-אפ במרתף ולפתור בעיות לאנשים שאתה לא מכיר בכלל.

"אנחנו כבר רגילים היום לפתוח אפליקציה ולחשוב שהיא איטית אם זמן התגובה הוא, כמה? ארבע שניות? שם פתאום ראינו שכל קליק כרוך בהמתנה של 30-20 שניות. לפעמים האינטרנט הפסיק בכלל לעבוד, ואז המשתמש היה צריך לחכות חמש דקות. הוא לא רק מבזבז חמש דקות, אלא גם צריך אחר כך להתחבר מחדש ולהתחיל שוב את מה שהוא כבר עשה. ברמה התפיסתית זו פשוט חוויה אחרת".

איך אפשר לעזור למשתמש כזה?

"לדווח לו שהחיבור עובד או לא עובד, ומה לעשות כדי שיעבוד, או לספק לו בינתיים מידע שהכנתי מראש כדי שהוא לא יצטרך לחכות. גם זה לא פשוט, כי יש מקומות שבהם כל מגה עולה כסף, וזה יקר. פגשתי בן אדם באפריקה שקונה חבילות אינטרנט פעם בשבוע, הן מחזיקות 3-4 ימים, וכדי לקנות אותן הוא צריך לוותר לפעמים על ארוחת צהריים. כשאתה שומע דבר כזה, אתה אומר: 'רגע, אני צריך להיזהר. אם אני עושה טעות, ומוריד לו למשל סרטון גדול מדי דרך האפליקציה, אני עלול לחסל לו את מנת הדאטה השבועית".

מרכז הפיתוח הישראלי, אומר הדר, מקבל יד חופשית למדי לפתח כראות עיניו את פרויקט לייט ואת שאר המוצרים שבאחריותו. "הסיבה שלפייסבוק יש רק שני מרכזי פיתוח היא שזה לא ארגון שבו אתה עובד על איזה תת-אזור, ומחכה לאישור מהמטה להחליט על שיתוף פעולה עם מישהו ממדינה אחרת. כשפייסבוק לייט פה המשמעות היא שהמטה פה, ההחלטות לגבי המוצרים מתקבלות פה, וכמעט כל מי שאני צריך נמצא פה. זה כבר מאפשר לנו לעבוד כמו סטארט-אפ".

אין מישהו מעבר לים שאומר לכם מה לעשות? אף מבוגר אחראי שאומר "זה בסדר, תרוץ"? "לא. כשרוצים להשיק משהו, אנחנו מחליטים. אני לא מספיק מבוגר? אני מאוד זקן, בן 34" (גילו של צוקרברג).

ומי מתווה את הכיוון הכללי? "אתה מקשיב למארק (צוקרברג) או לחאבייר אוליבן (סגן הנשיא האחראי על הצמיחה). מארק הוא בן אדם מאוד מאוד חריף, שלא רואה לנגד עיניו את המספרים, את הטקטיקה, את מה שיקרה עוד שבועיים. הוא כל הזמן מנסה לנווט את הספינה הענקית הזאת כדי לפתור בעיות גדולות. זה מעורר השראה בעיני".

חופש הפעולה שמתאר הדר מתבטא לדבריו גם ביכולתם של מהנדסי פייסבוק לבחור את הפרויקטים שיעבדו עליהם. "לוקחים את העניין הזה מאוד ברצינות, כי אם אני בוחר לאן אני הולך ומה אני עושה - אז אני גם צריך להאמין במה שאני עושה. זה יוצר הרבה פתיחות ומגדיל את האמון בארגון מבפנים".

איך זה עובד בפועל? "מי שמתקבל כמהנדס לפייסבוק יוצא, אחרי ההכשרה הבסיסית, ל'דייטים' עם הצוותים, ורואה מה מדליק אותו. מה שמחפשים פה זה לא ש'תעשה את המשימות', אלא שתעשה את מה שתמציא, כולם פה צריכים להיות יזמים. חוץ מזה, יש פה תרבות של קבוצות פידבק פנימיות לכל המוצרים. כל מהנדס שיושב פה יכול להצטרף לקבוצת הפידבק של מציאות מוגברת, או של הניוז פיד, וכן הלאה. בקבוצה הזאת הוא נחשף לכל הניסויים הפנימיים ומגיב עליהם, למרות שהוא עובד בצוות אחר לחלוטין. ההתנהלות הזאת נחשבת למשהו לגיטימי, מעודדים אותה".

נשמע כמו גן עדן לנודניקים. "אתה רוצה לייצר סביבה שבה אנשים יהיו פתוחים, ולא ירגישו שהם בלתי נסבלים ויינעלו, אז יצרו פה תרבות שבה כל אחד יודע להיות קונסטרוקטיבי. הרעיון הוא שבתור מהנדס, תניח שכוונה של מי שכותב לך פידבק טובה, שהוא לא אידיוט. מצד שני, אם משהו נראה לך אידיוטי בקוד של מישהו אחר, הרעיון הוא שתגיד לעצמך: 'אוקיי, יש פה אנשים ממש חכמים, בוא נחשוב אם אני זה שפספס משהו, ואם לא - איך אני אשאל אותם על הפרויקט באופן שיעזור להם'. כשאתה רואה שיח כזה, זה דבר מדהים".

איך נראה תהליך עבודה כזה? "קח למשל את כל נושא המצגות. בהרבה מקומות העובד יוצר מצגת עם מיליון שקפים, שכל המטרה שלה היא לה ראות שהוא צודק. זה תהליך שהמטרה שלו היא להדוף. פה עובדים קצת אחרת. קודם כל אנחנו שולחים מראש את המצגת למשתתפים, ובפגישה מדברים רק על מה שלא מסכימים לגביו. המערכת בנויה מצד אחד לעודד אותך לקחת סיכונים ולעשות דברים גדולים, ומצד שני להיות אחראי לכך שזה יהיה טוב, ויש לך כלים שמאפשרים למדוד הצלחה. אין כסת"חים".

אתה כבר ארבע שנים בתפקיד, יש כבר תוכניות להמשך? "יש לנו הרפתקה מטורפת שאני עדיין באמצע שלה. בקבוצת העבודה שאני מוביל, שנקראת Lite Interfaces , אנחנו עובדים על עוד שני פרויקטים לפחות שאי אפשר כרגע לדבר עליהם, אבל הם באותו סדר גודל בעיני כמו פייסבוק לייט. אני רוצה להנגיש את היכולות הטכנולוגיות, אפילו מציאות מדומה ומוגברת ודברים כאלה, לא רק למי שיחזיק בגלקסי S20. שהמגבלות שקשורות לדאטה ולמחיר של הטלפונים יפסיקו להפריע, וברמת הבסיס לכולם תהיה את היכולת לעשות את אותם הדברים".

ובמישור האישי, יש לך פרויקט שאתה חולם עליו?

"זה שלי, המחשבות על מה שאבנה כשיגיע הזמן. תמיד יש מחשבות".

פייסבוק בישראל / תעודת זהות

■ הקמה: 2013, עם רכישת חברת אונאבו

■ מיקום: שדרות רוטשילד בתל אביב

■ פעילויות:

1. מרכז מו"פ המעסיק מהנדסים, חוקרי דאטה ומעצבים
מנהל: ג'ואי שמחון
עובדים: 150

2. צוות שיווק עסקי
מנהלת: עדי סופר תאני
עובדים: 40

צח הדר / תעודת זהות

■ גיל: 34

■ תפקיד: מנהל Lite Interfaces בפייסבוק

■ תפקידים קודמים: יזם, סמנכ"ל מוצר בסטארטאפ MoMinis

■ שירות צבאי: קצין ב-8200

■ מגורים: תל אביב

■ מצב משפחתי: נשוי ואב לבת

■ תחביבים: צילום, טיולים בטבע

עוד משהו: למד לתכנת בגיל 5, בכיתה י' החל לעבוד בחברות טכנולוגיה