כשאתם אומרים לא, למה הכוונה?

בני דור המילניום, המכונים גם דור ה-Y, הם ילידי שנות ה-80 וה-90, שתופסים נתח נכבד מהעובדים בשוק כיום. ומעטים מהם מנהלים. מדוע זה כך?

קווים לדמותם

דפוסי ההתנהגות שלהם, הצריכה, החיסכון וההשקעות שלהם שונים מאלה של הדורות שקדמו להם. הם אלה שיקבעו איך תראה כלכלת העולם בשנים הבאות.

לפי המחקר המקיף של עוז אלמוג ותמר אלמוג , הם אלה שגדלו לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט, והם בעלי נגישות לכלים ולאמצעי תקשורת מתקדמים. הם "הילידים הדיגיטליים", שנחשפו מגיל צעיר לגירויים גלובליים וחוו יותר מכל דור אחר חוויות בעלות אופי גלובלי (נופשים וטיולים בעולם, שיחות בינלאומיות, רשתות חברתיות עולמיות וקניית מותגים ומוצרים מכל רחבי העולם).

רוצים משפחה, לא רוצים לנהל מבוגרים מהם

הם בעלי נכונות לעבודת צוות, הם מולטי-טאסקינג ו"מפוצלי קשב", הם טכנולוגיים, זריזים, אך יותר מכול בולטת אצלם הנטייה לשמור בקפידה על איזון עבודה ומשפחה, שחשובה להם יותר מקידום או ניהול.

המחקר הזה למשל מראה כי רק שישה אחוזים של בני דור ה-Y שואפים להיות מנהיגים, ורק ארבעה אחוזים רוצים לנהל אחרים.

עוד סיבה לכך שבני דור ה-Y אינם ששים לנהל היא שמשמעות הדבר מבחינתם היא להיות מנהליהם של עובדים המבוגרים מהם . מנקודת מבטם, מדובר באתגר המסכן אותם בהאשמות דוגמת חוסר ידע מצד העובדים המבוגרים והמנוסים מהם.

כדי להתגבר עם האתגר הזה, רבים מבני הדור הזה נמנעים מניהול מלכתחילה, או מנהלים בדרכים שלא בהכרח מוכיחות את עצמן , למשל, תוך כדי הכללות וסטריאוטיפיזציה כלפי העובדים המבוגרים, בהתנשאות מעליהם, או דרך הבעת רגשי נחיתות מקצועיים מולם.

"מובילים" גם בלי לנהל, וחבל להם על הזמן

בספרה "Becoming the Boss" מסבירה המומחית לדור זה, לינדסי פולק, כי בני המילניום מאמינים שהם "מובילים" גם בלי לנהל ממש. לדבריה, הם חשים מובילים מכל מקום שבו הם מצויים, ואין להם שום צורך בכותרת רשמית משפיעה ויוקרתית בשביל להיחשב לכאלה.

ואכן, סקר המנהיגות של הארטפורד מראה כי 80% מבני המילניום מחשיבים את עצמם "מנהיגים", בזמן שרק 12% מבני הדור הזה הם מנהלים בפועל בעת הגדרה עצמית זו.

למעשה, יש שיגידו כי בני דור המילניום דווקא שואפים להוביל ולהנהיג, פשוט לא בדרך שהייתה מקובלת לאורך ההיסטוריה. לפי מחקר של המכון לפוליטיקה באוניברסיטת הרווארד בשיתוף עם וושינגטון-פוסט, בני הדור הזה מעריכים ניידות בקריירה, ושואפים להתקדמות אישית שאינה תלויה במסלול האיטי וההדרגתי לניהול. בעולם טכנולוגי ודינאמי, למי יש זמן לתהליך כזה?

הקידום, בעיניהם, הוא ביחס לעצמם. הם חשים שקידום רק באמצעות ניהול הוא מסלול מיושן , שלא מבטא בהכרח את טיבם: "אם אני טוב במה שאני עושה, למה שלא אעשה את זה בווריאציות שונות ומשתנות? למשל בחברה אחרת או בצוות אחר, שמשתמשים בכלים טכנולוגיים מתקדמים יותר? למה שארצה לעזוב את העשייה עצמה כדי ללכת לנהל צוות של אחרים שטובים במה שהם עושים? האם זה נקרא 'קידום'? לא בעיניי" (א', מהנדס).

"לא הייתי רוצה להתקדם לניהול, ולגלות בדיעבד שאני בכלל לא מתאימה לזה. זה בזבוז זמן", מספרת מהנדסת מאותה חברה. "אני מעדיפה לקדם את עצמי מקצועית וטכנולוגית בדברים שאני יודעת בוודאות, כאן ועכשיו, שאני טובה בהם".

"אני עצמי חזק יותר מהשכר שלי"

בני דור המילניום ידועים גם כאנשים אינדיווידואליים, שלא יוותרו בקלות על הערכים שלהם: "כמנהל, לא יהיה לי יותר כוח אלא בעיקר יותר מחויבות פוליטית. אני לא רוצה להיות 'הפנים של הארגון', ואני בטח לא רוצה להתגמש למדיניות שאני לא מאמין בה ולוותר על העצמי שלי, רק כי אני מנהל ואני נדרש ומצופה להתיישר עם המדיניות. אפילו אם זה ישתמע ליותר כסף" (ש, מהנדס תעשייה וניהול).

ואכן, סקר גאלופ הראה כי רק 48% מבני דור המילניום מתייחסים לשכר בבואם לשקול לקבל עבודה חדשה שהוצעה להם. במקום להתחשב בגורם השכר, הם מעדיפים לעבוד אצל מעסיק שערכיו משקפים את ערכיהם, ושתוכן עבודתם תהיה מעניינת ומתאימה ל"מי שהם" ולתשוקות האמיתיות שלהם.

חבל, דווקא תהיו מנהלים מעולים!

ומה באשר לאלה שבסופו של דבר כן ייטלו על עצמם תפקידי ניהול?

המחקר צופה שסגנון הניהול שלהם יאופיין בדמוקרטיה ובמתן שוויון הזדמנויות לעובדיהם; שביחס למנהלים מדורות אחרים הם ישקיעו יותר בהטמעת אחריות חברתית ובתרומה לקהילה במסגרת העסקית (מה שעולה בקנה אחד עם היעדר ההפרדה בין הערכים לבין העשייה שלהם); שהם יחברו בין עובדים מדורות שונים, וישכילו לשלב בין הערכים שמביא עמו כל אחד מהדורות הללו; שרווחת העובדים תהיה בראש סדרי העדיפויות שלהם; שהם ישקיעו רבות בניהול העלויות וביצירת הרווחים לארגון.

אם אלה הם, אחרי הכול, מנהלי העתיד הלא רחוק, יתכן ששוק העבודה כולו ישתנה לטובה.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה , אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.