עתירה נגד הפטור מהיתר לשגרירות ארה"ב: "לא פרויקט לאומי"

עתירה ראשונה נגד המלצת שר האוצר משה כחלון להעניק לשגרירות ארה"ב פטור מהיתר בנייה לביצוע עבודות להסבת מבנה הקונסוליה האמריקאית בירושלים לשגרירות. את העתירה לבג"ץ הגיש עו"ד שחר בן מאיר נגד שר האוצר, מנכ"ל משרד החוץ, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, היועץ המשפטי לממשלה ושגרירות ארה"ב. במקביל לעתירה דורש בן מאיר מתן צו על-תנאי נגד הנפקת ההיתר לביצוע העבודות, וזאת עד לבירור העתירה.

לטענת בן מאיר, מדובר בשימוש פסול לרעה בסעיף 266 לחוק התכנון והבנייה למטרות פוליטיות, הזרות לחלוטין לחוק; ומתן הפטור לשגרירות ארה"ב אינו חוקי. הוא מזכיר כי ב-18 במארס פנה מנכ"ל משרד החוץ לכחלון בדרישה שימליץ למועצה הארצית על מתן הפטור. כחלון המליץ על מתן הפטור למועצה הארצית, שדנה בנושא ב-27 במארס והחליטה לאמץ את המלצת כחלון ולאשר את מתן ההיתר. עוד נטען כי ב-28 במארס חתם כחלון על הצו, שכולל הקמת חומה בגובה 3.2 מטרים וסלילת כביש מילוט.

לטענת בן מאיר, כל הנתבעים פעלו ללא סמכות ותוך חריגה בוטה וגסה מהוראות חוק התכנון והבנייה כדי לייצר מצג פוליטי תדמיתי ורק למטרה זו, כאילו בחודש מאי כבר עברה שגרירות ארה"ב לירושלים.

לטענתו, חוק התכנון והבנייה מאפשר לשר האוצר להמליץ על מתן פטור מהיתר כשמדובר בעבודות זמניות, למטרה לאומית, ושהמבצעת העבודות היא הממשלה או גוף מטעמה.

בן מאיר מזכיר 8 מקרים בין השנים 2015-2017 שבהם ניתן פטור מהיתר בהמלצת שר האוצר, שכוללים הקמת תחנות השנאה ניידות, הקמת חניונים וסלילת דרכים, הנחת צינור דלק זמני, הצבת מיגוניות, שדרוג קווי חשמל, בניית טרמינל זמני אזרחי והקמת מתקני מערכת התרעה ארצית בפני רעידות אדמה, כאשר הפטור מהיתר שניתן בכל הפרויקטים בהמלצת שר האוצר, ניתן למטרות בעלות חשיבות לאומית.

לטענת בן מאיר, ההחלטה למתן פטור מהיתר לביצוע העבודות להסבת מבנה לשגרירות אינה מתקרבת להיות מיזם בעל חשיבות ציבורית. "העברת השגרירות אינה מיזם לאומי", טוען בן מאיר. "הפטור לא ניתן לעצם ההכרה בירושלים כבירת ישראל, הכרה שנעשתה כבר ב-1995, אלא רק למעבר שלה דווקא בחודש מאי 2018".

עוד טען בן מאיר בעתירה כי "מדובר למעשה ברצון פוליטי של הממשלה הנוכחית לקשור את העברת השגרירות לחגיגות של יום העצמאות" - רצון שלא יכול להיות בשום מצב "מיזם בעל חשיבות ציבורית".

לטענתו, הסעיף בחוק שמאפשר לשר האוצר להמליץ על מתן פטור מהיתר, "אינו מתיר לשלטון לעשות ככל העולה על רוחו, למטרות הזרות לחלוטין לחוק התכנון והבנייה". בנוסף הוא טוען כי הסעיף בחוק מתנה את מתן הפטור מהיתר בכך שמדבר בעבודות שהן זמניות, ושהן מבוצעות על-ידי המדינה או בידי גוף הפועל מטעמה. שני תנאים אשר לא מתקיימים במקרה זה.

לדבריו, החומה וכביש המילוט נבנים לא באופן זמני אלא באופן קבוע, וזאת ללא התאמה לתוכנית שחלה על הקרקע, וללא בקשה ודיון בהיתר בנייה.

יתרה מכך, בן מאיר טוען כי העבודות אמורות להיות מבוצעות על-ידי שגרירות ארה"ב ולא על-ידי המדינה או מטעמה, כפי שמתחייב בחוק. "הפטור אמור להינתן לעבודות שהמדינה מבצעת שיש להם חשיבות ציבורית משמעותית", נכתב בעתירה לבג"ץ. "במקרה שלנו מדובר בעבודות עבור גוף של מדינה אחרת שאין ולא קיימת כל חשיבות ציבורית מבחינת דיני התכנון והבנייה שיבוצעו דווקא ללא היתר ובפטור מהיתר".

לדברי בן מאיר, אין מניעה ששגרירות ארה"ב תפעל כמו כל תושב ותגיש בקשה מסודרת להיתר בנייה לביצוע העבודות.

עוד הוא טוען כי הפטור שניתן פוגע בעיקרון השוויון. "הפטור ניתן משיקולים פוליטיים לגורם מדיני שהממשלה חפצה ביקרו. אין כל נימוק ראוי לפגיעה בשוויון מדוע כל שגרירות ואף כל אדם פרטי לא יזכו ליהנות מפטור, ורק שגרירות ארה"ב תזכה ליהנות ממנו", כתב בן מאיר בעתירה בה הוא דורש מבית המשפט לתת צו כנגד מתן הפטור.