איך דוח "מתנה" הוביל לסבב מהלומות בין האוצר לבנק ישראל

יום הגשת דוח בנק ישראל הוא המועד החשוב ביותר בלוח השנה של נגיד הבנק המרכזי. היום החגיגי של ד"ר קרנית פלוג החל ב-9:30 בבוקר אצל נשיא המדינה, ראובן ריבלין. משם הייתה פלוג אמורה להמשיך לראש הממשלה, אבל נתניהו החולה לא הגיע באותו בוקר לעבודה ופלוג המשיכה ישירות ללשכת שר האוצר. קבלת-הפנים שציפתה לה בלשכת שר האוצר הייתה חמימה. הנגידה נכנסה ללשכתו של כחלון ודוח בנק ישראל בידה. מה שלא היה ידוע עד כה הוא שבידי כחלון כבר היה פרק אחד מתוך הדוח, הפרק הרגיש ביותר על שוק הדיור שבו נכללה הביקורת על תוכנית מחיר למשתכן. הפרק הזה הועבר לכחלון על-ידי בנק ישראל יום לפני פרסום הדוח, לבקשת האוצר, בצעד חריג אך לא בלתי-מקובל. האם כחלון קרא את הפרק? האם אהב את מה שקרה? לא ברור.

לאחר כמה דקות של שיחה בארבע עיניים יצאו כחלון ופלוג למעמד הפוטו-אופ. המקום: "חדר ירושלים", חדר הישיבות הקטן שצמוד ללשכה ומשמש לעתים קרובות לתדרוכים לעיתונאים. כחלון נראה מרוצה ומחויך מהדוח. המילה "מתנה" חזרה בדבריו שלוש פעמים. משם המשיכה פלוג אל בנק ישראל, וב-12:30 החלה מסיבת עיתונאים בבנק המרכזי להצגת הדוח לציבור. חצי שעה קודם לכן, ב-12:00, הוסר האמברגו ועיקרי הדוח פורסמו בכלי התקשורת. כמו בשנתיים הקודמות, גם הפעם הביקורת של הבנק על תוכנית מחיר למשתכן כבשה את מרבית הכותרות הראשיות.

הנגידה הוטרדה מהתגובה החריפה

האות הראשון לסערה הגיע כבר ב-12:22. שמונה דקות לפני תחילת מסיבת העיתונאים של בנק ישראל ו-22 דקות אחרי שהכותרות הראשונות עלו, פרסם האוצר את התגובה הבלתי שגרתית הבאה: "משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור, לאחר 12 שנה, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל. לצערנו הרב, בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטיים".

תוך כדי מסיבת העיתונאים נשאלה פלוג לתגובתה על התגובה החריפה של האוצר, והשיבה כי האנשים האחראיים לה לא קראו את הדוח אלא הושפעו מכותרות בתקשורת. עד כמה הטרידה התגובה החריפה של האוצר את הנגידה אפשר ללמוד מכך שבתום מסיבת העיתונאים ניגשה פלוג לעיתונאים שהגיעו לאירוע והתלוננה על כותרות שהופיעו באתרים (ובהם אתר "גלובס") שעוררו לטענתה סכסוך במקום שבו לא היה צריך כלל להתעורר.

המתקפה על בנק ישראל מצד מקורבי השר כחלון נמשכה והגיעה לשיא באותו ערב. מהדורת החדשות של ערוץ 2 דיווחה מפי גורמים באוצר כי שר האוצר ימנה מיד אחרי פסח ועדת איתור למציאת נגיד לבנק המרכזי במקומה של פלוג שכהונתה מסתיימת בסוף אוקטובר. בנק ישראל, שמשתדל לא להיגרר למלחמות פומביות מול פוליטיקאים, הגיב למחרת בהודעה חריגה: "הבנק מצר על-כך שדוח מקצועי הביא להתקפה תקשורתית משולחת רסן מצד האוצר", נאמר בה, והעיקר - "אסור שתהליך מינוי הנגיד או הנגידה הבאים ישמש כלי לפגיעה בעצמאות בנק ישראל ולהכפפת הדיווחים והמדיניות של הבנק לצרכים פוליטיים".

המסר הזה נשמע אולי טריוויאלי בזירה הפוליטית-המקומית הגועשת, אבל הוא לא פחות מהנפת דגל אדום שאף סוכנות דירוג אשראי לא תוכל להתעלם ממנו.

היה ניתן לשלוט בגובה הלהבות

לאחר ההודעה של בנק ישראל היה נראה כי כחלון הבין שהרחיק לכת ומבקש להנמיך את גובה הלהבות. בראיון שנתן באותו ערב לערוץ 10, אמר שר האוצר על פלוג כי "היא תסיים את התפקיד שלה ואני מניח שתהיה שיחה עם ראש הממשלה על הנושא הזה... שלוש שנים הם טועים (אז) היינו צריכים להחליף אותה לפני שלוש שנים. לא קרה שום דבר חדש". למחרת ב"ידיעות אחרונות" נשמע כחלון ברור יותר ואמר שהחלפתה של פלוג איננה על הפרק: "ממה כולם נרגשים ונרעשים? מה זה קשור לכהונה נוספת של הנגידה?", תמה שר האוצר והוסיף: "שטויות במיץ".

"הפתעה מוחלטת", כך הגדירו בבנק ישראל את תחושתם לנוכח תגובת האוצר לדוח. יש משהו מפתיע בהפתעה של בנק ישראל. הרי גם בשנתיים הקודמות שבהן פורסם דוח בנק ישראל הגיבו באוצר בחריפות על ממצאי הפרק העוסק בשוק הדיור ובמחיר למשתכן. כיצד ייתכן שבבנק ישראל הופתעו כל-כך שמה שקרה ב-2016 וב-2017 התרחש גם ב-2018?

אז ככה, התחושה "שהפעם זה לא יקרה" התבססה על-כך שהדוח בכללותו הציג את מדיניותו של שר האוצר באופן חיובי. למשל, ההתייחסות הנרחבת שהקדישו בבנק לתוכנית נטו משפחה של כחלון, כולל ניתוח - מהסוג שכחלון אוהב במיוחד - בכמה הגדילה נטו משפחה את הנטו של קבוצות אוכלוסייה שונות. שנית, העברת הפרק הרגיש לכחלון ערב הפרסום והעובדה שהנגידה התקבלה על-ידו בחמימות כה רבה - שכנעו את אנשי בנק ישראל שהפעם אין ממה לחשוש. האם בדיעבד סבורים בבנק ישראל שטעו? נגידת הבנק סתמה את הגולל כשאמרה "לא הייתי משנה אף אות בדוח". ויחד עם זאת, בהחלט ייתכן שבבנק היו פועלים אחרת אילו ידעו שאלה יהיו התוצאות. בבנק נוהגים לפרסם מראש חלקים מתוך דוח בנק ישראל. אילו הפרק הרגיש על 'מחיר למשתכן' היה מתפרסם בנפרד מהדוח עצמו, ייתכן שניתן היה לשלוט בצורה טובה יותר בגובה הלהבות, גם אם התבערה עצמה לא הייתה נמנעת.

גם לשר האוצר אין סיבה להיות מרוצה לאור הביקורת התקשורתית מקיר לקיר על תגובתו החריפה. "בכל פעם כשיש עימות בין רגולטור לפוליטיקאי התקשורת בצד של הרגולטור. מה יש? רק לבנק ישראל מותר למתוח ביקורת על שר האוצר אבל לשר האוצר אסור לענות לבנק?", טענו בסביבת כחלון. שר האוצר ציפה שבנק ישראל יבליט את ההישג הגדול שבירידת מחירי הדירות לאורך התקופה הארוכה ביותר מזה 12 שנה. הטענה נגד פלוג שהיא "לא יודעת לפרגן" הועלתה על-ידי כחלון לא פעם בעבר. אין ספק שבנק ישראל היה יכול להבליט יותר את ירידת מחירי הנדל"ן, אבל שיקולים כמו איך לפרסם את הדוח באופן ששר האוצר יהיה מרוצה פשוט אינם מהווים חלק מתהליך קבלת ההחלטות בבנק - וכאן כנראה נמצא שורש העניין.

בנק ישראל תחת פלוג נוקט בגישה טהרנית בהיצמדותו לא-פוליטי. גם אם בסביבתו של כחלון הגישה הזו מתפרשת בהפוך על הפוך כמשחק פוליטי מתוחכם, הטענות של כחלון נגד פלוג מוכרות ברובן: היא טעתה בהמלצותיה להוריד מסים ובתחזיותיה לגבי ההכנסות ממסים, ובנק ישראל טועה ומטעה כשהוא טוען שמחיר למשתכן תוביל לעליית מחירי הדירות. באשר לטענה כי הדוח חיובי, מבחינת כחלון משיבים בסביבתו כי המבחן היחיד הוא "מבחן התוצאה" - וזו אכן מתפרשת כביקורתית כלפי שר האוצר.

פלוג הייתה שמחה לקדנציה נוספת

סיכום ביניים קצר: שני הצדדים - בנק ישראל וכחלון - יצאו חבולים מסיבוב המהלומות. בנק ישראל ספג איום מרומז על המשך עצמאותו ועל מידת המחוייבות הפוליטית שתהיה לנגיד הבא. כחלון איבד לא מעט מהתדמית הממלכתית שהייתה לו. ומה הלאה?

למרות דבריו של כחלון כי נושא מינוי הנגיד הבא כלל לא עלה על הפרק, באוצר אישרו כי ועדת איתור למינוי הנגיד הבא תוקם לאחר החג. מבחינת פלוג מדובר בחדשות רעות. עד כה היא השאירה את נושא הארכת הקדנציה פתוח וכנראה שלא במקרה. ההערכות הן שהייתה שמחה לקדנציה נוספת, בין היתר בגלל שהארכת קדנציה מבטאת הכרה של הממשלה, ראש הממשלה ושר האוצר בהצלחתה בתפקיד. הכרה כזו, שמעולם לא ניתנה לפלוג, נראית כיום רחוקה מאי-פעם.

פלוג (63) מונתה לנגידה באוקטובר 2013, לאחר שמילאה את תפקיד ממלאת מקום הנגיד במשך שלושה חודשים. מי שדחף למינויה היה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ונתניהו שהתנגד תחילה התרצה בסופו של דבר ובחר בה במה שנראה כברירת מחדל (ראו ידיעה נפרדת).

תפיסות העולם של השניים כמעט מנוגדות: נתניהו ניאו-ליברל הדוגל בצמצום המגזר הציבורי והפחתת מסים, ופלוג בעד תפקיד רחב חברתי למדינה וקוראת מאז כניסתה להעלות מסים או לפחות לבטל פטורים ממס.

היחסים עם נתניהו נותרו קרירים לכל אורך הקדנציה, אם כי יש מעט דוגמאות לאינטראקציה של ממש בין השניים, או אפילו בין משרד ראש הממשלה ובנק ישראל. בתקופת מנהל המועצה הלאומית לכלכלה הקודם, פרופ' יוג'ין קנדל, שררו יחסי עבודה טובים עם הבנק המרכזי. למחליפו של קנדל, פרופ' אבי שמחון, היה עימות עקרוני עם בנק ישראל בשאלת ההתערבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח (ששמחון קרא להפסיקה), אך נדמה שהנושא הזה ירד מהפרק לאחר דיון נוסף, שנערך לבקשת נתניהו, אך הסתיים ללא קבלת החלטה על שינוי רכישות המט"ח. נושא אחר שבו קיימת מחלוקת בין שמחון לבנק הוא בעניין הורדות המס. שמחון סבור שיש מקום לצמצם את נטל המס על שכירים בעלי שכר גבוה כאמצעי למניעת הגירה, בעוד שבנק ישראל, ובעיקר מנהל חטיבת המחקר שלו, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, טוענים כי הפחתת מס כזאת לא תתרום הרבה.

מחלוקת המס עם כחלון

עם השותף השני למינוי הנגיד, שר האוצר, משה כחלון, יש לפלוג כאמור מערכת יחסים מורכבת סביב שלושה נושאים מרכזיים: הבנקים, המסים והדיור. בנק ישראל סומן מהרגע הראשון כגורם שצפוי להפריע לכחלון לקדם את תוכניותיו להכנסת תחרות בענף הבנקאות. מסביבתו של כחלון נשמעו אז האשמות כי בשם השמירה על יציבות המערכת הבנקאית הבנק פועל להגנת האינטרסים של הבנקים, וכי הפקידים (כולל פלוג עצמה) "רק רוצים לחזור הביתה ב-17:00". גם בדיונים על יישום המלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית נרשמו לא מעט התקלויות בין נציגי הבנק לבין יו"ר הוועדה שקידמה את הצעת החוק, ח"כ אלי כהן.

אבל התנגשות חזיתית בין האוצר ובנק ישראל בנושא הבנקים לא התרחשה ובסופו של דבר שני הצדדים למדו לשתף פעולה. בדצמבר האחרון קיימו פלוג וכחלון מסיבת עיתונאים משותפת להצגת המהלך החדש של הגברת הניידות מול הבנקים. בבנק ישראל רואים בהתנהלות בנושא הבנקים עדות לגישתה הפרגמטית של פלוג כנגידה: נכונות לקבל ביקורת והעדפת פשרה ושיתוף-פעולה, גם אם אלה יתפרשו כהתקפלות או כחולשה.

המצב שונה לחלוטין בתחום הורדות המס שבו יש לכחלון ופלוג מחלוקת עקרונית. כחלון חוזר וטוען כי הגישה הכלכלית של פלוג - שיש להעלות מסים כדי להגדיל את הכנסות המדינה - איננה נכונה. הוא טוען שהעובדה שבשלוש השנים האחרונות הכנסות המדינה עקפו בכל פעם את התחזיות למרות הורדות מסים שביצע בהיקף של 10-15 מיליארד שקל, מוכיחה שהדרך להגדיל הכנסות עוברת בהורדת מסים ולא בהעלאתם. בכל פעם שהוא מותח ביקורת על בנק ישראל חוזר כחלון לדוגמאות על הטעויות של הנגידה בתחום ההכנסות ממסים. בבנק ישראל התייחסו לטענות בכובד ראש והציגו בדוח האחרון סיכום של הסטיות בין תחזיות ההכנסה לבין ההכנסות בפועל - סיכום שמראה שהבנק (והאוצר) טועים פעם לכאן ופעם לכאן - כך שלגרסת הבנק הסטיות בשלוש השנים האחרונות אינן מוכיחות דבר.

המחלוקת בין כחלון ופלוג בנושא המס הגיעה לפיצוץ ערב אישור תקציב המדינה האחרון בשיחת טלפון סוערת שכחלון ניהל עם פלוג בדרכו חזרה מאילת. בבנק ישראל ציינו כי בסופו של דבר הממשלה החליטה שלא להוריד מסים וזקפו זאת לעמדתה הנחרצת של הנגידה, אך שר האוצר אמר עדיין את המילה האחרונה. כחלון שהודיע מראש כי ימתין לתוצאות הרבעון הראשון של השנה, צפוי להכריז לאחר החג על תוכנית להורדת מסים.

הנושא השלישי והנפיץ ביותר ביחסי שר האוצר והנגידה הוא מחירי הדיור. גם בעניין הזה כחלון משוכנע כי בנק ישראל מפריע ומשרת גורמים אינטרסנטיים לאור החשיפה עצומה של הבנקים לשוק הנדל"ן.

ההבדל בין מחירי הדירות לתחרות בענף הבנקאות היא ברמת המעורבות הרגשית והחשיפה הפוליטית של שר האוצר. בנושא מחירי הדירות כחלון רואה לנגד עיניו קואליציה רחבה של כל גורמי הכוח הכלכליים במדינה שמנסה להילחם בו ובניסיונותיו לעזור לזוגות הצעירים. מהלכי האוצר בתחום הדיור היו המקום היחיד שבו נרשמה גם התנגשות פומבית בין פלוג לדרג המקצועי באוצר. באופן כללי פלוג נהנתה מיחסים טובים עם החשבת הכללית הקודמת באוצר, מיכל עבאדי- בויאנג'ו והשתיים נחלצו זו להגנת זו לא פעם. יחסים תקינים יש לבנק ישראל גם עם הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, וגם עם הממונה הנוכחי על התקציבים, שאול מרידור, אבל המצב היה שונה עם קודמו בתפקיד, אמיר לוי. כשפלוג טענה כי מס הדירה השלישית של כחלון יביא לעליית מחירי השכירות, לוי שלח לה מכתב תגובה (שהודלף כמובן לתקשורת) ובו טען כי המס יוריד את מחירי הדירות. בבנק ישראל ראו בצעד הזה חציית קו אדום מצד הדרג המקצועי באוצר.

שתי נקודות לסיום. פלוג הממלכתית אינה צפויה לתת לתחושות האישיות הקשות שלה מכל הפרשה להשפיע על התנהלות הבנק ועל שיתוף-הפעולה שלו עם מהלכי הממשלה ושר האוצר. והנקודה השנייה, יחסים קרירים היו לפלוג גם עם שר האוצר הקודם, לפיד. גם האיש שלחץ למינויה של פלוג לתפקיד הנגידה התעמת איתה בנושאי מסים ונדל"ן: לפיד התנגד להעלאות מסים ואילו פלוג לפטור ממע"מ אפס. אלא שלפיד, בניגוד לכחלון, הקפיד שלא להתבטא בעצמו בנושא פלוג. הוא העדיף להשאיר לחברי הכנסת של "יש עתיד" את העבודה.