סוגיית כוננויות הסופ"ש בתאגיד השידור הגיעה לפתרון באיחור

במשך חודשים ארוכים מאז עלייתו לשידור, סבל תאגיד השידור הציבורי "כאן" מנקודת תורפה ביחס למתחריו בערוצים המסחריים, שנגעה לכוננויות שהוא יכול היה להעמיד בסופי שבוע לצורך טיפול באירועי חדשות דחופים. הנושא לא הוסדר מול משרד האוצר, וכך, למשל, בפיגוע שאירע בהר הבית באחד מימי השישי של חודש יולי, שבו נרצחו שני שוטרים, התאגיד לא פרץ לשידור בניגוד לשני ערוצי הטלוויזיה המתחרים שפעלו אז.

אבל אם בחודשים הראשונים לפעילותו ניתן היה לקבל את התופעה בהבנה - בפברואר האחרון, כשבשבת בבוקר התרחש אירוע חדירת המל"ט האיראני והפלת מטוס ה-F16 הישראלי, התברר שוב כי הנושא עדיין לא הוסדר. רק לאחרונה, ממכתב ששלח ועד העובדים לעובדים במהלך חודש מארס, התברר כי הנושא ככל הנראה הגיע כעת לפתרון, ובתאגיד אכן ערוכים כעת טוב יותר בסופי השבוע - כפי שניתן היה לראות בסוף השבוע האחרון, בסיקור "צעדת המיליון" בגבול עזה-ישראל.

הניסיון להבין מדוע לקח זמן רב כל-כך להסדיר את הנושא, מעלה כי התאגיד קיבל אישור למהלך כבר בנובמבר 2017. כך עולה ממכתב שנשלח למנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, על-ידי אפי מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר באוצר, והועבר ל"גלובס" בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על-ידי "גלובס" ועמותת "הצלחה".

במכתב מתייחס מלכין לפנייה שהועברה לו ביולי 2017, זמן קצר לאחר האירועים בהר הבית, ומודיע כי "התאגיד רשאי לשלם 'תוספת זמינות חודשית'" לעובדיו, בכפוף למספר כללים שמפורטים במכתב. כך למשל תוספת הכוננות "לא תיכלל בבסיס לחישוב כל תוספת שכר", ועלותה "תילקח בחשבון" כשתגודר מסגרת התקציב שתועמד לתאגיד לחלוקת בונוסים לעובדים.

המכתב נשלח בנובמבר, והובהר בו כי הכללים יוכלו להיות מופעלים החל מ-1 בדצמבר 2017, והם יהיו בתוקף למשך שנה, עד 30 בנובמבר, אז ייבחן המודל שוב. אלא שנוהל הכוננויות שאושר על-ידי האוצר לא נכנס לתוקף בדצמבר וגם לא בחודשים שלאחר מכן.

כך, כאמור, גם בפברואר, בזמן אותו אירוע ביטחוני דרמטי, התאגיד החל לדווח רק שעות ארוכות אחרי הערוצים המתחרים. ככל הידוע, רק לאחר אירוע המל"ט האיראני נזכרו בגוף השידור הציבורי לשוב ולטפל בנושא, ולאחר שבחנו שוב את רשימת התקנים שאושרה להם עוד בנובמבר, הוגשה לאוצר פנייה נוספת שכוללת מספר רב יותר של עובדים ושל תקנים בכמות רחבה יותר.

כך, למשל, באישור המקורי של האוצר מנובמבר לא נכללו אישורים לתקנים עבור "מפיק יומני חדשות", "עורך מהדורת חדשות", "מגיש חדשות טלוויזיה" ועוד שורה ארוכה של עשרות תקנים.

גורם בכיר בתאגיד, שנשאל מדוע לדעתו הנושא לא הוסדר במשך חודשים ארוכים, אמר ל"גלובס": "מה שקרה זאת פארסה אחת גדולה, בגלל שהנושא פשוט לא טופל במחלקת משאבי האנוש. אפשר היה בקלות להימנע מכל הטלטלות והנזקים שנגרמו כאן (הכוונה היא גם לעימותים עם הוועד שהנושא יצר - י"כ), אם היו מקדמים את העניין בחודשים שקדמו לאירוע (המל"ט האיראני)".

מהתאגיד נמסר בתגובה: "הנושא נפתר לשביעות-רצון כל הצדדים ולאחר שנתקבלו כל האישורים מהאוצר באופן שמונע חריגה מתקציב התאגיד. 'כאן' הוא גוף התקשורת היחיד שמשלם לעובדים, בהם אנשי תוכן, עבור כוננויות בסופי שבוע ובכך מיישם העסקה הוגנת בשוק התקשורת. במהלך החודשים מאז עלייתנו לאוויר היינו הראשונים, ולעתים היחידים באוויר, באירועים שונים, כדוגמת שישי האחרון, בו סיקרנו את האירועים על גבול עזה באופן שוטף, כולל מבזקים בכל שעה עגולה; או הפיגוע במבוא דותן בשישי לפני כשבועיים".

האישור הסופי שהתקבל מהאוצר בפברואר מגדיר את מערך הכוננות שיוכלו להחזיק כעת התאגיד וקובע את גובה התשלום - "תוספת זמינות חודשית" - שיקבלו העובדים עבור כוננויות בסופי שבוע ובמועדים אחרים. כך, למשל, כתבים אזוריים יקבלו 500 שקל מדי חודש עבור שתי כוננויות של 24 שעות; עורכים שתוטל עליהם כוננות אחת של 24 שעות, יקבלו תוספת של 250 שקל בחודש; עורכי מהדורות חדשות, מגישי חדשות בטלוויזיה ומפיקי חדשות בטלוויזיה יקבלו 500 שקל בחודש עבור 5 כוננויות של 8.5 שעות. התשלום הוא עבור הכוננות בלבד, כשבמקרה שבו העובד אכן יוקפץ, הוא יקבל תשלום מוגדל לכל שעת עבודה, כמקובל במקרים של עבודה בשבתות ובחגים.

עבודה בשבת כן, מהבית - לא

נושא נוסף שעמו מתמודדים בתאגיד נוגע ליכולת של העיתונאים בו לעבוד מהבית בשעות לא שגרתיות, כמתחייב מאופי העבודה העיתונאית. באוצר רוצים להימנע ממצבים שנוצרו ברשות השידור, אך כרגע המצב הוא שחוץ מהכתבים עצמם, עובדים אחרים שקשורים למערכת העיתונאית אינם יכולים לעבוד מהבית. עובדה זאת מקשה על מפיקים ועורכים שנדרשים באופן קבוע לטפל בענייני עבודה גם בשעות מאוחרות שבהן הם מחוץ למערכת, אך עד היום ככל הידוע לא נמצא לנושא פתרון.

מתשובה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" עולה כי בספטמבר הבהיר אפי מלכין מהאוצר לנציגי התאגיד כי לאחר שהבינו במשרד שהארגון מאפשר לחלק מעובדיו לעבוד מהבית, נמסר לאנשי השידור הציבורי כי "הנושא אינו מאושר".

הנקודה הובהרה שוב בסיכום פגישה שנשלח בנובמבר, ובעקבות זאת הוציא מנכ"ל התאגיד קובלנץ מייל למנהלים, שבו נכתב כי "בהתאם להנחיית משרד האוצר, חל איסור גורף על ביצוע שעות עבודה מהבית. יובהר כי לא יינתנו אישורים פרטניים, ולא ייבחנו מקרים חריגים. אנא הבהירו את האיסור האמור לעובדים. כגוף שומר חוק עלינו לעמוד בהנחיות משרד האוצר".

מהתאגיד נמסר: "משרד האוצר אישר שעות עבודה מהבית למקרים נקודתיים, שבהם היה צורך בכך, ובמקביל הוא פועל למתן אישור קבוע וסופי למקרים שבהם הדבר הכרחי ומחויב המציאות".