חג הפסח חושף רבים מאיתנו ללחץ כלכלי - ולצורך לקחת הלוואה לצריכה הפרטית הגוברת בחג. תורת הכלכלה מתבססת בין היתר על ההנחה שאדם פועל למען הרווחה האישית שלו, ולשם כך עלינו לדעת מה אנו אוהבים - מה הדברים שמספקים לנו את האושר המרבי. התפתחות המחקר בתחום "כלכלת האושר" מלמדת שניתן להיות מאושרים גם ללא עושר. כלומר, ללא לקיחת כל הלוואה ושיעבוד העתיד שלנו לטובת בנקים וחברות אשראי.
בתקופות חגים שבהן ההוצאות גדלות וההכנסה קבועה, התגובה של אנשים רבים היא להגדיל את המקורות הכספיים העומדים לרשותם באמצעות לקיחת הלוואות. משיחה שקיימתי עם סטודנטים חרדים עולה שאפשר להימנע מלקיחת הלוואות ועדיין להיות מאושרים. ידוע, כי רוב האוכלוסייה החרדית בישראל היא ענייה יחסית, אך מעטים יודעים שאוכלוסייה זו היא גם המאושרת בישראל. מה הסוד האושר שלהם? מממצאים מתחום כלכלת האושר עשויים להסביר את מה שנראה כפרדוקס.
ממצא ראשון נוגע להשפעת ההכנסה על האושר לנו. כן, כסף קונה אושר, אך הרבה פחות ממה שרובנו מדמיינים בעת שאנו ממתינים לשלם על הקניות לחג. במחקרים רבים נמצא שהכפלת ההכנסה מגדילה את האושר רק ב-0.1 נקודה בסולם של 0-10. פרמטרים אחרים, כמו קשרים חברתיים ותפיסה סובייקטיבית של הבריאות שלנו, תורמים לאושרנו כמעט פי חמישה מהשפעת ההכנסה. ולגבי ההכנסה, האופן שבו אנו תופסים את מצבנו הכספי תורם הרבה יותר לאושר מההכנסה עצמה.
הלוואות רבות משמשות אותנו לקנייה של מוצרים שהתרומה שלהם לאושרנו קטנה עד אפסית. הסיבה לכך פשוטה - אנו מתרגלים מהר מאוד לצריכה נוספת. אם כך, זה פשוט מיותר לקחת הלוואות כדי לקנות מוצרים שאינם תורמים לשביעות-הרצון שלנו. הלוואות צריך להחזיר, וחלק מהמוצרים ייזרקו וייעלמו. ראו כמה אוכל נזרק, בזמן שיש אנשים רעבים.
סטודנטית חרדית שהתרעמה בשיעור - בעת אזכור בעיית העוני אצל חרדים - אמרה: "אנחנו לא עניים. אנחנו קונים כל מה שאנחנו רוצים". התשובה שלה הזכירה לי שיחות עם קולגה, כלכלן, בעת שכתב את עבודת הדוקטורט שלו. לטענתו, ניתן להיות מאושרים גם בלי להיות עשירים. אנחנו רוצים הרבה יותר ממה שאפשר לקנות. הפתרון הוא לא לקיחת הלוואה נוספת, אלא ריסון הרצונות שלנו.
אם כבר קונים, אז עדיף להשקיע בחוויות ובבילוי עם אנשים שאוהבים. כסף קונה אושר שלא דרך צריכה עצמית מוגזמת. למשל, קנו משהו לאדם שאתם אוהבים או לאדם נזקק. מחקרים מראים כי נתינה לאחר תורמת רבות לאושר שלנו.
במחקר משותף שנערך עם פרופ' טל שביט מהמכללה למינהל וד"ר גיא ברוקס מהמרכז האקדמי רופין, מצאנו שיש מיתאם חיובי וחזק בין מידת ההסתפקות במקורות הכספיים לבין האושר. במסכת אבות נכתב "איזהו עשיר - השמח בחלקו". ואכן, המחקר שלנו מצביע על כך שהסתפקות במקורות הכספיים האישיים היא תכונה שתורמת לאושרנו הרבה יותר מכמות הכסף שיש לנו. תכונה זו לא נמצאה מתואמת עם ההכנסה עצמה, ובכך טמונה בשורה לכולנו - אפשר להיות מאושרים גם עם הכנסה נמוכה.
■ הכותב הוא חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות, במרכז האקדמי רופין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.