הכלכלה האמריקאית במצב טוב, אבל חוסר הוודאות דווקא גדל

בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה היה חוסר הוודאות לגבי מדיניותה הכלכלית של ארה"ב גבוה יותר מאשר ב-25 השנים הקודמות, על פי חישוביהם של שלושה כלכלנים.

היה ניתן לצפות שכעת חוסר הוודאות יהיה נמוך יותר, מכיוון שהצמיחה הכלכלית כבר במצב מתקדם ובטוח, הכלכלה העולמית יציבה, ובבית הלבן יושב נשיא שמתמקד בעזרה לעסקים באמצעות קיצוץ הרגולציה. אלא שאין זה כך. החוקרים גילו כי חוסר הוודאות לגבי מדיניותה הכלכלית של ארה"ב בעידן דונלד טראמפ גבוה במקצת מאשר בעידן אובמה, שהתאפיין בשפל כלכלי עמוק, בסיוע חירום ליצרניות רכב, בהתערבויות לא-קונבנציונליות של הבנק המרכזי של ארה"ב במערכת הפיננסית, ובהליכה על הקצה במאבקי הדמוקרטים והרפובליקאים על המדיניות הפיסקלית.

הכלכלנים פיתחו "מדד חוסר ודאות לגבי המדיניות הכלכלית" שעוקב אחר מספר הפעמים שבהן מופיעים צירופי המילים "אינו בטוח" ו"חוסר ודאות" בכתבות על המדיניות הכלכלית בעיתונים מובילים. ההסתמכות על עיתונים חושפת את המדד לשינויים בסיקור התקשורתי של סוגיות ואנשים לאורך זמן, אך עדיין ניתן ללמוד הרבה מהמדד הזה. במהלך 13 חודשי נשיאותו הראשונים של טראמפ, היה ממוצע המדד 140.2, לעומת 126.0 ב-13 החודשים הראשונים של נשיאות אובמה, ו-134.7 במשך כל שתי תקופות כהונתו המלאות של אובמה.

 לאן הולכים מכאן

בינואר-פברואר השנה היה ממוצע המדד 127 - הרבה מעל ממוצע 100 של המדד בשנים 1985-2010. המדד פותח בידי סקוט בייקר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, ניקולס בלום מאוניברסיטת סטנפורד וסטיבן דיוויס מבית הספר לעסקים בות' של אוניברסיטת שיקגו.

"אובמה כיהן בתקופה שבה היה צורך במהלכים קיצוניים", אמר בלום. "לטראמפ יש תנאים כלכליים נוחים שלא ייאמנו. רמות חוסר הוודאות לגבי המדיניות היו צריכות להיות נמוכות מאוד".

קשה לומר בדיוק מדוע רמת חוסר הוודאות גבוהה כעת. בלום מייחס אותה לשינויי המדיניות החדים בוושינגטון - כמו העמדה האגרסיבית החדשה בתחום הסחר - וגם לצביונו של תהליך קבלת ההחלטות, שאותו הוא מתאר ככאוטי.

בשבועות האחרונים קיבלו המשקיעים טעימה מוקדמת של חוסר הוודאות סביב המדיניות הכלכלית בעידן טראמפ: מכסי המגן החדשים שהטילה ארה"ב על יבוא פלדה ואלומיניום ומגוון מוצרים מיובאים מסין; התערבות הממשלה הפדרלית, שטענה שהיא פועלת משיקולי ביטחון לאומי, כדי לחסום את רכישת קוואלקום בידי מתחרה זרה; והגעתה לבית משפט פדרלי של עסקת רכישת טיים וורנר בידי AT&T.

בשבוע שעבר נפלה מניית אמזון ב-4% תוך יום אחד בתגובה לדיווח חדשותי כי טראמפ רוצה שהחברה תשלם יותר מסים, וחושש שהמודל העסקי שלה פוגע בקמעונאיות פיזיות. במארס נחתכה מניית פייסבוק ב-10% עקב חקירה שמנהלת ועדת הסחר הפדרלית והחשש שהרגולטורים ינקטו מדיניות יד קשה.

מניית בואינג כאינדיקטור

מניית בואינג  - שאותה מחשיבים משקיעים רבים למניה שביצועיה מבשרים מה עלול לקרות לחברות שייפגעו באופן הקשה ביותר ממלחמת סחר חסרת מעצורים בין ארה"ב לסין - צנחה ב-9% במארס. באופן תיאורטי, חוסר ודאות לגבי הכלכלה והמדיניות הכלכלית מפחית את ההשקעות ואת מספר מקומות העבודה החדשים, ומאט את הצמיחה הכלכלית, אך יהיה קשה לטעון שבעיות כאלה קיימות כעת.

ב-2017 גדלו ההשקעות במניות החברות ב-6%, לעומת ממוצע שנתי של 3% בתקופת כהונתו של אובמה. אשתקד גם עלתה סך הצמיחה הכלכלית, ושיעור האבטלה עמד על 4.1% - הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2000.

תומכיו של טראמפ יכולים לטעון שחוסר הוודאות לגבי המדיניות הכלכלית נובע מביצוע השינויים שטראמפ הבטיח לבצע, לדברי בלום. זה כולל מדיניות סחר תקיפה יותר שדורשת ממדינות אחרות להיפתח לסחר האמריקאי באותה המידה שארה"ב פתוחה לסחר שלהן, וכן תמיכה במגזרי צווארון כחול כמו מגזר הייצור.

עם זאת, החשש ממדיניותו של טראמפ יוצר "עלות מיותרת" לכלכלת ארה"ב, לדברי בלום. מה שמסבך עוד יותר את המצב הוא שקשה לראות מסגרת מדיניות כללית מאחורי התערבויותיו של טראמפ בכלכלה, ולפיכך קשה יותר לצפות מה עוד עלול לקרות.

חלק מהאנליסטים תיארו את מדיניות הסחר המתגבשת של ארה"ב כמרקנטיליזם - מאמץ ממשלתי לתמוך ביצוא ולרסן את היבוא כדי ליצור עודפי סחר ויתרות פיננסיות. אך פרשות קוואלקום, AT&T ואמזון אינן עולות בקנה אחד עם מרקנטיליזם. כמו כן לא מדובר במדיניות תעשייתית, שבמסגרתה הממשלה מעדיפה תעשיות מסוימות על פני אחרות, כפי שעשתה יפן בשנות השמונים והתשעים.

אין אסטרטגיה מאחדת

"טראמפ בוחר לו מנצחים ומפסידים", אמר מתיו סלוטר, דיקן בית הספר לעסקים טאק בקולג' דרטמות, "אבל לא ברור מהי האסטרטגיה המאחדת, וגם לא ברור מהי הגדרת המנצחים והמפסידים במקרים האלה".

אנדי לפרייר, אנליסט בחברת המחקר הכלכלי Cornerstone Macro בוושינגטון, אמר שמהלכי הסחר האחרונים של הנשיא יוצרים ללא ספק חוסר ודאות ומצוקה בשוקי ההון. אך מהלכים אחרים, כמו המהלומה שהנחית על אמזון, אינם פוגעניים באותה המידה מכיוון שאינם משתקפים בשינוי משמעותי ברגולציה.

"המנגנון הרגולטורי לא יופעל בגלל שלנשיא יש משהו נגד אמזון", הוסיף לפרייר. עצתו לוול סטריט: "אל תפחדו מהמצייץ".