"סיקור נכון של החברה הערבית היה מצמצם את הניכור והפחד"

"תקשורת אובייקטיבית? יש אולי תקשורת שמשחקת אותה אובייקטיבית, אבל אני בהחלט לא משחקת. לנו, בכלי התקשורת שאני מנהלת ושאני הבעלים שלו, יש מסר ויש אג'נדה. אנחנו תקשורת משפיעה ולא מתיפייפת, כאלה יש מספיק בתקשורת היהודית. 'בוקרא' הוא אתר שמסקר ומנתח חדשות וגם מייצר חדשות. אנחנו יוזמים פרויקטים ומובילים מטרות. אנחנו בתוך המעגל שמקדש ומעצים את צרכי האזרח הערבי הפשוט, את חייו, את הקהילה שלו והקהילה של המדינה. לי יש אג'נדה, לאתר יש אג'נדה, לכולנו כאן יש אג'נדה - חברתית, נשית, משפחתית, שוויונית, ערבית-יהודית, תורמת, בריאותית, הכרת האחר וקבלת השונה. כן, אני בהחלט מנצלת את הסיקור השוטף למטרות חברתיות".

ג'אדה זועבי, המייסדת והבעלים של פורטל בוקרא, היא אישה מרשימה במיוחד. מתקרבת ל-40, מדברת בשקט רועם, ברכות ובעוצמה. "אתם, התקשורת בעברית, אולי באמת הגיע הזמן שלכם לצאת מהסטיגמות, להבין בתוך הלב והמודעות, לא רק בכותרות נאות ואמירות ריקות, שאנחנו - ערבים פלסטינים אזרחי ישראל - לא רק יודעים ומתמחים בחומוס אסלי. אנחנו הרבה מעבר מזה. הגיע זמנכם להבין שאנחנו סקטור שיש בו כוח צריכה, יצירה ועבודה, אנשי מקצוע מובחרים, נשות ואנשי עסקים, אקדמאים מדענים, מומחים, רופאים ואנשי הייטק. אתם בכלל יודעים ש-75% מהחברה הערבית היא מתחת לגיל 38? אתם מבינים שמדובר בדור צעיר, שמעורב בעולם הגלובלי, דור דינמי, שמבלה זמן רב ברשתות החברתיות. 91% מבתי האב שלנו מחוברים לאינטרנט, 73% חברים ברשתות חברתיות, 61% מעדיפים לגלוש בערבית. מחפשים חדשות מקומיות, עולמיות, סרטים ומוזיקה. אנחנו, לידיעתכם, חברה שמתפתחת בצורה מטאורית. אצלנו גדל דור צעיר שגם התפיסות שלו משתנות".

את מדברת כאן עם תקשורת יהודית בעברית.

"ב-ר-ו-ר. אני מדברת אל ועם התקשורת בעברית. אתם לא מכירים אותנו ולא מתאמצים להכיר אותנו. גם אלה שכבר מסקרים את החברה הערבית לא באמת מסקרים, לא באמת מכירים, בטח לא לעומק. הכתבות שטחיות, יוצאות ידי חובה, התקשורת בחברה היהודית מדביקה סטיגמות ומסיתה. אתם, גם יפי הנפש בתוככם, מסקרים את השלילי, את הרציחות, האלימות, הטרור, ומתעלמים מכל השאר. במכוון? אולי. סיקור נכון, לא רק חומוס ואלימות, היה מצמצם משמעותית את הניכור, הריחוק והפחד ההדדי זה מזה. אם כל אחד מאיתנו ייצא מהדעות הקדומות שלו - רק טוב יבוא לשני הצדדים.

"אני מזמינה אתכם אלי לכאן, לנצרת. תבואו ותראו. אצלנו בבוקרא אנחנו מסקרים גם את החברה היהודית בכל התחומים, מראיינים אנשי ציבור יהודים, מזמינים מרואיינים ומומחים דוברי עברית להתראיין, להסביר. אנחנו לא מסתפקים בהודעות לעיתונות של דוברי הממשלה. אני פונה לאנשי עסקים, מזמינה, מציגה, מראה, מפגישה, מחפשת חיבורים נכונים, שהסביבה שלי תכיר את הסביבה שלכם כדי שזו תהיה הסביבה שלנו. אצלכם אני הרבה פחות רואה את זה, גם לא בעיתונים שרוצים להציג עצמם ככאלה. אין כמעט פרשנים ערבים, לא אנשי עסקים, פרופסורים ומומחים שמשתתפים בתוכניות, אלא אם זה בעניינים ערביים. יש טיפ-טיפה, לצאת ידי חובה. אני רוצה אחרת".

למה את מכוונת?

"הייתי שמחה מאוד שאיזה כלי תקשורת בעברית יקח על עצמו מיזם כמו בוקרא לחיים משותפים של דרוזים, מוסלמים, נוצרים, יהודים. של בני אדם. אני מצפה מאוד שיהיה כלי תקשורת יהודי שיחליט לגמור עם הסטיגמות, ואני מזמינה את כלי התקשורת הזה לעבוד יחד איתי".

"אי-אפשר לכופף אותנו"

עם סיום הלימודים באוניברסיטה התחילה לעבוד ברשות השידור, קול ישראל בערבית, בהתחלה מתוכניות בטיחות בדרכים לילדים דוברי ערבית והמשיכה הלאה. "אני זוכרת היטב את הניסיון הראשון שלי כשיצאתי עם משלחת העיתונאים לוועידה הכלכלית בקהיר ב-1996. עד כמה למדתי מהעיתונאים סביבי איך לסקר לעומק, לא כמו הסיקור השטחי של היום. למדתי ערכים בסיסיים, כתיבה נכונה וסיקור אמיתי". במקביל, הועסקה בעיתונות הכתובה כפרילנסרית, הגישה תוכניות אקטואליה בשידור ישיר ברשת ארט הסעודית ועוד. וכל אותן שנים, והיא הייתה צעירה מאוד אז, הייתה פעילה חברתית. הערבייה היחידה בפורום הנשים ליד ראש העיר חיפה דאז, עמרם מצנע.

מאז היא פעילה, ידה בכל החוליים והבעיות בחברה. ממייסדי "קרן מסירא" המתחזקת 7 מוקדי שירות לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית. בבטיחות לילדים, באלימות נגד נשים, בהגברת המודעות לבריאות מול מחלות לב, סוכרת, תאונות דרכים (בשנת 2017 נרשמו 364 הרוגים בכבישים, 117 מהם אזרחים ערבים המהווים 20% מהאוכלוסייה). גם סרטן השד הפך לנגע הולך וגדל בחברה הערבית, מחוסר מודעות, בושה והיעדר נגישות ואמצעי בדיקה (בוקרא לחץ והביא לכך שרכבי ממוגרפיה ייכנסו לתוך היישובים הערביים, והפעיל כוחו לאיסוף נשים לבדיקות).

היא פעילה גם בעמותת "יסמין" לנשות עסקים שנוסדה על-ידי כיראם בלעום ועופרה שטראוס. חברת הנהלה ב"קפיטליזם קשוב ישראל",יוזמה של אנשי עסקים שייסדה ד"ר יעל אלמוג זכאי, המכהנת כיו"ר הארגון ושותפה בגיתם BBDO, וצבי סטפק ממייסדי ובעלי מיטב-דש, ועוד ועוד. "אני ובעלי בתוך מעגלי הנתינה. מעבר לתרומות בכנסיות ובמסגדים, גם לעמותות, לארגונים חברתיים, בריאותיים. אנחנו מאמינים שחובתו של כל עסק בריא להחזיר לחברה חלק מהצלחתו. בקרוב מאוד, אנחנו עובדים על זה בצורה אינטנסיבית, יוקם ארגון פילנתרופי ערבי שיחבר את נשות ואנשי העסקים על-מנת להיות מעורבים עם ארגונים מובילים בעולם בנושא הנתינה".

בוקרא, אחד משלושת אתרי החדשות המובילים בחברה הערבית לצד "פאנט" ו"כול אל ערב", הוא פורטל פרטי, עצמאי, לא קשור לגוף פוליטי ולא לתנועה כלשהי. הוא נוסד ב-2006 אחרי מלחמת לבנון השנייה. "אחרי שנהרגו הרבה אזרחים שהם קורבנות אי-המודעות, זו הייתה נקודת המפנה שלי. פניתי לבעלי והתייעצתי איתו. חשבנו על אפשרויות רבות עד שהתקבלה החלטה ויצאנו לדרך". ההשקעה הכוללת: 6 מיליון שקלים. היום הפורטל מחזיק את עצמו, מעסיק 36 כותבות וכותבים, עוד 10 בצוות טכני.

תוכן שיווקי?

"יש. תמיד גלוי וברור".

פרסום סמוי?

"אצלנו אין דברים כאלה".

כניסות?

"850 אלף ביום, מהן 467,500 יוניקים (מבקרים ייחודיים באתר - ס.ט.ק, מ.ל). 15 מיליון חשיפות בחודש לצפיות וידאו וסרטונים".

מספיק פרסום?

"עוגת הפרסום המיועדת לציבור הערבי נמוכה מאוד. 3%-4% בלבד, בעוד שאנחנו 20% מהציבור בישראל. למה? בגלל הסטיגמות. בגלל התיאור הבעייתי שלנו בתקשורת בעברית. אנחנו חברה שחיה חיים מודרניים ומעורבים, חלק מהעולם הגלובלי, חשופים לכל מה שקורה, אחוזי הצריכה בחברה הערבית עולים כל הזמן. כדאי שמשרדי הפרסום והחברות ישימו לב לזה".

לחצים?

"ברור. הרבה. אבל בעבר היו הרבה הרבה יותר. עם הזמן למדו שאי-אפשר לכופף אותנו".

בעלך איש עסקים. לא באים אליו בפיתויים או באיומים כדי שישפיע עליך להוריד או להכניס כתבה?

"בוודאי, לא תאמינו כמה, אבל הוא יודע לענות את הדבר הנכון בזמן הנכון. 'אני איש עסקים', הוא משיב, 'לא מבין בתקשורת, תפנו ישר לבוקרא'. כשלקחנו צד ברור וחזק בעניין רצח הנשים בחברה שלנו היו הרבה מאוד לחצים. למה אשתך מעליבה את הגברים, למה אתה לא עוצר את אשתך שתוקפת את אנשי הדת על שאינם יוצאים בכוח וקול רם וברור נגד רצח נשים, בנות, אחיות. היום כבר ברור שזו דרכנו, שאף אחד לא יסיט אותה, הנשים גאות בה ורוב-רובם של הגברים גם".

"אישה ערבייה היא מיעוט בתוך מיעוט"

נשים זו 'מלחמה' גדולה שלך.

"ברור. אישה, לעמדתי, היא החלק הדומיננטי ולא המשלים של החברה. נשים בכלל, נשים במדינה ונשים בחברה הערבית. פוטנציאל אדיר שעדיין לא מומש. סדר העדיפויות של נשים בחברה הערבית השתנה ומשתנה. יותר למימוש עצמי, השתלבות בסביבה, חלק בלתי נפרד מקבלת החלטות. אבל עדיין קיים פער גדול בהשוואה לנשים יהודיות. בסופו של דבר, אישה ערבייה היא מיעוט בתוך מיעוט, יש הדרה לזכויותיה. מעניין שהחברה מרבה להשתמש במושג העצמה ביחס לנשים בלבד, מה שמוכיח שנשים מלכתחילה נתפסות כחלשות.

"אנחנו מדברים על עוצמה ואמונה. אנחנו יודעות שחיזוק נשים מחזק את החברה והכלכלה, אבל יש קשיים. פחות מ-5% נשים ערביות בתחומי ההייטק והביו-טק, יש בעיה במקומות תעסוקה, מחסור במעונות יום וצהרונים לילדים. עדיין יש כאן חברה שבה הגבר נמדד בסטטוס החברתי שלו והאישה בניהול המשפחה. יידרשו עוד דורות לשנות את מה שמושרש בחברה, אבל ננסה לקצר את זה".

"אמרו שאנחנו משרתים את היהודים"

בסוף השנה יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. מה מצב הנשים?

"בוקרא כבר שם, זה פרויקט שלנו של תמיכה וליווי נשים להתמודדות בשלטון המקומי. אנחנו חושפים את הנשים לקהל הרחב שיכיר אותן. חושפים את העשייה החברתית שלהן בחברה הערבית. לקראת הבחירות נעביר הכשרה איך להתראיין, להצטלם, לפרסם. כן, בבוקרא מעודדים נשים להתמודד בשלטון המקומי. חד וברור. נשים צריכת לקחת את המושכות לידיים. אנחנו חייבות לקבוע את המציאות. בלי בכי ובלי נהי".

הטרגדיה בדבוריה שבה רצח אב את אחת מנשותיו, גרושתו, ואת שתי בנותיו בכניסה לבית הספר עימתה אותך עם הממסד הדתי.

"הייתי בירושלים באותו היום והתקשרו מהמערכת לדווח על-כך, אמרתי: 'תוציאו את כל הצוות לשם'. העיתונות סיקרה, לפעמים נתנה את שמות הקורבנות, וזהו זה... אני רתחתי, לא יכולתי אלא להתערב. אמרתי לחולוד (העורכת הראשית של בוקרא): 'תגידי לכולם שביום שישי ייכנסו לתפילות במסגדים ותקליטו את האימאמים, שימו לב אם הם אומרים משהו על הטרגדיה'. אף אחד לא ידע אז מה אני רוצה לעשות עם זה. אני רציתי לדעת מה סדר היום וסדר העדיפויות של אנשי הדת, מה הם אומרים לקהל שלהם על הרצח המתועב הזה. התשובה הייתה, לבושתי, די צפויה: אף מילה על הטרגדיה, על הרצח. כאילו לא היו כאן - לא האמא, לא הבנות. וזה בדיוק מה שבוקרא כתב. דקה אחרי התחילו האיומים וזה היה קשה. אמרו לנו שאנחנו משרתים את היהודים, שאנחנו עובדים בממשלה, שמשלמים לנו... היה לחץ כבד מאוד על כל אחד מאיתנו.

 חולוד מסאלחה. כל אתר ישראלי צריך להוציא מהדורה בערבית / צילום: איל יצהר

"ואז התקשר אלי כתב מאום אל-פחם ואמר: 'האימאם של היישוב לא מדבר עם נשים, אבל הוא רוצה לשוחח איתך בטלפון'. השיחה הייתה קשה, בשלב מסוים הרמתי קול, ואני לא עושה את זה, בטח שלא לאיש דת. רתחתי. אמרתי לו: 'אם אתה כאיש דת המחויב לחברה לא אומר מה שצריך לומר ואנחנו אמצעי תקשורת שרוצה להשפיע כן מדבר, אז מי כאן הפוליטיקאי והעסקן - אתה או אני?'. הוא הסביר שהוא עושה מה שצריך. לא קיבלתי. אמרתי לו שהוא חייב להוביל את השינוי בקול רם וברור, שראוי שהוא יוביל את האימאמים להתייחס לרצח הזה במסגדים. אנחנו התחייבנו לכסות את זה, לדווח על האימאמים ועל דבריהם, ולהשאיר את זה באתר באופן בולט - וזה מה שהיה. מאז יש במסגדים גם התייחסות לרצח הנשים בחברה שלנו, לאלימות נגד נשים, לבעיות החברתיות, לתאונות הדרכים".

אבל אין ירידה במה שמכונה רצח לשמירת כבוד המשפחה.

"אין ירידה לצערי, ואני גם לא מקבלת בכלל את המונח 'כבוד המשפחה' שמצטרף לרצח הזה. רצח זה רצח זה רצח. אין בזה שום כבוד. תפסיקו לדבר על זה כעל כבוד המשפחה. הצוות בבוקרא לא עוזב את זה, הוא מרחיב את העשייה והמודעות מול אנשי הדת, ראשי הרשויות. בהתחלה איימו. אנשי הדת העבירו לנו מסרים שיחרימו את האתר, שיורו למאמינים ולמתפללים לא להיכנס ולא לקרוא. עכשיו הם משתפים פעולה, מדווחים לנו על מעשים חברתיים לא ראויים, יודעים שנתייחס לזה בכבוד ומתוך כוונה לתיקון".

"לפוליטיקאים יש אינטרסים. מה שמעניין אותי זה רק להשפיע, לתת כוח לאנשים"

חברת הכנסת חנין זועבי ואת חולקות אותו שם משפחה. אתן שונות.

"לכל אדם יש את האני מאמין שלו. אני מכבדת אותה. מי שרוצה לכבד את האג'נדה שלי ושל בוקרא - מוזמן. אם לא, אז לא".

והיא לא מכבדת אותך ואת האג'נדה שלך?

"היא פעילה במערכת הפוליטית. אני לא".

דעתך על פעילות חברי הכנסת ב"רשימה המשותפת"?

"הם פוליטיקאים. הם עושים כנראה מה שהם חושבים שנכון".

את גם פוליטיקאית ודיפלומטית לא קטנה.

"אולי".

איך הרגשת כשח"כ יאיר לפיד דיבר בזלזול על "הזועבי'ס"?

"התשובה שלי היא שאני נוכחת כאן. היום. כל יום. הוא אומר - אני עושה".

תתחברי למפלגה פוליטית ערבית?

"אני לפוליטיקה? למה? לא חושבת שהייתי יכולה להשפיע שם כמו שאני משפיעה בכלי התקשורת שלי. כאן אני יכולה לחזק את הקול השפוי בחברה - שלי ושלכם. אני מאמינה שלפוליטיקאים יש אינטרסים - ולי אין אינטרסים סמויים. מה שמעניין אותי זה רק להשפיע, לשנות, להגיע לאנשים ולתת להם כוח. המקום שאני נמצאת בו הוא המקום הנכון. עם כל הכבוד למי שעושה פוליטיקה - לי זה הרבה פחות רלוונטי".

פורטל בוקרא / תעודת זהות

■ 850 אלף כניסות ביום
■ 467,500 יוניקים
■ 15 מיליון חשיפות בחודש לצפיות וידאו וסרטונים
■ 6 מיליון שקלים - השקעה כוללת

ג'אדה זועבי / תעודת זהות

■ תפקיד: מייסדת, בעלים ומנכ"לית קבוצת התקשורת בוקרא
■ אישי: בת 40, נשואה ואם ל-3, תושבת נצרת, מוסלמית
■ מקצועי: הייתה עיתונאית בקול ישראל בערבית, מגישת תוכנית אקטואלית בתחנת הטלוויזיה העולמית ART-ORBIT", מגישת תוכנית לבטיחות בדרכים ברשות השידור
■ השכלה: למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה
■ עוד משהו: חברת הנהלה ומהמייסדות של "קרן מסירה" בחברה הערבית לאנשים עם מוגבליות; חברת הנהלה בעמותת יסמין "נשים ועסקים - יהודיות וערביות"; מייסדת מיזם "חיים משותפים"; חברת הנהלה ב"ארגון קפיטליזם קשוב ישראל"

השאלון

מי אני

"אישה, יזמית, מנהלת ובעלים של קבוצת תקשורת מובילה ומשפיעה על סדר היום ולא הולכת לפי הזרם. אמא ל-3, נשואה לבאהר זועבי, איש עסקים ויזם בתחומי יבוא ונדל"ן בארץ ובחו"ל. ממנו למדתי התנהלות עסקית, יסודות בניית עסק מוצלח. חיה בחברה ערבית, שומרת על מנהגים, מוסלמית, מאמינה, מתפללת 5 פעמים ביום כי אני רוצה, כי כך אני מרגישה, משתדלת שזה יהיה בבית. נולדתי וגדלתי בחיפה, בעיני העיר הכי יפה בעולם, בבית מסורתי ושמרני, אבא בחקלאות, אמא בבית, 10 בנים ובנות. סיימתי בית ספר אורתודוקסי, אחר-כך באקדמיה בחיפה ספרות, אנגלית ותקשורת ואני ביקורתית ולוחמת. הכוח שלי הוא להפוך קשיים ומכשולים לאתגרים. אני לא מחכה להזדמנויות, אני מייצרת אותן והופכת אותן להצלחות".

הזהות שלי

"מורכבת ולגמרי לא קלה. אני ערביה פלסטינית, אזרחית ישראלית. חיה במציאות מורכבת וקונפליקטואלית. אין ולא יהיו שינויים - יהודים לא יגרשו ערבים וערבים לא יגרשו יהודים. אנחנו כולנו כאן. כל צד יכבד את האני מאמין של השני. אנחנו בבוקרא מחזקים את הקול השפוי, לא נותנים לחומת השנאה ולהקצנה לגדול".

מה אני אוהבת

"אני בן אדם של משפחה. אוהבת לבלות עם בעלי וילדי, הם הדבר הכי יקר לליבי, הם הכוח שמחזק אותי. אוהבת להקפיץ את הילדים לחוגים, לשוחח, לקרוא, לבשל. כן זה קשה, אחרי הכול מדובר במדינה שלא הולכת לישון לעולם, אבל הזמן עם המשפחה יקר לי ואני דואגת לאיזון הנכון בין המשפחה לקריירה ולעשייה החברתית שהיא חמצן לחיים. עד עכשיו הכל בשליטה, תודה לאל"