כשאפליקציית המסרונים טלגרם גייסה השנה יותר ממיליארד דולר לפרויקט של השקת מטבע קריפטוגרפי, הוא התעלם משוק המניות והזמין במקום זאת קבוצת חברות להשקיע במטבעות דיגיטליים שלו. המשקיעים האלה תומכים במיזם שעוד לא נולד. מעט מאוד ידוע על הבעלות על החברה הפרטית הזו ועל המימון שלה. ובכל זאת, 81 משקיעים התגייסו כדי להזרים לחברה 850 מיליון דולר כבר בסבב הגיוס הראשון, ובסוף מארס כבר דווח כי היקף הגיוס הוכפל.
הגיוס של טלגרם הוא ציון דרך בעלייה הדרמטית של שוקי הון פרטיים, שעקפו את השווקים הציבוריים והפכו לדרך הפופולרית ביותר של חברות לגייס כספים בארה"ב. התופעה הזו משנה בכמה דרכים את האופן שבו החברות מנוהלות ומתפקדות. השווקים הפרטיים "מעצבים מחדש את הנוף הפיננסי", אמר ג'ייסון תומאס, מנהל המחקר בחברת האקוויטי הפרטי קרלייל גרופ. "הצמיחה של ההון הפרטי היא לכל רוחב הכלכלה".
עם מעט מידע על הכספים שגויסו באופן פרטי, כולל זהות המשקיעים, קשה לקבל תמונה ברורה של מה שקורה בשווקים האלה. ניתוח של ה"וול סטריט ג'ורנל" מצא כי הם הוכפלו ויותר בגודלם בעשור האחרון, ועלו בכך על צמיחת שוקי המניות והאג"ח שזמינים לכל המשקיעים.
השווקים הציבוריים גייסו 2.1 טריליון דולר
לפחות 2.4 טריליון דולר גויסו באופן פרטי בארה"ב בשנה שעברה. השווקים הציבוריים גייסו 2.1 טריליון דולר, לפי ניתוח הג'ורנל של אלפי תשקיפי הנפקות ונתונים שסיפקה חברת הנתונים דילוג'יק. עסקאות המוכרות כגיוסי פרייבט אקוויטי, שהן החלק הגדול של השווקים הפרטיים, גייסו לפחות 1.6 טריליון דולר עבור חברות ועסקים בשנה עברה, לפי ניתוח של יותר מ-40 אלף הודעות רשמיות על גיוסים כאלה.
השווקים הפרטיים פורחים גם בזכות החברות שלהוטות לגייס כספים בלי הדרישות הרגולטוריות של הנפקות לציבור, וגם בזכות משקיעים שמחפשים דרכים חדשות להשיג תשואות נדיבות מחוץ לשוקי המניות והאג"ח.
הגאות בשוק ההנפקות הפרטיות מסייעת ללא ספק לכמה עסקים לצמוח. הון פרטי יכל לעודד חדשנות, מפני שהוא מאפשר לחברה לקחת סיכון בלי לדווח על ההשלכה המידית על הרווחים. זוהי סיבה אחת לכך שהתרחבות השוק הפרטי חשובה במיוחד לעמק הסיליקון. "זה מעודד יזמות, מפני שלחברות יש הרבה אופציות להשיג הון", אמרה ז'קלין קלי, ראש יחידת שוק ההנפקות הראשוניות באמריקה של חברת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג.
כשההון הפרטי גדל, השווקים הציבוריים מתכווצים: מספר החברות הבורסאיות צנח ביותר ממחצית מ-1996. ההתרחקות הזו ממניות בארה"ב מדאיגה כמה רגולטורים, ומאתגרת כמה ממושגי היסוד בניהול התאגידי. "יש פחות הזדמנויות השקעה למשקיעים מחוץ לוול סטריט", אמר יו"ר רשות ניירות הערך הפדרלית (SEC), ג'יי קלייטון, בוועדה בקונגרס בשנה שעברה.
חברות שמנפיקות מניות ואג"ח חייבות להירשם ב-SEC ולפרסם פרטים פיננסיים "אינטימיים" שלהן. לעומת זאת, בגיוסי הון פרטיים המפקחים דורשים מעט, ולעתים לא דורשים בכלל, גילוי ודיווח. המצב הזה מאפשר לחברות ולשוק ההון הרחב לפעול ולהתרחב "מתחת לרדאר".
השקעה בגיוס הון פרטי מוגבלת במקרים רבים למוסדות כמו קרנות פנסיה, קרנון הות ממשלתיות וקרנות גידור, פירמות מוול סטריט וחברות ביטוח. במקרים מסוימים, משקיעים פרטיים עשירים במיוחד יכולים להשתתף בגיוס. ההוצאה של משקיעים קטנים יותר מהתהליך - משמעותה, בין השאר, שהם לא יכולים לקבל נתח מהצמיחה המוקדמת המדהימה של כמה סטארט-אפים, בעיקר בעמק הסיליקון. המספר הממוצע של משקיעים בהנפקות פרטיות בשנה שעברה היה שמונה, לפי הניתוח שביצע "וול סטריט ג'ורנל".
השיא של סופטבנק: גיוס של 93 מיליארד דולר
שוקי ההון הפרטיים כוללים חברות בכל גודל - ממפעילות קטנות של בארות נפט ועד לענקית עסקי החקלאות קרגיל, שמגייסות הון ומנפיקות אג"ח למספר מצומצם של משקיעים. מעבר להנפקות הפרטיות האלה, חברות מוכרות חוב (אג"ח) באופן פרטי למשקיעים גדולים כמו בנקים, במה שנקרא "עסקאות 144A". נוסף על כך, ממשיכות לצוץ בשווקים נישות חדשות, כמו מכירה של מניות באמצעות מימון המונים (crowdfunding) או הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (ICOs).
בשנה שעברה נרשמו יותר גיוסי הון של כמה מיליארדי דולרים בשוק הפרטי מאשר בשוק הציבורי. לפחות 20 הנפקות פרטיות, רובן של קרנות, גייסו יותר מ-4 מיליארד דולר כל אחת, לפי ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל". הנתון הזה כלל את הגיוס של 93 מיליארד דולר על ידי תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק גרופ, שמתמחה בהשקעות טכנולוגיה, והיה גיוס שיא עולמי. לשם השוואה, הנפקת המניות הראשונית הגדולה ביותר בשנה שעברה, של חברת ההייטק סנאפ, גייסה 3.9 מיליארד דולר בלבד.
כמות אדירה של כספים ממתינה לרגע הנכון לזרום לשוק: נכסי חברות הפרייבט אקוויטי (השקעות פרטיות) הסתכמו ביוני 2017 ב-2.8 טריליון דולר, שמתוכם טריליון דולר עדיין לא הושקעו, לפי הנתונים העדכניים ביותר של חברת המחקר Preqin.
כל הכסף הזה שמחפש את ההשקעה הנוצצת הבאה יכול להסביר את עלייתה של תופעת עמק הסיליקון של "חדי-קרן" - חברות המוערכות בשווי של מיליארד דולר ויותר על ידי קרנות הון סיכון. מספר חדי-קרן בארה"ב הוכפל בתוך ארבע שנים, ל-105 חברות בפברואר לעומת 31 בדצמבר 2014, על פי בדיקת "וול סטריט ג'ורנל". בין חדרי הקרן האלה, אתר השכרת הדירותAirbnb הוערך ב-31 מיליארד דולר בסבב הגיוס התשיעי של החברה לפני שנה.
ענקית שיתוף הרכב אובר נותרה פרטית תשע שנים לאחר הקמתה. לפי הערכות עדכניות, ביוני 2016 גדלה שוויה של אובר ל-68 מיליארד דולר, גם ללא השתתפות של משקיעים מחוץ לוול סטריט. המשקיעים הבולטים באובר הם תמהיל טיפוסי של שוקי הון פרטיים: קרנות הון סיכון, חברות השקעות מוול סטריט כמו בלקרוק או גולדמן זאקס, וממשלות כמו סעודיה וקטאר באמצעות קרנות הון ממשלתיות.
תקנות ה-SEC קובעות כי כמה מההנפקות הפרטיות יימכרו רק לבנקים ולמשקיעים מוסדיים. הנפקות אחרות יכולות למכור לאותן חברות בתוספת משקיעים כשירים - כלומר, כאלה עם הכנסה נטו של יותר מ-200 אלף דולר או עם הון בשווי נטו של מיליון דולר, לא כולל נדל"ן. מבחן זה מותיר מחוץ להנפקות 90% ממשקי הבית בארה"ב, על פי דוח ה-SEC לשנת 2015.
ההבטחה המפוקפקת של טלגרם
אחד המגזרים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בשווקים הפרטיים הוא מגזר האשראי הפרטי. אחד האינדיקטורים לצמיחתו של שוק זה הוא הגידול בנכסי הקרנות שהוקמו עבור הלוואות חשאיות כאלה. אלה גדלו פי ארבעה ויותר על פני עשור לסכום של 722.8 מיליארד דולר עד סוף 2017, על פי נתוני חברת הייעוץ המילטון ליין. השוק הצומח במהירות הקל על חברות קטנות ובינוניות לקבל הלוואות. ואולם הסיכון של הלוואות רעות גלש מעבר לבנקים, הפועלים תחת פיקוח הדוק, אל תוך שוק שאינו מפוקח במידה רבה, והדבר מעלה שאלות לגבי ההשלכות האפשריות במקרה של האטה על הכלכלה הרחבה.
"וול סטריט ג'ורנל" בחן את שוק ההון הפרטי הגדול ביותר, סוג של הנפקות פרטיות המוכרות בשם "תקנה ד'" (Regulation D), אשר ניתן לאמוד את היקפן כי הן מדווחות ל-SEC. הנפקות אלה הסתכמו בלפחות 1.6 טריליון דולר בשנה שעברה - יותר מפי שלושה מהסכום בשנת 2009. ואולם, גם כשחברות חושפות הנפקות פרטיות, המידע שנחשף לציבור נותר מוגבל ביותר.
טלגרם היא דוגמה טובה לכך. החברה לא אמרה דבר על גיוס ההון שביצעה עבור פלטפורמת הבלוקצ'יין והתשלומים שהיא מתכננת להקים. אתר החברה מציין רק כי טלגרם "נתמכת" על ידי האחים הרוסים פאבל וניקולאי דורוב, שהוזכרו כמנהלי טלגרם בדיווח ל-SEC על הגיוס של 850 מיליון דולר. בדיווח של טלגרם, שפיתחה אפליקציית מסרים מיידיים פופולרית מאוד, היא לא חשפה את היקף הכנסותיה והציגה רק חוזה אחד, שנחתם על ידי פירמת רואי חשבון מאיי הבתולה הבריטיים.
הגיוס הענקי של טלגרם מדגים את הסיכון בשוקי הון פרטיים. בבורסות לניירות ערך מחירי המניות של חברות מוצגים לציבור ובעלי המניות יכולים בדרך כלל למצוא קונה למניות במחיר כלשהו אם הם רוצים לצאת מההשקעה. לעומת זאת, למשקיעים שהופכים לבעלי חלק מעסק פרטי באמצעות עסקה פרטית - אין כל ערובה כזו. נוסף על כך, מניות המונפקות בהקצאות פרטיות הן בדרך כלל "מוגבלות" - כלומר, בדרך כלל לא ניתן למכור אותן במשך שישה חודשים עד שנה לפחות.
על פי מסמכים שהגיעו לידי "וול סטריט ג'ורנל", טלגרם הבטיחה כי תחזיר למשקיעים את כספם, אם הרשת מבוססת הבלוקצ'יין שהיא מתכננת לא תושק עד אוקטובר 2019. ואולם, אותם מסמכים גם מזהירים כי "לא יכול להיות כל ביטחון" לכך שיישאר בידי החברה מספיק כסף כדי להחזיר את ההשקעה כמובטח. לפי אותם מסמכים, אף שהמטבעות הדיגיטליים שהחברה מתכננת עדיין לא הונפקו, המחיר הנדרש כדי להיכנס להשקעה בהם עלה מ-38 סנט לכל מטבע, על בסיס סבב הגיוס הראשון שהושלם בפברואר, למחיר ממוצע צפוי של 1.33 דולרים בסבב השני שהתחיל בסוף פברואר.
האנליסט צ'ארלס נויס מפנטרה קפיטל, קרן גידור קריפטו, אמר שהתוכניות הטכניות שפורסמו עבור הרשת החדשה של טלגרם, הן "לגמרי בלתי מוכחות". במאמר שפרסם באתר Medium, האנליסט כתב כי הוא "לא היה שם אפילו סנט אחד שאכפת לו להפסיד" על ההשקעה הזאת. טלגרם סירבה להגיב על הטענות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
